 |
|
 |
||
|
||||
 |
תיזהר, הכרתי אחד שהריצה היומיומית הזקינה אותו נורא והרגה אותו סופית בגיל 47, משבץ לב. ועל כך התנחמה אשתו ואמרה: "נו טוב, לפחות הוא מת בריא". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מפחיד. אבל לא שמעתי על הרבה מקרים כאלה. חשבתי שריצה יומית נחשבת לעיסוק בריא, לרוב. אולי היתה איזו סיבה אחרת, חיצונית, להתמוטטותו? או שהוא הפריז והתאמץ מעבר ליכולתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, סתאאאם, אל תיקח ללב. לא התכוונתי ולמען האמת לא כל הפרטים ידועים לי במדוייק. רשמית מקובל שהשבץ ההוא היה זמן לא רב אחרי הריצה, אבל הידידים הקרובים-באמת של הזוג טוענים שזה קרה דווקא, אמממ, דווקא... לא חשוב (בן כמה אתה? נכון שאתה עוד לא בן 18?). :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמממ, דווקא... לא חשוב"? מצא לו זמן מצוין למות. אם זה מה שאני חושב עליו, גם אני לא אתנגד למות במצב כזה. אני בן חמש־עשרה. וחוש ההומור שלי לוקה מעט בחסר, ולכן לא תמיד אני מצליח להבין שהאנשים סביבי מתבדחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובה 482402, ההומור שלך דווקא בסדר גמור. רק לשם הבהרה: השאלה בדבר גילך נשאלה לא ע"מ לרמוז משהו לגבי ההומור שלך, אלא משום שזכרתי שאתה אמור להיות לפני צבא, ובקשר (מבודח) לצנזורה שבכותרת. לילה טוב! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |