בתשובה לאדם קלין אורון, 12/06/08 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לא פחד? כשהתרנגולות קולטות שאוספים אותן לשחיטה? כשהפרה קולטת לאן מובילים אותה? למה לא פחד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משלוש סיבות מרכזיות: ראשית, אנחנו מדברים על רגש (למרות שבהחלט יש משהו בהסתייגויות של המוס הגולמי משימוש במושג הזה) מרכזי, המאפיין את רוב החיים, ולא על מאורע חד פעמי. שנית, הטיעונים שכנגדם אני מגיב כאן לא מדברים על פחד, אלא על סבל מסוג אחר (בעיקר כאב, נדמה לי), והיה חשוב לי להכניס גם את הפחד לדיון. שלישית, כי מי אמר שהתרנגולות ו/או הפרות קולטות לאן מובילים אותם? נראה לי סביר שההבנה מגיעה, אם בכלל, רק מרגע שהחיות מגיעות לבית המטבחיים ומריחות את הדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' ממה שידוע, החיות לא 'יודעות' שמשהו רע עומד לקרות להן בסוף הקוראלס, אלא הן חשות מצוקה דרך הצפיפות והלחץ לנוע במסלול המוות. קיימת גם צחנה כבדה בבתי המטבחיים המתועשים במערב, מה שמוסיף לתחושת האי-נוחות של הבהמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נקטלג התנהגויות כמו אבל וגעגועים אצל כלבים? ואלטרואיזם (עזרה לבני מינים אחרים, בני אדם ולויתנים) אצל דולפינים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |