 |
מאחר שהבהרת, גם אני אבהיר.
גם מסר "משתמע" צריך להגיע מהקשר מובנה.
לדוגמא: סרטי ה"רגישות החדשה" של שנות ה70 נוצרו בהתייחס לסרטים הלאומיים שקדמו להם (1) ולסרטים מסחריים בני תקופתם. כך שהעובדה שהפרוטגוניסטים אינם ממשים את האתוס הציוני, אכן יכולה להיקרא כאלמנט הסותר את הקיים בסרטים הישראליים המוקדמים. ואווירת הנכאים שאופפת אותם היא אווירה המנוגדת לאווירה האופטימית לכאורה בסרטים הלאומיים והמסחריים.
לפי שיטתך, העובדה שמופיעות דמויות שאינן ממשות את האתוס הציוני בתוך אווירת נכאים למעשה מאשררת את האתוס הציוני. האמת, (אנטי)תזה מעניינת.
את הסרטים של קוסאשווילי צריך אבל להבין בהקשר אחר. מדובר בתקופה שבה האתוס הציוני וההתרסה נגדו דהו כבר. הזירה הפרטית קיבלה לגיטימציה כזירת התרחשות מרכזית בחייו של האינבידואל. ההשתייכות לעדות/קבוצות ספציפיות על החיובי והשלילי שבדבר הפך שמשהו שקודם כל רואים אותו, ושנית, עוסקים בו (2). וקוסשווילי שייך לגל הזה.
(1) מותר לי לקרוא להם סרטי תעמולה, בלי שישתמע מדברי שאני שוללת אותם?
(2) ברוב הסרטים בשנות השבעים והשמונים הזהות המופרדת היתה: "מזרחי", ""אשכנזי"", "גוי", "ערבי". אם היתה לדמות תווית זהות יותר ספציפית, כמו סלמוניקו היווני, לא היו לה מאפיינים שבאופן מחודד והיסטורי התייחסו למעשה לזהות העדתית המסויימת שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש