|
||||
|
||||
לשלם מזונות, אמנם בסכום זעום למדי - אבל כנראה מדובר בקשי-יום. לגבי הנקודה השניה, מידיעת החוק היכרות שלי עם מקרים ועם עורכי דין וטוענות רבניות שעוסקים בנושא, ברירת המחדל כיום (מה שכנראה ישתנה בקרוב) היא משמורת בלעדית של האם. כבר קרה ששופטת פסקה לאב שקיבל משמורת משותפת* שישלם מזונות מוגדלים ואת כל שכר-הדירה של האם, כדי להוכיח שהוא באמת רוצה משמורת ולא רק להפחית בכספים שהוא משלם**. השאלה בכתבה שאת מדברת עליה, היא הסטטיסטיקה. כמה מקרים כאלה קורים, מול כמה מקרים שפקידות סעד לוקחות מהאבא את הילדים, ומה החלוקה? האם הכתבה היא אדם נשך כלב או שהיא מייצגת? להתרשמות שלי, החלוקה באופן גורף היא שיש הרבה יותר סיכוי שהאמא תקבל משמורת בלעדית***, ויש הרבה יותר סיכוי שייקחו לו את הילד מאשר שיקחו לאמא את הילד. יש שטוענים שמדובר בהבניה של תפקיד האשה כאמא ובתקרת זכוכית, אבל זה כבר עניין אחר. *דרך אגב, שמת לב למה שאת כותבת? "העובדות הסוציאליות נוטות לאיים על האם במשמורת משותפת". לא ב"הן ייתנו את המשמורת לאב", אלא "משמורת משותפת". ז.א., כשמאיימים על גבר מאיימים שיקחו לו את הילדים, וכשמאיימים על אשה מאיימים שיתנו גם לגבר את הילדים. **היא לא העלתה אי-פעם, למיטב ידיעתי, סברה שאשה רוצה משמורת בלעדית כדי לקבל מזונות לילדים והשתתפות בשכ"ד. ***הכוונה למקרים עם מחלוקת, כמובן. יש מספיק מקרים שבהם יש הסכמה על המשמורת, וברובם המשמורת אצל האם. |
|
||||
|
||||
כתוב שהיא 'בעלת משכורת גבוהה בשירות הציבורי'. ואם נניח ש'משכורת גבוהה' היא 'יותר מהשכר הממוצע במשק, אז היא חוייבה בדמי מזונות נמוכים להפליא - ביחס לזמן המדובר, בהכללה גסה ב-50% פחות מהמקובל הנמוך. |
|
||||
|
||||
שבה חוייב אבא שיש לו משמורת על הילדה *לשלם לאמא* דמי השתתפות עבור ביקוריה של הילדה אצל האמא. הנימוק של השופטת קובע חובה כללית לא-מותנית של האב לשאת בכל הוצאות גידול ילדיו. והנה הלינק לפסק הדין עצמו: |
|
||||
|
||||
בכתבה שדיברתי עליה הועלו דוגמאות רבות מספור, הופיעו אולי 7-8 מרואיינות שחשפו את סיפורן, ונאמר שיש עשרות כאלה בכל שנה (להערכת גורמים רשמיים ברווחה, לא להערכת העיתון שהוכחשה או משהו). זו בפירוש תופעה - התנכלות לאמהות חד הוריות שנמצאות על גבול העוני. * לא, לא. אז כתבתי בטעות. הן בפירוש מאיימות "ייקחו לך את הילדים", כלומר משמורת אצל האב. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין איך את עושה את הקפיצה הלוגית מ"בפירוש מאיימות "ייקחו לך את הילדים"" ל"כלומר משמורת אצל האב", כאשר בתגובה 486139 כתבת: "למעשה, רק לפני כמה חודשים היתה ב"7 ימים" כתבה גדולה על נשים שילדיהן נלקחו או בסיכון להילקח מהן ל*מוסדות*" (ההדגשה שלי) |
|
||||
|
||||
דיברתי על שני מקרים שונים: 1. הכתבה, שתיארה תופעה בסדר גודל מסוים. 2. מקרים פרטיים המוכרים לי, שבהם היתה התערבות של רשויות הרווחה, נגד *האשה* הוגשה תלונה במשטרה (על הזנחה הורית ושאר סעיפים מפחידים, כאשר מדובר היה אך ורק בדרכי גידול שהאם והאב הסכימו עליהם בזמן חייהם כזוג). במקרה כזה, כל ניסיון לאי-שיתוף פעולה מצד האם הוביל לאיום כנ"ל של הפקידה (ייקחו לך). |
|
||||
|
||||
* "העברת משמורת"! זה המושג הנכון. ציטוט (מעתיקה ממקור ארוך ומסורבל): ...כי אכן, יכול להיות שמישהו יגיד לה, למשל עובדת סוציאלית ורודת לחיים בחדר מוסק היטב, "אני אמליץ לבית המשפט על ליווי מקצועי בשבילך, את מאד פאנאטית ומאד מבוצרת. ואם תתנגדי כל הזמן למה שאני אומרת אני אמליץ העברת משמורת. זה מה שאת רוצה? חוץ מזה לילדה יכול להיות טוב אצל האבא. יש לו בית יפה, יש לה שם חדר יפה...זה מה שאת רוצה?" ... הן גם לא מהססות לאיים ב"משמורת משותפת" למרות שחוקית אין משמורת משותפת בכפייה אלא רק מתוך הסכמה. הדרך שלהן לכפות משמורת משותפת היא להחליט על הסדרי ראייה שהם על הגבול של משמורת משותפת. לא אכפת להן לקבוע שילד יישן כל לילה בבית אחר, ושפעוט יונק בלילות יישן יומיים בשבוע בלי אמו. הן משתמשות בחופשיות במילים "לילד יש שני בתים" או "הילד נחלק חמישים חמישים. לך יש רק חמישים אחוז". |
|
||||
|
||||
מתנכלות לאמהות חד-הוריות עניות. שנית, מה שחסר לי, כמו שאומר המנחה שלי כל פעם שאני כותב נתון בלי הקשר, זו הסטטיסטיקה. עשרות בכל שנה זה הרבה ביחס למספר האבות שסופג דברים דומים? זה מעט? ביחס למספר המשמורות? כמה מקרים של העברת משמורת מתרחשים כל שנה? בלי כל אלה, די קשה לדעת מה משמעותה של התופעה בתוך כלל מאבקי המשמורת. שלישית, בציטוט השני לעיל נראה לכאורה שמה שיש אליו התנגדות הוא משמורת משותפת, לא? |
|
||||
|
||||
צודק. אני לא יודעת מה הנתונים הסטטיסטיים. איך בדיוק אפשר למצוא אותם באופן מדויק - לא ברור. ראשית, הרישום הוא של הרשויות, שלא תמיד מתעדות את הסיבה לסגירת כל תיק. שנית, כל סיפור כזה הופך לרשומון כמעט באופן אוטומטי. אתה זה שבוחר אם להאמין לעובדת הסוציאלית שההורים באמת היו מזניחים, או להאמין לאם שהאב באמת התעלל בה, או להאמין לאב שהאם באמת מתנכלת לו כי היא יכולה. לאיזה ציטוט אתה מתייחס? אם הכוונה לקטעים שהבאתי מדברי האם, מה שהקפיץ אותה לא היה ההסדר עצמו, אלא השימוש בקביעת העברת משמורת או משמורת משותפת כאיום, בתגובה לכל חוסר שיתוף פעולה שלה עם הפקידה. במקרה הספציפי הזה, מדובר באם שהוגשה נגדה תלונה במשטרה מצד הבעל, והיתה צריכה להוכיח גם שפיות, גם מסוגלות הורית, ולאחר מכן עדיין להמשיך להיאבק על המשמורת, וגם על דרך חינוך הילדים הראויה בעיניה (שנקבעה בזמנו במשותף עם האקס-בעל המתלונן). היא הצליחה בשלושת המאבקים הראשונים, וברביעי תש כוחה. |
|
||||
|
||||
הוא תיאור מאוד סטנדרטי במאבקי גירושין. לרוב אמנם נגד האב*, אבל הדברים האלה קורים כל הזמן. מה לעשות, כמו שאמר לי חבר עורך דין פעם: "גירושין עם ילדים הם גירושים מלוכלכים בהגדרה". *יש סטטיסטיקה משטרתית על תלונות מהסוג הזה. השאלה כמה מהן נכונות וכמה הן חלק ממאבקי כוחות פתוחה. נצ"מ ד"ר פיני יחזקאלי טוען שיש מגמה של תלונות שוא בגירושין, ובמקרים מסויימים מעל 50% מהתלונות שמוגשות לתחנת משטרה הן תלונות שווא, אבל חסר לי מהנתונים שלו מה הסטטיסטיקה בחתך ארצי. בכל אופן, התופעה קיימת. |
|
||||
|
||||
אמור לי מי הוא חברך... |
|
||||
|
||||
הוא הסביר לי בדיוק למה הוא החליט בסופו של דבר שלא לעסוק בדיני משפחה לפרנסתו... |
|
||||
|
||||
עורכת הדין אשר ניסחה את הסכם הגירושין שלי ושל אם ילדי, וגם יצגה אותנו בבית המשפט לענייני משפחה, הסכימה לעשות כן רק בתנאי שהיא מייצגת את שני הצדדים. |
|
||||
|
||||
מדיניות נבונה אם שני הצדדים משלמים לה. |
|
||||
|
||||
שני הצדדים משלמים לה (יחד) פחות מאשר כל צד היה משלם לעו"ד שייצג אותו בנפרד. מהצד השני, יש לה *הרבה* פחות עבודה. |
|
||||
|
||||
האם יצאתם מרוצים מבית המשפט? (אתה והאשה). |
|
||||
|
||||
עד כמה שאפשר לצאת מרוצים מאותו בית משפט (פרט לקושי האובייקטיבי, השופטת גם התאמצה להעכיר עלינו את היום). |
|
||||
|
||||
טוב לדעת שהשופטים העמוסים האלה יכולים עוד להקדיש מאמץ למקרים ספציפיים. |
|
||||
|
||||
גם לשופט מגיע להנות קצת מהעבודה. |
|
||||
|
||||
לא בטוח. תלוי מה פסקו לו. |
|
||||
|
||||
"כבוד השופטת, אני אדם אחר עכשיו, פתחתי דף חדש?" |
|
||||
|
||||
אני פוסקת לך סיכום הפרקים הקודמים בסיגנון LOST. |
|
||||
|
||||
סיגנון lost ? מה הכוונה? |
|
||||
|
||||
צר לי, טלויזיה: http://www.free-tv-video-online.info/internet/lost/s... אני לא פוסקת עמוקה במיוחד. |
|
||||
|
||||
את לא עמוקה? חכי שאספר לך את קורות חיי ב 7240 פרקים של 55 דקות כל פרק... ואני מבקש לפטר את הסניגור הציבורי ולדחות את הדיון עד שימונה לי סניגור חדש שילמד את התיק... |
|
||||
|
||||
בבקשה לא. זה שאין כאן הרבה תגובות מעניינות לא אומר שתגובות משעממות לא יראו יותר משעממות. אם כבר, אז להפך. אם אין לך משהו מעניין להגיד, אל תגיד כלום (ואת הכלל הזה אתה יכול להסיק לגבי 27% מהתגובות שלך). תודה. |
|
||||
|
||||
כשרכשתי דירה, עורכת הדין מטעם שני הצדדים היתה אמה של בעלת הדירה. |
|
||||
|
||||
ופירושו של דבר שהגירושין ביניכם היו שפויים יחסית. כל הכבוד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |