|
||||
|
||||
ואולי עוד משהו. לדעתי, האמת לגבי מי מאתנו צודק בעניין העובדות, תתגלה בהכרח בעתיד. אם יהיה משפט וכל גדודי העדות עליהן סיפרת תבאנה ותספרה את הסיפורים האלה, והשופטים יאמינו וירשיעו, האמת תהיה בצדך. תביעה באופן טבעי אוהבת להצליח ותעשה כל מאמץ לחשוף דברים כאלה. איני מאמין, כמוך, שיש לה אינטרס לפוגג את העניין. אבל אם העסק יתפוגג, תהיה זו הוכחה שהאמת דומה לזו כפי שאני הבנתי אותה. |
|
||||
|
||||
התביעה לא תוכל או לא תרצה לחשוף חלק גדול מפרשיות אלה (אם אכן נעשו) כי - חלק גדול מהפרשיות התיישנו, ו/או חלק מהנשים שהותקפו אינן מוכנות להעיד, ו/או חלק מהעדויות לא עושות רושם מהימן (בלי להטיל שום דופי במידת האמת של דובריהן) חלק גדול מהציבור מתקשה להבין שטיעון מעומק הלב (גם אם "ברור" שהוא נכון) אינו מספיק להרשעה. חבל. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שבשלב זה צריך להיות סקפטיים לגבי הקלישאה המקובלת "האמת תתברר בבית המשפט". מישהו אמר שצדק שלא בעיתו, אינו צדק. מערכת המשפט מתיחסת למציאות כאילו היא עומדת על פתחה וממתינה בכניעות להכנס. המציאות אינה חולה בקופ"ח ואינה מחכה ל"כבודם". פרשת קצב הולכת ומתפוגגת לתוך הרקע. בעוד שנה שנתיים כאשר קטיושות ינחתו בכיכר המדינה או שמישהו ירצח את ביבי, כל פרשת קצב תראה כעסק מגעיל הסובב סביב אנשים מגעילים. בינתיים ימסר שקצב תרם כליה לילד חולה ואילו המתלוננת אבג ירדה לגרמניה ועוסקת שם בזנות. כאשר ביה"מ סוף סוף יאזור חלציו כדי לבחור איזו אמת מבין כל האמיתות בפרשה הוא מעדיף, הוא יגלה שכבר אין לבחירתו חשיבות, משום שכולם כבר בחרו את האמת שלהם. משל למה הדבר דומה? כאילו הכריע ביה"מ דהיום בפרשה המפורסמת של "מי נתן את ההוראה" (בן גוריון, לבון וכו') משנות ה-50. |
|
||||
|
||||
השוואה גרועה. לעסק הביש יש תעוד. חלקי אולי ולפחות אפשר לקוות שיש תעוד. כאן זה רק הוא אמר היא אמרה. בכל מקרה, כל יחסים בין בעל סמכות לכפופים מסריח |
|
||||
|
||||
ייתכן ויש משהו בדבריך. גם זו אפשרות. נחיה ונראה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |