|
||||
|
||||
שתי אנקדוטות שלא מוכיחות כלום, אבל אולי תעניינה אותך: 1. מכר שלי מתאפיין כל חייו באחוזי שומן נמוכים להחריד. הוא מנסה באופן קבוע להעלות אותם, מצליח מעט, ואז בתקופה קצרה של חוסר שימת לב (בעיקר בתקופות לחוצות) הוא מוריד את המשקל שהוסיף. הסיבה למאמציו היא שלטענתו, כשהוא רזה מדי, הוא מרגיש חלש, עייף, מתקשה להתרכז ועצבני. 2. בכל ראיון עם באדי בילדר, למשל הראיון האחרון עם אלי האנה שנערך לפני חודשים ספורים באחד ממוספי הסופ"ש של עיתון מוביל, ניתן לקרוא את תלונות המרואיין על הקושי שבשמירה על אחוזי שומן אינפרה-נמוכים, כמו אלו שנדרשים לקראת תחרויות מקצועיות בתחום. לטענתם, הדבר מלווה בסימפטומים המזכירים את אלו שמתוארים ע"י אותו מכר מסעיף 1. |
|
||||
|
||||
תודה. 2 לא מפתיע אותי, 1 יותר - אם התחושה שלו מבוססת, אז זה מה שחיפשתי (ולאותה דיאטנית עומדת לפחות זכות הספק). אבל זה ממש דורש מחקר מדעי, כי עדות של אדם על עצמו בדברים כאלה היא מאוד לא אמינה, וראה אינספור עדויות של אנשים להצלחתם של טיפולי רפואה אלטרנטיבית עליהם. ההבדל בין 2 ל-1 הוא שב-2 הם פועלים בניגוד לתחושות הטבעיות שלהם, וב-1 הוא פועל (כשהוא לא מתאמץ להשמין) בהתאם לתחושה. זה שהתאבון הטבעי של רבים מאיתנו טועה לכיוון עודף אכילה, זה ידוע וקל להסבר. טעות של התאבון הטבעי לכיוון השני היא בוודאי נדירה יותר, וגם יותר קשה להסבר. |
|
||||
|
||||
הטעות לכיוון השני איננה קשה כל כך להסבר: אהבה נכזבת. הרצון לחיים קצת הולך לאיבוד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |