|
א. טוב, אבל המציאות הדמוקרטית של ישראל מוגנת היטב מפני הרעיון של נבחר הציבור כדיקטטור לתקופה קצובה. ישנם הבעת אי-אמון של הכנסת, הבג"ץ, חופש הביטוי והמידע ובעיקר ישנו הרצון של הנבחר להבחר פעם נוספת. לעומת זאת נראה כי המציאות הישראלית נטולת נוגדנים מול הירידה לחייהם והביזוי האינסופי של נבחרי הציבור. נראה שלנבחרי הציבור אין עוצמה מספקת כדי להגן על עצמם מפני פגיעה בשמם הטוב. יש להם כנראה מספיק כוח כדי לגרור כל עניין כזה עד לזרא, אך אין להם יכולת לגבות מחיר הולם ממי שפגע בהם לחינם. בעצם יש להם מערכת משפטית שהשתלטו עליה אברכי משי של לגאליסטיקה למדנית והפכו אותה למתפלפלת, מתמהמהת ואולי כבר לא רלאבנטית. מצב עניינים זה משרת את נבחרינו הגרועים יותר ומדכא את אלו הטובים יותר. התוצאה תהיה בודאי פחות שרונים ויותר אולמרטים.
א.1. ראה לאן הגיעה אותה דיבה מורעלת לפיה "כעומק ההסתבכויות [של שרון], עומק ההתנתקות". היום נראה שהציבור כולו מאמץ את השקר העלוב הזה. אני מכנה את התאוריה הזו שקר חסר שחר משום שהעובדות מלמדות שלא היה זה אלא ספין של המתנחלים ותומכיהם שהם עצמם לא האמינו ולא החשיבו אותו, אלא כאמצעי כשר ככל האחרים כדי להכשיל את פינוי ההתנחלויות. אילו באמת האמינו בקשר הזה, המקום להילחם בהתנתקות היה בבתי המשפט ומעל דפי המדורים המשפטיים ולא בחולות עזה. לרשות הימין תמיד תעמוד הטענה שכל אלה היו מכורים מראש לטובת השמאל (מה שכנראה לא הפריע להם להפיץ את עצם הטענה עצמה). יחד עם זאת, מי שבחר להלחם בשחיתות של שרון ע"י ידוי ביצים ואבנים על חיילי צה"ל ולא באמצעות תלונות לפרקליטות ובג"צים, לא יכול להתלונן אם לא ממש נאמין לו.
ג. נראה שהתקשורת שלנו מתעניינת הרבה יותר במיידיות הדיווח מאשר באמיתותו. על כן, אני מתעקש להניח כי כל מה שהופיע בתקשורת שלנו לגבי הארוע עצמו אינו נכון עד שיוכח אחרת (והדיון שהתפתח פה סביב עובדות האירוע לא ממש טופח על פניי). לכן איני משים עצמי מומחה ושופט מול אף אחד שהיה שם. אני מדבר על התנהגות כולנו כקבוצה. ההמון שנאסף שם לא היה אספסוף של יושבי קרנות הנחפזים להבעיר בעירות מפני הבטלה והאבטלה. הם אוסף מקרי של אזרחים שנקלעו לפיגוע. גם כל אותם משפטנים וזרזירי משפטים הנחפזים להרוס את ביתו של מרצח ערבי בזמן שהם אינם מעלים זאת על הדעת לגבי פרחח הדוקר אמא ל-2 ילדים או כנופיית עבריינים הדוקרים צעיר ליד דיסקוטק, אינם אספסוף. שאלתי היא, מתי החלטנו שמותר לנו לכולנו לאמץ נורמות התנהגות של אספסוף?
ג.1. באחד הדיונים כאן נטען בעקבות חגי סגל כי הפייסנות והשמאלנות של ממשלות ישראל בעסקות חילופי הגופות עם אויבינו גרמו לחיסול שבויים ישראלים ע"י האוייב. מעניין שלא עלה על דעתם של אנשי המוסר הללו שמי שעוסק בינתיים בחיסול שבויים היא ישראל. אולי הפסיבדונים "וידוי הריגה" בלבל אותם.
|
|