|
||||
|
||||
לא הסברת מדוע זו ברירת מחדל. רציתי להצביע על כך שהדרכים שמנית כלא מקובלות עליך שונות מאוד זו מזו. הפיכת הכפר לשמורה מונעת ממערכת ערכים שונה לגמרי מאשר הענקת אפשרויות השתלבות על פי רצון הפרט (לא משנה שיהיה די קשה למדוד את הרצון הזה, וזה קצת כמו להציע חרוזים לאינדיאנים). אגב, מה היתה ברירת המחדל לו לא היתה אלימות בשבט ולו נשותיו היו חיות חיים טובים ומלאים? |
|
||||
|
||||
מדוע? בגלל שהם בני אדם, ומגיע להם לחיות חיים בריאים, ארוכים ומאושרים, מגיע להם לקבל חירות וזכויות כמו לכל אדם. לא אמרתי שהדרכים האלה לא מקובלות עלי, אמרתי שאני לא מצליח למצוא להם נימוקים שהם לא פארודיה ימנית על הרב תרבויות. עכשיו ניתנו כאן כמה נימוקים, חלקם באמת נשמעים כמו עיוות מוגזם של הרב תרבותיות, אבל על עניין הריבונות שהעלה שי שפירא לא חשבתי לפני זה. אם לחברי השבט היתה בריאות, חיים ארוכים ומאושרים, זכויות וחירויות כמו כולנו (או יותר מזה), ברירות המחדל היו: "לנהוג בהם כבאזרחים לכל דבר", "להעניק אפשרויות השתלבות במדינה רק למי מהשבט שירצה בכך", "לאמץ/להפיץ בעולם את דרך חייהם כחלופה לחיים המודרניים" או "לא לעשות דבר". |
|
||||
|
||||
עם או בלי חירות וזכויות, אלימות ומחלות יש גם בחברה מערבית. השאלה היא עד כמה תתערב בחייו של אדם ותשנה אותם מהיסוד, כדי שהוא לא ימות ממלריה בגיל 40 אלא מסרטן הכבד בגיל 50. עד כמה המחיר הנפשי והתרבותי שהוא ישלם על הסתגלות לחברה המערבית יהיה שווה לו (או לך), מבחינת מספר הפעמים שהוא יכול לשבת בסטאר באקס למשל, יכולתו לקנות טלוויזיה צבעונית או לשבת באיזה מפעל ולציית לבוס 10 שעות ביום. (ואני ממש לא מצד הרלטיביזם המוסרי בדיון הזה, ולא חושבת למשל שרצח נשים בתוך המשפחה הוא "זכות תרבותית" של מישהו). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |