בתשובה להאייל האלמוני, 09/06/08 15:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אאל''ט בריטניה וירדן היו היחידות שחשבו כך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט במפות של לפני 67 גם ישראל חשבה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר רק פקיסטן ובריטניה הכירו בסיפוח יו"ש לעבר-הירדן ב-1949. ישראל בודאי שלא עשתה זאת. (נ.ב. רצועת עזה לא סופחה למצריים ותושביה לא היו מעולם אזרחים מצריים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל במפות השטח שממזרח לקו הירוק לא סומן בתור שטח ירדני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא נכון. במפות הישראליות כתוב במפורש ''שטח כיבוש עבר-ירדני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בסדר, לא להתרגש. ייתכן בהחלט שזכרוני מטעני, הוא לא מה שהיה פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוגיקה מדהימה. הגדה נקראה "שטח כבוש עבר ירדני".ממי כבשה עבר הירדן את השטח? על פי אותו הגיון, השטח לא היה כבוש כי אי אפשר להגדיר ממי הוא נכבש. אנחנו כבשנו את השטח מהכובש אז כיבוש כפול כיבוש (מינוס כפול מינוס) נותן אי כיבוש. הדבר הפשוט ביותר היה לעשות מישאל בין התושבים -מה הם רוצים. אם תחליט ישראל לעשות היום מישאל, היא תעשה אותו על ידי אזרחי ישראל. יהיו כמובן בינינו-מפד"ל+האיחוד הלאומי -שירצו למנוע מערביי ישראל מלהצביע . על התושבים המקומיים הפלסטינאים -ודאי שאף אחד לא יחשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מתעצבן? כולה הקראתי מה כתוב במפה ישראלית מ-55. וכעת לעניין הלגליסטי. יהודה ושומרון היו חלק מפלשתין המנדטורית. פלשתין הזו חולקה לשתי מדינות בהחלטת או"מ. מדינה יהודית קמה על חלק מפלשתין. שאר הארץ נכבש ע"י צבאות ערב הפולשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר זה שהטענות של ישראל הם פשוט בילבול מוח. הגדה שייכת למדינה פלסתינית וב1948 הירדנים כבשו אותה וב1967 ישראל כבשה אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לסבך את העניין הזה בלי סוף. זה בבחינת העמדת פיל על חוד המחט. מדינה פלסתינית דה-יורה לא התקיימה ולכן לא יכלו להיות לה שטחים. יש כאן שני פרטים שאולי יצליחו להבהיר את העניין ואולי גם להסביר את השוליות של כל העסק. א. כל התסבוכת הזאת היא תולדת המוח המשפטי. בתקופה קדומה לפני 1973 המשפטנים כאן עוד לא גילו את ההטבות הנעימות של הקשרים עם משפטני העולם הרחב והיו יותר פרובינציאליים ולוקאל-פטריוטיים. הם (אני לא זוכר מי בדיוק. אולי אחד היועצים המשפטיים של הממשלה. ברק?) הציעו את הטיעון ששטחי יו"ש וחבל עזה אינם בבחינת שטחים כבושים ע"פ ההגדרות של החוק והאמנות הבינלאומיות מכיון שהם לא היו חלק ממדינה אחרת. לפחות לא באופן לגאליסטי דה-יורה ומוכר בינלאומית. החידוד המשפטי הזה היה חיוני, למשל מפני שהחוק הבינלאומי חד משמעי בעניין התישבות של תושבים כובשים בשטחי כיבוש. על ה"חשיבות" של כל המלל המשפטי הזה תעיד העובדה שמצבה המשפטי של ההתיישבות ברמה"ג הרבה יותר גרוע מזה של יו"ש. ב. המצב האמיתי שיצר את הרקע לטיעון המשפטי הישראלי היה העוינות שבין מדינות ערב (מצריים, סוריה, סעודיה, עיראק, הפלשתינאים) לבין ההאשמים (עבדאללה וחוסיין) השולטים בעבר-הירדן. העוינות הזאת מנעה הכרה בינלאומית נרחבת בכיבוש הגדה המערבית ע"י ירדן (כפי שציינתי רק בריטניה ופקיסטן הידידות של ירדן, הכירו בכיבוש הזה). בשנות ה-70, התחזק מעמד אש"פ ואז נאלץ חוסיין עצמו להכיר בכך שהגדה המערבית אינה חלק מירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שההסבר שלי היה ברור ופשוט יותר. אתה לא הוספת שום דבר עקרוני חוץ מפרשנות על המניעים האישיים של "המוח המשפטי". השטחים לא היו שייכים למדינת ישראל לא לפי החלוקה ולא לפי שביתת הנשק ולא לפי 242. המסקנה הברורה שעבור ישראל השטחים הם כבושים. ישנה שאלה מלאכותית "ממי הם נכבשו" אבל זה לא משנה שהם כבושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה המישפטן היה לא אחר מאשר מאיר שמגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התעצבנתי -אני מתנצל אם זה מה שהשתמע. טענתך היא שארץ ישראל המנדטורית חולקה לשתי מדינות: יהודית וערבית. היות שהערבים סרבו לסידור, פרצה מילחמה והוא בוטל. אם הוא לא בוטל, אז לאחר ששת הימים היתה צריכה מדינת ישראל להציע לערבים להקים מדינה בשטחים שנכבשו- סליחה-נתפסו. זה שהם לא קיבלו את ההצעה ב-47 גרם לכך שקיבלו הרבה פחות. לא נראה הגיוני? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |