 |
נראה כי מקרה שושנה ארז, הנרצח חיים מזרחי ואחיינה של ארז, דקר חוג'ה, שהוא הרוצח בפועל עפ"י בקשתה - מתאים לסיווג "רצח למען בצע כסף". המקרה מופיע בסעיף 42 ברשימתו של בן יששכר שבאתר "התנועה למען ילדינו".
הדיונים, הן במשפט הראשוני והן ובערעור שהוגש לאחריו, היו מסובכים במקרה זה.
אמש בדקתי שמית, ככל שניתן, את הסעיפים שברשימה, שאמינותה חלקית (אך לא נעדרת לחלוטין). עלי לציין כי הגעתי למסקנה שאין לפסול את הרשימה הזאת על הסף כמקור מידע ראשוני - אפילו לא עקב החיוך שמעלה על השפתיים אישיותו הבעייתית של בעל האתר - אלא ניתן לנהוג בה כבדיה וחשדיה ולהשתמש בה בזהירות.
התרשמות נוספת: נראה כי כל משתתפי הפתיל הגיעו למסקנה כי "יש גברים מוכים". זוהי הגדרה כוללנית ובלתי מדוייקת - בפועל, יש גברים נרצחים (ולמרבה הזוועה גם ילדים נרצחים, אך זהו עניין לדיון אחר), אך "גברים מוכים"? - גברים המוכים ע"י בת הזוג ברמה כזו או אחרת של קביעות, כתופעה חברתית-תרבותית שהיא מקבילתה (המצומצמת, כך הוסכם) של "נשים מוכות"? - כלומר, לא רצח ע"י האישה במקרי קיצון של זוגיות אלימה (עפי"ר), קשה ובעייתית, אלא מצב של פגיעה פיזית קבועה של הנקבה בבן זוגה הזכרי? - עד כמה שראיתי, זה מופיע ברשת בעיקר כביטוי, בעיקר כטרוניה - "למה יש מקלטים לנשים מוכות אבל אין מקלטים לגברים מוכים?" (לא רק כאן). מעבר לאותם ביטויים/טרוניות, קשה למצוא ברשת תיאורים פרטניים של מקרים כאלה ואולי הם קיימים בעיקר ברמת הקוריוז, בבחינת "אדם נשך כלב".
לא רק המציאות הביולוגית היא כזו שבה, בכל אוכלוסיה אנושית נתונה, הזכרים גדולים וחזקים יותר, בממוצע, מן הנקבות - אלא שרובנו גם נוהגים עפ"י התכתיב החברתי המחייב פער קבוע זה ברמת הפרט. לכן ברוב הזוגות ניתן לראות שהגבר הוא גבוה יותר, שוקל יותר וחזק יותר (בתקופה הראשונית של החיזור ותחילת החיים המשותפים, מהווה הדבר מקור לגאווה ולהווי רומנטי-ארוטי מסויים). מצב בו הנקבה תהיה הפוגעת הפיזית דרך קבע ובמסות משמעותיות באוכלוסיה, יחייב שינויים משמעותיים בנתונים אלה.
מובן שהגברים הנפגעים זכאים לאותה רמה של טיפול תוך התייחסות רצינית ומציאת פתרונות, ובמקרי הצורך - ענישה בעלת פוטנציאל הרתעתי כלפי בנות הזוג האלימות. שילובם של הגברים במקלטים הקיימים כרגע לנשים (מופנה לדורון ולירדן) הוא אפשרי אך נראה לי בעייתי מעט ואולי ידרוש מספר פתרונות/אלתורים יצירתיים, וזאת משתי סיבות עיקריות:
א. במקלטים ישנן נשים דתיות בנות שתי הדתות, היהודית והמוסלמית (ישנם גם כמה מקלטים המיוחדים לנשים חרדיות, אך נדמה לי שמספרם אינו עונה על הצורך ההולך וגובר ככל שעולה רמת המודעות בקרב הנשים החרדיות ופוחתת ההסתגרות המגזרית). המגורים במקלט אינם מרווחים ונוכחות קבועה של בני שני המינים (ובייחוד "גבר *זר*") עלולה לגרום אי נוחות ולפגום בסיכויי השיקום.
ב. הצוותים המטפלים (בעיקר עו"סיות ועו"דיות) הוכשרו לעבודה עם נשים (ישנם במקלטים גם צוותים קטנים העובדים עם הילדים). הצוותים שיטפלו בגברים יצטרכו, להערכתי, לעבור הכשרה שונה ולקבל נסיון שונה, והדבר ידרוש השקעה תקציבית בתופעה שממדיה קטנים מן התופעה הנגדית המטופלת באותו מקום - עניין שהוא תמיד בעייתי, בכל תחום.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש