|
||||
|
||||
מחשבה תועה - הסיבה שאתה לא רואה עבודה כמנהג, היא שאתה חושב באופן אוטומטי על שכירים. כשמישהו אומר לך מה לעשות, ואתה מציית כי אתה רוצה את המשכורת, זה באמת לא ממש מנהג שלך. אבל אם האלמוני עצמאי - מוסיקאי, שחקן, חקלאי בעל אדמות, סופר - אז אפשר בהחלט להתייחס לעבודה שלו כמו שמתייחסים למנהג כמו לנקות את הבית דווקא בשישי בבוקר. "אז גם האכילה והנשימה הם 'מנהגים משותפים' והדיון מאבד כל משמעות" - אני מסכים (בפסקה הקודמת) שמה שאדם מחוייב לעשות לא ראוי להקרא מנהג, אבל הסיבה היא לא זו שהצגת. גם אם נקרא לנשימה, אכילה וכו' "מנהגים", ונקבל שכל האנושות זהה ב-99.99% מהפעילויות שלה, כל מה שזה יאמר הוא שנתעניין רק ב-0.01% הנותרים. מי אמר שזה משחק של כמות ולא של איכות? |
|
||||
|
||||
כיוון שדיברנו כאן על כמות, אז מדובר על כמות. איכות זה סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
לא אתה דיברת על העטיפה והמהות? נשמע לי כמו איכות. |
|
||||
|
||||
לא, בן שיחי דיבר (לפעמים) על מהות, וברח ממנה שלא הייתה נוחה לו. אני דיברתי על מנהגים קולקטיביים, שזו עטיפה ומתייחסת לכמות.:) |
|
||||
|
||||
מי שברח כאן ממהות זה אתה, ידידי. אני דיברתי כאן על מרכיבי תרבות בסיסיים כמו השפה שאתה מדבר, הספרות והתקשורת שאתה צורך ושעיצבו אותך, טקסי החיים שלך, ההיסטוריה שלך. אתה התעקשת כל פעם לרדד את זה לרמה של אכילת במבה ולהתעלם באופן עקבי מההתיחסויות למרכיבי התרבות האלה. אתה זה שטען שאם הוא אומר למוסכניק שהאוטו לא מניע ומישהו אחר מסביר לו על הקרבורטור זה מהותי, אבל שזה שהחבר הסיני שלך מחנך את הילדים שלו לצייתנות עיוורת עד כדי השתנה לפי שריקה ואתה לא זה לא מהות. |
|
||||
|
||||
לא לא, אני רואה שאכן התבלבלת מרוב אלמונים... אני האלמוני שמסכים בהחלט שיש מנהגים קולקטיכיים ואף מתעקש על כך. בן השיח שהתכוונתי אליו הוא אותו אלמוני שאתה מדבר עליו כאן, עם הבמבה והקרבורטור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |