 |
א. יהודי-אדומי בן אדומים. בעל השורשים המואביים היה דוקא דוד בן ישי. כמוך אני סבור שהחשוב במלכי ישראל (ויהודה) היה אחאב בן עמרי. עמרי עצמו היה אולי מלך חשוב ומייסד שושלת מלכי ישראל (כפי שטוען פינקלשטיין ע"פ הממצאים הארכיאולוגיים) אבל אחאב הוא היחיד שלגבי חשיבותו וכוחו יש תמיכה הדדית של כתבי התנ"ך (ראה מספר הפרקים המוקדשים לו) והעדות הארכיאולוגית (כתובת שלמנאסר). אני חושב שגישת פינקלשטיין (אם זו באמת גישתו) היא קיצונית מדי במתן עדיפות לממצא הארכיאולוגי ע"פ התנ"ך. למשל ישנה כתובת אשורית המדברת על יהוא בן עמרי וכתובת מישע המואבית המדברת על [בן] עמרי ומתכוונת כנראה לנכדו (אחזיה). לגבי דוד בן ישי, נראה לי שגישת פינקלשטיין שהפכה אותו למנהיג שבטי שולי, היתה מופרזת לא פחות מן הנאראטיב היהודאי-תנ"כי (מבית מדרשם של חזקיה ויאשיהו מלכי יהודה) שהפכה אותו למלך של אימפריה אזורית. על אף כל אלו, אני סבור כי מפעלותיו ההנדסיים של הורדוס הגדול (הנמל בקיסריה, בית המקדש והר הבית על מצודתו, הרודיון, מצדה וטבריה) ואישיותו הפוליטית כמנהיג איזורי ראשי (גם אם תחת חסות רומית) והצלחתו לקיים ממלכה יהודית בעלת השפעה בתנאים קשים ביותר (כפי שמוכיח מה שקרה בימי צאצאיו החלשים יותר) הופכות אותו למנהיג ה"גדול" בתולדות עמנו.
ב. טעות אמיתית שנפלה אצלי כנראה בתגובה הקודמת היתה שמי שהפעיל את המשמר הלאומי כדי לכפות אינטגרציה בחינוך הדרומי היה הנשיא אייזנהאואר ולא רוברט קנדי כפי שכתבתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש