בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/11/08 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מציין שהתסריט לא נראה לך הגיוני, אני אומרת שעקרונית הוא כן הגיוני במקרים רבים. לא הבנתי את 1. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שהוא לא הגיוני במקרה זה. התכוונתי לכך שאדם במעמד כה לא יכול לאיים שיחשוף פרשה כזאת, כי חשיפה כזאת פוגעת בראש ובראשונה בו. זה (1): סצנה שלא יכולה להתקיים בנסיבות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז בזה הוא לא יכול לאיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני הרעוע, פרשת קצב התחילה כשפנה ליוהמ"ש בטענה שמסים לסחוט אותו בהקשר של אחת מפרשיות א' (משרד התחבורה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרוני הרעוע לא פחות תומך בזכרונך, אבל זה לא משנה את טענתו של דב: קצב פנה לרשויות החוק רק כשהרגיש שמנסים לסחוט אותו, הוא יזם את פרסום הפרשיות מרצונו החופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א' מלשכת הנשיא. אבל זה משהו אחר. הפנייה לא הייתה כדי לעשות פרסום לדבר בצבור בכלל, ובין קרוביה וידידיה של א' בפרט, אלא משום שקצב חש מאויים דווקא מכך שהעניין ייתפרסם ביוזמת א', כאמצעי סחיטה. האינטרס לפרסם בפרוש לא היה שלו, וייתכן שמבחינתו, פנייתו הייתה טעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |