בתשובה להאייל האלמוני, 13/10/08 23:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסורתית, גברים תמיד הרוויחו *מהחיים עם נשים*. זאת בהנחה, שתקפה ברוב המוחלט של המקרים, שהאשה היא שעושה את עבודות הבית ואת רוב הטיפול בילדים, לעתים אף בנוסף להבאת משכורת הביתה. כבר נעשו חישובים של השווי הכלכלי של "שירותים" אלה מצד האשה, וערכו גבוה מאוד. אם מצרפים לזה סלחנות חברתית כלפי בגידות מזדמנות של הגבר, הרי שכמו שאומרת שכנתי, החיים שלו דבש. אגב, "האשה לוחצת" היא סיבה אמיתית ולא חיצונית. שוב מסורתית, נשים לא הסכימו לחלוק בעול הזה "סתם" אלא כתמורה לביטחון המסוים שהנישואין מקנים לאורך שנים (או לפחות מספר מסוים של שנים), לשם "רשמי" שיוענק לילדיהן וכולי. נכון שבשנים האחרונות הזוגיות ללא נישואין הפכה למקובלת יותר - אין לי דעה מוצקה בעניין זה. העובדה היא שיותר נשים היום "מסכימות" לא להינשא אלא רק לחיות יחד, מתוך תפיסה שוויונית או לפחות שאיפה לשוויון בחלוקת מטלות הבית, אפשרויות ההשתכרות/לימודים והטיפול בילדים. האם הציפיות הללו מתממשות בדרך כלל? אל תשאל אותי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז את מצדיקה לחלוטין את מה שאמרתי. חוזה נישואין עצמו הוא חוזה חד צצדי לטובת האישה על חשבון הגבר. עצם זה שאת טוענת שהנשים מקבלות את חוזה הנישואין ב"תמורה" למשהו אחר ומשתמשת במילה "מסכימות" עבור נשים שלא מקבלות את החוזה הזה מוכיחה את שמכירה בכך שהחוזה הזה הוא נכס עבורן, והוא אנטי-נכס (=התחייבות) עבור הגבר החתום עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא (רמז: צריך שניים לטנגו), אבל לא נראה לי שאתה קורא מה שכתבתי, אז נפסיק כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעברו על זה שוב: טענונתיך בהודעה הקודמת: 1.מסורתית, גברים תמיד הרוויחו *מהחיים עם נשים*. (פירוט מטלות הבית שנשים עושות והינן בעלות ערך כספי + העובדה שגברים יכולים להנות מכל זה ובו-זמנית לשכב עם נשים אחרות). 2.הכרה בכך שלחץ האישה היא סיבה משמעותית עבור גברים להסכים להתחתן. 3.טענה שהנשים, מסרותית, לא הסכימו לתת את כל הדברים מסעיף 1 סתם כך, אלא דרשו את הנישואין כתמורה שמעניקה להן ביטחון. 4.טענה שלך שהעובדה שהיום יותר נשים מסכימות לוותר על חוזה הנישואין מתוך ציפייה לשוויון במטלות הבית, בטיפול בילדים ובהשתכרות, שלמעשה יעלימו את הצורך שלהן בקבלת הנישואין כתמורה לכל הדברים הנ"ל. אם שלושת הטענות הראשונות אני מסכים לחלוטין, אם הטענה הרביעית אני מסכים באופן חלקי. אני לא מבין איך אפשר שלא להסיק מכל הדברים הללו שחוזה הנישואין זה מטבע שהגבר משלם לאישה (בתמורה לכל הדברים שציינת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מביך. בוא נחשוב ביחד. אה... אולי... אולי כי המסקנה שלך סותרת את סעיף 1? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היא סותרת את סעיף 1??? סעיף 1: גברים מרוויחים עם החיים עם נשים. סעיף 3: נשים דורשות חוזה נישואין תמורת הרווח מסעיף 1. מסקנה: נשים מרוויחות מחוזה הנישואין, והוא מהווה תשלום שהגברים משלמים להם תמורת הרווח מסעיף 1. באופן אנלוגי: סעיף 1: אני מרוויח מכך שהמוכר בשוק נותן לי עגבניה. סעיף 3: המוכר בשוק דורש שקל תמורת העגבניה שהוא נותן לי. מסקנה: המוכר בשוק מרוויח מכך שאני נותן לו שקל, ושקל זה מהווה תשלום שאני משלם לו תמורת הרווח מסעיף 1. כלומר - אני לא מרוויח דבר וחצי דבר מעצם כך שאני משלם למוכר בשוק שקל, הייתי מעדיף בהרבה לקבל את העגבניה מבלי לשלם את השקל הזה. השקל הזה הוא תשלום. העברת השקל היא פעולה ממנה המוכר בשוק רק מרוויח ואני רק מפסיד. אין לי שום עניין בהעברת השקל הזו, לי יש עניין רק בקבלת העגבניה. ייתכן שמה שהתכוונת לומר זה שמה שהרגע אמרתי הוא מובן מאליו ושה"סתירה" שאת מתכוונת אליה היא שלא ניתן להפריד בין קבלת העגבניה לבין תשלום השקל - זוהי עיסקה אחת כוללת שמיטיבה עם שני הצדדים. אבל: 1.עובדה שיש פה אנשים שלא מסכימים עם זה. הם טוענים שעצם כך שאני נותן שקל למוכר זה דבר שמיטיב עם שני הצדדים (בלי קשר לעגבניה בכלל), או אף יותר מזה - יש פה מישהי שטוענת שעצם כך שאני נותן שקל למוכר מיטיב איתי ופוגע במוכר! 2.זה סותר את סעיף 4 שלך, שמכיר בכך שזו לא עיסקת חבילה אחת אלא שני דברים שלא תמיד הולכים ביחד. 3.זה סותר את המציאות, שבה זוגות רבים לא נישאים כחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי זה מעייף. אבל אתה מוזמן להמשיך. (אם אתה עוסק בתמורה כספית ובהפסדים כספיים, מה זה משנה לך בעצם אם מתחתנים או לא? אחרי מספר ידוע של שנים הזוג הופך לידועים בציבור, ואז האשה יכולה לדרוש מזונות בכל מקרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו כבר הודעה שלישית שלך ברצף ללא תוכן. אני אקח את זה כהסכמה. (ומה שכתבת בסוגריים לא נכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך לאן שתלך, הגבעות יהיו אותן גבעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש פה מישהי שטוענת שעצם כך שאני נותן שקל למוכר מיטיב איתי ופוגע במוכר!" מאחר שאף אחת כאן לא עשתה את ההקבלה האבסורדית הזאת, אף אחת גם לא מעלה טענה שכזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת עשתה את ההקבלה הזו ברגע שהיא השתמשה במילה ''תמורה''. את טענת שהנישואין בישראל זה חוזה שמוטה לטובת הגבר, ומכאן שהתמורה שברקת הגדירה שהאישה מקבלת היא שלילית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה אם הגבר רוצה או לא רוצה להתחתן, מבחינה חוקית לא תמיד שואלים דיון 2348 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשמחברים טענות של אישה אחת לטענות של אישה אחרת ומפזרים על זה רוטב עגבניות סמיך (טוב, כל הנשים אותו דבר ממילא, לא כן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, כמה אפשר? לא עירבתתי שום דבר. נראה לי שאת סתם נהנית להציק. את מוזמנת לקרוא מחדש את כל מהלך הדברים ולהיווכח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |