בתשובה להאייל האלמוני, 14/09/08 1:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברצינות. לא מצאתי זכר לדבר באתרים ישראלים אך זכור לי שעו"ד שהיה מעורב בתביעה כזאת סיפר על כך ברדיו לפני כמה שנים. וכמובן, זה קורה לא רק אצלנו. אגב, ככל שאני קוראת יותר, אני מתרשמת שלא מדובר בקומץ קטן כל כך כפי שחשבתי אמש אלא במקרים רבים. הווה אומר - בארץ מגישות נשים רבות תביעות מזונות, לעיתים באיחור של מספר שנים, שבהן טוענים הגברים ל"גניבת זרע". זאת בין אם מדובר בסטוצים קצרים או במערכות יחסים ארוכות שבהם נהגה האשה, לטענת הגבר, מרמה במפורש - עפי"ר מתוך אמונה (נפסדת!) כי כך תצליח ללחוץ על בן הזוג שאמר תחילה כי הוא "מצוי בהליכים", והתברר שההליכים לא יסתיימו לעולם - ולגרום לו להתגרש ולהתחתן מחדש. אינני יודעת אם קיימות סטטיסטיקות בנושא הכוונות והמניעים, אך עלי להודות שזו אכזבה עמוקה בשבילי, מבחינת הכוונות הטובות שאני נוטה לייחס, באופן רגיל, לכלל הנשים (בניגוד לגברים, שאין לי ספק שטיבם האבולוציוני הוא מקביל ל"יצר הרע" הדתי, ואין מה לצפות מהם לשום דבר טוב. חוץ משכ"ג). בניגוד לכיוון שתפס הדיון כאן, בתי המשפט דוחים את טענת גניבת הזרע לא מתוך ש"אם הוא לא שם קונדום אז זו גם אחריות שלו", וגם לא משום טענותיהם של הגברים על כי "היא אמרה [כל מיני דברים - אין רחם, יש גלולות, יש התקן...] ואני האמנתי לה", אלא עקב הגישה המשפטית המטילה את מטלת גידולם של הצאצאים ומזונותיהם על שני ההורים, ואם האם היא המטפלת - על האב מוטל המימון (זה בערך כך, אם כי החלוקה דה פקטו היא מורכבת יותר ותלוית מקרה והקשר). המהפכה בתחום זה חלה עם פיתוח בדיקת ההורות (הידועה בשם החיבה "בדיקת אבהות"), בסביבות תחילת שנות ה-90. לפני פרוץ הבדיקה טענו הגברים את הטענה המשפטית הידועה, "מאיפה אני בכלל יכול לדעת שהילד הוא שלי, השרמוטה מז****ת" עם כל מה שזז", ולכן המונח "גניבת זרע" עוד לא היה קיים. מסיבות אלה, גם הדיון ב"טפשות", מיסודם של העפרונית ויהונתן, אינו משנה, עקרונית. מה שכן משנה זה שישראל היא מדינה שבה הפרנסה בכלל ופרנסתן של נשים בפרט היא קשה ומצויה בדוחק, מה שכנראה דוחף אותן לחפש כל מיני מקורות מימון, ביושר או בפחות יושר. (שתי הפסקאות האחרונות נועדו לא רק ובהכרח לך אלא ליהונתן אורן ולמשתתפי הדיון) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על שתי הפסקאות "הכלליות" אין לי הרבה מה לומר, למעט העניין שחוקים לחוד ומציאות לחוד - גבר שאיננו משתמש בקונדום ואיננו רוצה ילדים מהאשה שאתו צריך לוודא שאותה אשה נוקטת אמצעים להימנע ממנו, אחרת אין זו גניבת זרע. (וכמובן, גם משכ"ג אין לצפות לשום דבר טוב, את סתפ משוחדת). ובעניין הפסקה הראשונה - וואלאק. מדהים. האם אותה אשה הייתה רופאה או אחות במקצועה? כי אחרת, ממש לא ברור ליי איך זה נעשה. שלא לדבר על כך שבמקרה כזה זו לא סתם גניבת זרע, זה נראה לי על גבול הפלילי ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת מה במקרה בארץ, אבל כן - האשה בלינק מתגובה 490057 היא רופאה, התובע שהשתמשה בזרעו הוא רופא וגם בעלה רופא. ואף על פי שזהו סיפור של רופאים מקיר-אל-קיר, ציין בית המשפט (שני בתיהמ"ש שטיפלו בתיק דחו את התביעה אך גילו סימפטיה כלפי התובע) כי שום אדם סביר לא היה מעלה בדעתו שהגברת תשתמש בזרעו של התובע באופן שתוצאתו תהיה הריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת גנבה לכל דבר ועניין. מה שכן, בחורה מקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות: א. טיבי אינו "אבולוציוני", תודה. ההחלטות שלי נובעות מעירוב של האופי (הפסיכולוגי) שלי, הסביבה החברתית (הסוציולוגית) שלי, ומעל הכל - הבחירות שלי. בנוגע לטיב אבולוציוני וגברים שמנסים להפיץ את זרעם לכל עבר את מוזמנת לפנות דווקא לשכ"ג. ב. בודאי שאני מקבל את הגישה שמטלת גידולם של הצאצאים מוטלת על שני ההורים. זאת בדיוק הסיבה שאכפת לי מגניבת זרע - אני חושב שמטלה רצינית (ושמשנה את החיים) כזאת צריכה להילקח בצורה מודעת ואחראית. בעיות המימון של נשים בישראל היא סוגיה אחרת ולא רלוונטית כאן, ובודאי שלא מצדיקות גניבת זרע ו - הפתעה! - גם לא שוד בנק. גם אם יש נשים שנורא רוצות ילד ואין להן כסף לגדל אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור של חברה טובה של אמא שלי הופיע במדור הפסיכולוגי לפני שנים בעיתון נשים. כשהיא היתה רווקה בת 29 מרשימה ויפה הגיע מנהל מחלקה חדש בדרג גבוה וחיזר אחריה במרץ. הוא היה נשוי לרופאה ואב לשני ילדים באמצע שנות ה40 שלו, גבוה ושמנמן ונחמד וסמכותי והוא חיזר בנחישות עד שהיא נענתה לו. היא דיברה הרבה על כמה שהיא אוהבת ילדים והוא סיפר לה שהוא בהליכים והבטיח שהם יתחתנו ברגע שהוא יהיה פנוי ואז יהיה לה הילד שהיא כל כך רוצה. אחרי שנתיים הוא עוד היה נשוי והיא היתה בת 31 וקצת נכנסה ללחץ, בזמנים ההם לפני למעלה מ20 שנה זה היה גיל די מאוחר מבחינה ביולוגית בשביל אשה. היא ביקשה שישחרר אותה והוא בכה בדמעות, כרע ברך למרות שהוא היה גבר די כבד והתחנן שלא תעזוב אותו והבטיח שעוד מעט ועוד מעט. הסצנה הזאת חזרה על עצמה כל כמה זמן וכל פעם היא נמסה מהדמעות שלו. ככה עברו עוד שנים עד שהיא כבר היתה בת 37, לחוצה ומדוכאה, ואכלה בלי שליטה והשמינה, היא שהיתה פעם חטובה כמו דוגמנית, והנישואין עוד לא נראו באופק. היא החליטה אחרי המון לבטים להפסיק לקחת את הגלולות בלי לגלות לו, למרות שהיא ידעה שאם ייולד לה תינוק בלי נישואין זה יהיה נורא, בזמנים ההם, בשביל אמא שלה ובשביל כל המשפחה הפולנית "הטובה" שלה. היא נכנסה להריון וכשהיא היתה בשבועות הראשונים של ההריון היא בכל זאת לא יכלה לסבול את זה שהיא חיה בשקר והיא גילתה לו. הוא כעס נורא ודרש שתעשה הפלה, והוא גם שילם על ההפלה. לא היתה לו בעיה כספית אלא שכמו אצלה וכמו במשפחה שלה, ככה גם הוא פחד מהסקנדל. אחרי ההפלה היתה לה דלקת וחום גבוה ודכאון נורא, והם נפרדו והיא נשארה רווקה בלי ילדים. תמיד כשהיא מספרת את הסיפור הזה (היום היא כבר די מבוגרת) היא אאומרת שבצעירותה היא היתה תמיד שמחה ועליזה ועם המון מרץ, ואי אפשר היה להאמין שיום אחד היא תהיה בדכאון. אחרי שנים נודע לה שבזמן שהוא היה כורע ברך ובוכה שלא תעזוב אותו היתה לו עוד מאהבת ואשתו היתה כבר רגילה לחיות ככה, זאת היתה שיטה אצלו וגם אשתו לא רצתה לזעזע את המשפחה שלה. הפסיכולוג של עיתון לאשה, שאז נחשב נדמה לי לעיתון רציני, כתב שהוא מקבל המון מכתבים עם סיפורים כאלה ושהוא מפרסם את הסיפור (בעילום שם) כדי ללמד את הנשים מה לא לעשות ואיך לא ללכת שולל אחרי הגברים גם אם הם נראים ישרים ומכובדים. כיום אני יודעת שיש המון מקרים כאלה והרבה מהאמהות החד הוריות נעשו חד הוריות אחרי שגבר חסר מצפון בזבז להן את השנים הקריטיות שבהן עוד היתה להן אפשרות למצוא בן זוג רציני שיוביל לנשואים. ההבדל בין אז להיום ובין החברה של אמי לבין הנשים כיום הוא שהיום להיות אמא חד הורית זה לגיטימי והן לא פוחדות מהכעס של הגבר ולא רצות לעשות הפלה. אני לא אתחיל פה עם אבולוציה כמו שדיברו כי זה לא התחום שלי, למרות שגם ייבוא וסחר הזונות בארץ ומיליון ביקורים בחודש בארץ אצל זונות מלמדים משהו לא הכי טוב על הגברים, זה באמת לא התחום שלי אבל אני רוצה לשאול אותך משהו אחר:גם את הנשים מהסיפורים העצובים האלה ולצורך העניין גם את החברה של אמי אתה משווה לשודדי בנקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הן תקבלנה פטור מטעמי פאסיב-אגרסיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין ספק, אני הדוגמא הקלאסית לגבר ש"טיבו האבולוציוני" הוביל אותו להפיץ את זרעו לכל עבר. האבולוציה היא לא אמא פולניה, היא לא מכריחה אותך לעשות מה שאתה לא רוצה (אבל היא זאת שעיצבה בעקיפין גם את רצונך וגם את הבחירות שלך) Of his own decision not to have children, he[Pinker] says he simply told his own genes to "go jump in the lake".
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הוא אותו אני של פינקר שאומר לעיצוב האבולוציוני של עצמו ללכת לעזאזל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגנים אינם קובעים את ה"אני" כשם שאינם קובעים את טביעת האצבעות. אבל הם קובעים מעטפת מסוימת ונטיות מסוימות, כך שלך ולי יש טביעת אצבע שמורכבת מצרוף של קוים מעוגלים בצפיפות של 1-5 קוים למילימטר (נניח), מוח בעל מאפיינים דומים, והורמונים בריכוזים דומים. סטטיסטית, אתה ואני נוטים לקיים יותר יחסי מין מזדמנים מאשר אחותך ואחותי, ואל תגיד לי שאין לך אחות. גם אם הגנים היו קובעים בדיוק את התפתחות הנוירונים והקשרים הסינפטיים ביניהם, דיבור על ה"אני" מתוך התבוננות ברמה הגנטית היה משול לדיבור על המונה ליזה מתוך התבוננות במשוואת שרדינגר של הצבעים שמרכיבים אותה ושל המוח הצופה בה. מאד לא פרקטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי אחות, וסטטיסטית וגם מעשית, לצערי אתה טועה (ז''א, אני שמח בשבילה שהיא נהנית, אני מצטער בשבילי). הפיסקה השנייה שלך לא רלוונטית למה שפינקר אמר. בנוגע לפיסקה הראשונה, אם הם לא קובעים את ההתנהגות ולא משמשים להסבר שלה אז אין לי בעיה עם ההסבר הזה. אני לא כופר בקיומם של גנים או באבולוציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מצטער? אם כך הנטיה כנראה קיימת אצלך (אבל גם אם לא, זה לא משנה את הטענה הסטטיסטית). הגנים בהחלט מסבירים נטיות מסוימות של התנהגות. אני משוכנע שאתה מקבל את הטענה הזאת עבור כל מיני בעלי חיים (אתה בטח לא חושב שהציפור מביאה מזון לגוזליה בגלל החינוך הטוב שקיבלה), ולא רואה מה הסיבה לדחות את זה עבור הומו סאפיאנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את הטענה הזאת גם לגבי בני-אדם. אבל נטייה אינה התנהגות. מישהו צריך לבחור, אחרת אין משמעות לאמירה של פינקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו שכל בחירה היא תוצר של פרוצס מכוון תחת שליטתה של המודעות. למדתי פעם אצל מישהו שטען שהכל זה תרוצים בדיעבד. אבל לך תדע, הלא טענתי שאולי, תאורטית, עדיף לשתות יין שחושבים שמחירו 100$. מעניין לנסות לנתח את הכתיבה באייל במונחים של בחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכתיבה באייל צריך לנתח במונחים של התחמקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז קפצתי לבדוק אם לפינקר יש ילדה, ובמקום לענות לי גוגל השליך לעברי מאמר של הנ"ל שפותח במשפט: "THE mind is a product of the brain, and the brain is a product of evolution's organizing force, natural selection". אם מבינים אותו נכון, כלומר לא מיחסים לצרוף "product of..." משמעות דטרמיניסטית, זה מבטא בדיוק את דעתי (מן הסתם לא במקרה). בכלל, למרות שמדובר בביקורת על ספר אולי תמצא עניין במאמר המדובר כולו ב: http://cogweb.ucla.edu/Abstracts/Pinker_on_Wright_94... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת הפסקאות האחרונות מצויינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי יותר מתוחכמת ממך ומצאתי שלבת זוגו, רבקה ניוברגר גולדשטיין, יש בת בשם יעל (פסקה אחרונה), כך שהוא לכל הפחות אב חורג: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כל הביוגרפיות של המשפחה המורכבת הזאת, פינקר נעשה אביה החורג של יעל (כיום סופרת בת 30) כשהיתה לפחות בת 20-17. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. טוב. כנראה שהשרלטן נתן בספר שלו דוגמאות לשוניות מילדים של אחרים :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סטטיסטית, אתה ואני נוטים לקיים יותר יחסי מין מזדמנים מאשר אחותך ואחותי, ואל תגיד לי שאין לך אחות" אני מניח שיחסי מין מזדמנים לא כוללים אוננות ויחסים הומוסקסואלים. סטטיסטית (אם אני זוכר נכון) מספר הגברים והנשים שמשתתפים ביחסי מין מזדמנים של גבר ואשה שווה, לכן, מה שאתה טוען בעצם זה שבאורגיה ממוצעת יש יותר גברים מנשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה והאלמוני שמתחת צודקים, הניסוח היה צולע למדי, אבל דומני שהרעיון ברור ואין חולקים עליו (אחות מופקרת אחת יכולה לקיים יחסים עם הרבה גברים, ומכל מקום ''נוטים'' כולל בתוכו גם ''מעוניינים באופן אקטיבי אך לא בהכרח אפקטיבי''. כל גבר ששרת אי פעם במילואים יודע על מה אני מדבר). האלמוני צודק גם בכך שכבר דיברנו על זה פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ייתכנן שגברים הטרוסקסואלים מקיימים יותר יחסי מין מזדמנים מנשים? ההתפלגויות יכולות להיות שונות (וכבר דיברו על זה באייל, אז נאמר שסטיית התקן אצל גברים גדולה יותר) אבל הממוצעים זהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפצת את זרעך לכל עבר? אז כמה ילדים יש לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שלושים הפסקתי לספור. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם תהיתי איך ה להרגיש כמו ראש שבט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפינקר יש ילדה, לא? אם זכור לי מהדוגמאות בספר שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נו, אז הייתה לו מעידה אחת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, זוהי טעות. לפינקר אין ילדים. בכלל, לכל רביעיית קר אין ילדים. רביעיית קר כוללת (בסדר כרונולוגי) את יהודה ליב פינסקר, דורותי פרקר, יהודה פוליקר וסטיבן פינקר. אלי דנקר, לעומתם, דווקא חמק מגורל זה ויש לו ארבעה ילדים משלוש נשים שאפילו אינן דומות כלל - שהרי שנו רבותינו במפורש בויקי: "לאלי דנקר ארבעה ילדים משלוש נשים *שונות*, השני שבהם הוא השחקן והזמר רן דנקר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגש, מרגש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, עד כמה שידוע לי (אבל אני לא ממש מעודכן בביוגרפיה שלו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |