|
||||
|
||||
מלבד בזק עולים בראשי כמה דוגמיות נוספות מהטבת הפרטות על מחירי השירותים/מוצרים לאזרחים. 1) הפרטת אל-על + פתיחת השמים לתחרות = הורדת מחירי הכרטיסים ליעדים תחרותיים ב-30% - 60%. 2) כאמור - כביש 6. 3) כאמור - מתקני התפלת מים בשיטת BOT. 4) מכרזי יחידות ייצור חשמל לגורמים מחוץ לחברה. 5) בית סוהר חדש במימון פרטי. מה ששלי יחימוביץ' אוהבת לשנוא. סוציאל-קומוניזם כאילו במעטה דק של PC אנטי-שוק חופשי ויעילות. 6) ניהול מקצועי של מתנ"סים ציבוריים במסגרת נסיון לעשות סדר כלכלי בביזבוז כספי ציבור. 7) מניעת אגרסקו ממונופול על יצוא חקלאי = הרחבת רווח המגדלים. 8) פיתוח שוק הביטוח לגורמי חוץ, וישירות בצמצום עמלת סוכנים. |
|
||||
|
||||
ברמנית, 1. להפרטת אל על אין שום קשר לפתיחת השמים ולהורדת מחירים. אל על הופרטה ולא נפתחו השמים בד בבד. להפך; טענת אל על נגד פתיחת השמים היתה שקניית החברה היתה מבוססת על שמים לא פתוחים. 2. כביש 6 : הממשלה היתה צריכה לדאוג לסלילתו ולהפעלתו ככביש רגיל. המחירים שנגבים בכביש 6 הם ללא אח ורע במערב.גם דרכי הגביה והשתת קנסות הם מדהימים. ממה את מתפעלת כאן? 3.לא מכיר. 4.במיקרה היה זליכה המשוגע בתפקיד חשב; אם הוא לא היה , היו האחים עופר מקבלים זיכיון בדרכים הנכלוליות הרגילות ומחירי החשמל לא היו מוזלים כי התחרות לא היתה אמיתית; זו היתה הופכת להיות תחרות בנוסח הבנקים וחברות הסלולר. 5.אני תוהה האם שילמתי לך כדי שתאששי את טענותי. נא בידקי את "יעילות" השיטה בארה"ב והשלכותיה הרחבות: רק פן אחד: הפיכתו של לובי בתי הסוהר לקבוצת לחץ הפועלת לקידום המילחמה בפשע: הארכת עונשי הצטסר. 6.לא מכיר את הנושא לעומק. מה ששמעתי לפני מספר שנים הוא על התמוטטות השיטה בגלל חניקת המתנסים. 7 . כחקלאי לשעבר אני יכול לומר לך שיש הרבה פנים לנושא החקלאי: אגרקסקו צריכה לעבור רפורמה, אבל התחום הזה אינו יכול להיות מנוהל כמו תעשיה רגילה. התחום מורכב מהרבה משקי בית שאינם יכולים לנהל עיסקי יצוא לבדם, נתונים לתנודות במשק העולמי וזקוקים להון חוזר בגידולים ארוכים.יש כמובן פתרון לכך בביטול כל ארגוני החקלאים ויצירת תהליך שיגרום שתוך מספר שנים ישתלטו מספר טייקונים על החקלאות כמו בארה"ב. את ודאי חושבת שאז החקלאות תהיה מאד יעילה והמוצרים יהיו זולים יותר? זכותך לחשוב ולהתאכזב מהמציאות שתבוא. ללובי של החקלאים, כמו לכל לובי חזק, יש כמובן גם צדדים מגעילים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3609792,00.h... 8. אינני מבין בתחום. לדעתי אין קשר בין מה שמתרחש ובין הפרטה.תחומי הבנקאות והסלולאריים הם פרטיים- אז מה? הרי מה שהיה יכול לסדר תחרות אמיתית בתחום הבנקאות זה בדיוק הפוך ממה שאת רוצה: הממשלה היא עדיין בעלת בנק לאומי כמדומני? שתוריד את העמלות בבנק שלה, תעשה את השינויים הדרושים ותתחרה באופן אמיתי בבנקים האחרים. אני מבטיח לך שהמערכת תשתפר ללא הכר. אבל הממשלה היא רק משרתת של בעלי ההון-ובעניין בנק לאומי נוהגת כבעלת הון בעצמה. כך גם נהגה כששלטה בבזק וללפני בזק. אם הממשלה היתה רוצה שבשוק הסלולאר תהיה תחרות אמיתית, היתה יכולה לאפשר לבזק כשהיה בבעלות לעסוק בתחום הסלולארי ולנהוג באופן תחרותי והוגן כלפי הלקוחות. גם האחרים היו נאלצים לעשות זאת. אבל אני נסחף כאן לפנטזיות: הממשלה משרתת את בעלי ההון ולא הציבור. |
|
||||
|
||||
2. כביש 6 לא עולה יותר מכבישי אגרה מהירים באיטליה או ביוון. למעשה הוא אפילו זול יותר. |
|
||||
|
||||
בפעם אחרונה שבדקתי, ארה''ב לא היתה באירופה. |
|
||||
|
||||
טענה 2 מתייחסת למחירי כביש 6 לעומת כבישי אגרה דומים במערב, ואיציק טוען שהם יקרים לעומת המקובל במערב. איזי טען שהם זולים יחסית ליוון ואיטליה (איזי, יש לך מספרים?). דן בן דוד טוען שמחירי הנסיעה בכביש 6 יקרים משמעותית לעומת כבישי אגרה דומים בארה"ב. |
|
||||
|
||||
לא שמרתי קבלות ולא מדדתי מרחקים, אבל ביוון התשלום היה 2-3 אירו בכל תחנה כאשר התחנות היו בערך כל 50 ק"מ. צריך לציין שביוון התשלום הוא במזומן בלבד, חלק מהכבישים הם דו נתיביים ללא גדר הפרדה ולעיתים ללא כל תחליף חינמי, בניגוד למקובל בעולם. אני כבר לא זוכר את המחירים באיטליה, אבל הם היו גבוהים יותר מביוון, היה ניתן לשלם בכרטיס אשראי והכביש היה תמיד עם לפחות 4 נתיבים ועם גדר הפרדה. לפי http://en.wikipedia.org/wiki/Toll_roads_in_Europe#It... המחיר של נסיעה בין נאפולי ומילאנו הוא 40 אירו ל-700 ק"מ. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שהיה מול עיני. נסעתי בשנה שעברה בארה''ב וראיתי. |
|
||||
|
||||
מה הייתה הפעם האחרונה? לפני או אחרי אובמה? |
|
||||
|
||||
אפילו אמריקה כבר לא באמת אמריקה |
|
||||
|
||||
אפילו אחרי החגים כדאי להשוות תפוחים לתפוחים. גם אני שילמתי $6 על נסיעה על גשר הזהב (2 ק"מ) ו-$4 על גשר קארקווינז (1 ק"מ). מסקנה? על גשרים אפשר לדרוש יותר כסף. |
|
||||
|
||||
7. אגרקסקו (על גילגוליה השונים) אולי הרוויחה יותר. אולם היא יכלה לאחר ההפרטה ללחוץ חזק יותר על המגדלים ובכך לצמצם את רווחיהם. |
|
||||
|
||||
לפעמים נראה לי כאילו יש כאן שתי ברמניות; לאחת יש תובנות לא רעות מבחינתי, והשניה חוזרת לקלישאות הרגילות. גם המתנ"סים לא בדיוק השתפרו מבחינת ההיצע החברתי והתרבותי שלהם עם ההפרטות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |