|
||||
|
||||
בוא ננסה להגדיר מושגים. אידאולוגיה: מסגרת רעיונית הנוגעת לסדרי שלטון ולהיבט הפוליטי בחיי הפרט. ככל שההיבט הפוליטי נתפס כדומיננטי יותר (גרמשי - הכל פוליטי) האידאולוגיה היא טוטלית יותר, כלומר, נוטה יותר לכוון את חיי האדם בנוגע לאשר עליו לעשות (מטרות כלליות שאותן יש לפרוט לפרוטות דרך ארגונים), ולהכווין את התפיסה שלו תוך שהיא עוברת נטורליזציה וקובעת עבורו - "כך הוא העולם". מין ההכוונה הרעיונית והתפיסתית עולה "כך הוא העולם ולכן נכון לעשות כך". לא, איני אומר שמדובר בעניין דטרמיניסטי, אבל לאידאולוגיה עשוי להיות כוח דתי שקשה ליחיד להשתחרר ממנו. מזיקות לאדם - לא מדובר כאן בחוסר היעילות הכלכלית שאתה בוודאי מייחס לסוציאליזם, ולקשי הלב (חוסר יעילות חברתית) שאני מייחס לשוק החופשי. מדובר למשל באידאולוגיה פשיסטית שאם יש בה איזשהו רעיון של ממש הרי זה שהחיים הם מלחמה, והמלחמה המאורגנת מרוממת, מפארת ומאדירה את חיי היחיד, כאשר על זה אנו מוסיפים את הגזענות הנאצית הגורסת כי הגרמנים/נורדים הם הגזע הארי העליון ויש לטהר באופן אקטיבי כל פגם בגזע זה (מישלינג עד דרגה מסוימת, נכים, הומוסקסואלים), וכל פוטנציאל לפגם (יהודים), ולשעבד את הגזעים הנחותים. אפשר גם להעלות על הדעת אידאולוגיות של תנועות "עדינות יותר" כמו הקו קלוקס קלאן, או פונדמנטליסטים דתיים ביפן, בארצות ערב וכו'. אידאולוגיות אלה השזורות במנגנונים חברתיים רבי עוצמה (אולי טוטליטריים, כלומר כפייניים כמו "היטלר יוגנד" בשונה מטוטליים כמו פרסומות) עשויות לפעול על הפרטים בחברה מלידתם. בוודאי לא תגרוס שפרט שנולד הוא מלכתחילה פסיכופת. אולי הפסיכופת הוא זה שיגויס על ידי האידאולוגיה המעוותת להנהיג, אך היא בהחלט תפעיל גם את היחיד, ובקונטקסט מסוים אף תדרוש ממנו פעולות שבחברה המערבית דהיום נחשבות ללא סבירות בעליל. אני מסכים מראש כי בשתי דוגמאות הקצה שהובאו השלטון לא שרד הרבה זמן ופעל בעיקר בזכות המנהיג. גם על סטליניזם אפשר לומר אותו הדבר. אם מחפשים דוגמאות יציבות צריך כנראה לפנות לשלטון הכנסיה בימי הביניים (ברור מהאמור לעיל שאידאולוגיה ודת הן ברות החלפה כאשר אלוהים מוכנס לבסיס הפוליטי). אבל למרות שדוגמאות הקצה הן ברורות יותר, אני סבור שהן עדיין קשורות לכלל הדן "במסגרת רעיונית טוטלית (שלה מימד מעוות בעליל)" ולא למשהו אחר כמו שליטת פסיכופתים במסגרת רעיונית טוטלית ועיוותה. |
|
||||
|
||||
לי נראה שהדברים שלך מתיישבים עם שלי. לגבי "איד' מזיקות לאדם", אני לא מדבר דווקא במישור הכלכלי ועומד על כך שהאיד' שאינני מקבל (כמסגרת רעיונית הנוגעת לסדרי שלטון) נראות לי מזיקות לאדם - ולהפך: אני בטוח שפשיסטים (שחושבים שהחיים הטובים הם מלחמה) חושבים שהאיד' שלי, כרודף שלום, מזיקה לאדם. אם אתה רוצה להבחין בין איד' טוטליטאיות ולא טוטליטריות זה עניין אחר. אני, אגב, מסכים שהטוטליטריות רעות. אבל יש גם איד' אחרות, לא טוטליטריות שהן רעות (בעיני). בכל מקרה, ובכל אידי', מי שהורג בשם האידיאולוגיה נראה לי קיצוני ופסיכופת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |