בתשובה לדורון הגלילי, 30/06/08 18:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ידידה משותפת הפגישה בינינו. אני מניחה שמצידו זה התחיל כמחוייבות מסיונרית, שזה דבר שכל משיחי מרגיש לגבי כל אדם שהוא פוגש, אבל מהר מאוד זה נהיה אישי. כיום רואים בנו זוג, למרות שלפחות אני מעולם לא אישרתי שאנחנו זוג. הוא מתבלבל ומתחמק כשחברים שואלים על זה היות והוא במצב עדין- אני לא משיחית ומקובל לומ אצלם שקשר אישי זוגי צריך להיות רק עם משיחיים. כל החברים שלו משיחיים ואולי בגלל זה הוא לוחץ עלי כל כך בכיוון של החלטה חיובית שלי לגבי המשיחיות. ככה שאם המסיונריות מחד והקשר האישי מאידך נראים לך כסיפורים לגמרי נפרדים, מצידו אלה סיפורים שמעורבים זה בזה ללא הפרד. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשדתי שזה המצב. כאן את צריכה להפנות לעצמך את השאלות (וזה ממש לא קשור לאלוהים. אולי לאלוהים שבתוכך.) מה את מוכנה לעשות כי את יודעת שזה חשוב לבן הזוג שלך? מה את מוכנה לעשות כי בן הזוג שלך מבקש? לאיזה אולטימטום של בן הזוג שלך את מוכנה להעתר? וגם, איזה אדם את מצפה שבן הזוג שלך יהיה? ומה, לדעתך, מקומה של ההדדיות בחיי הזוגיות? __ אבל מי אני שאתן למישהו עצות בענייני זוגיות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |