|
נדמה לי שבשלב זה צריך להיות סקפטיים לגבי הקלישאה המקובלת "האמת תתברר בבית המשפט". מישהו אמר שצדק שלא בעיתו, אינו צדק. מערכת המשפט מתיחסת למציאות כאילו היא עומדת על פתחה וממתינה בכניעות להכנס. המציאות אינה חולה בקופ"ח ואינה מחכה ל"כבודם". פרשת קצב הולכת ומתפוגגת לתוך הרקע. בעוד שנה שנתיים כאשר קטיושות ינחתו בכיכר המדינה או שמישהו ירצח את ביבי, כל פרשת קצב תראה כעסק מגעיל הסובב סביב אנשים מגעילים. בינתיים ימסר שקצב תרם כליה לילד חולה ואילו המתלוננת אבג ירדה לגרמניה ועוסקת שם בזנות. כאשר ביה"מ סוף סוף יאזור חלציו כדי לבחור איזו אמת מבין כל האמיתות בפרשה הוא מעדיף, הוא יגלה שכבר אין לבחירתו חשיבות, משום שכולם כבר בחרו את האמת שלהם. משל למה הדבר דומה? כאילו הכריע ביה"מ דהיום בפרשה המפורסמת של "מי נתן את ההוראה" (בן גוריון, לבון וכו') משנות ה-50.
|
|