בתשובה להאייל האלמוני, 05/06/08 22:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, ממש! "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים" (דבריו על כל הודי ישראל מעולי ארצות האסלאם). "אני אנווט". "אתם יכולים להסתובב כמו פרופלורים" "אם נצרים יישוב, אני קוגלאגר" (דוגמה נהדרת גם לצניעות וגם לצחות לשון, כמובן...). ועוד לא דברנו על העדפותיה של רעייתו בלחיצת ידיים ("עדיף לערפאת ולא לנתניהו"), שעליה, כמו שאומרים בויצמנית, "הוא לא הוריד לה אפילו פליק". אגב, מספר מכריו של יצחק הקדוש אחרי הרצח מזכיר לי משום מה את מספר נוסעי אלטלנה אחרי 1977... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים'' היא פנינת לשון של מוטה גור. לא של רבין. היא הייתה מכוונת לקבוצה מאוד מסוימת של מפגיני ליכוד מאוד קולניים. עם זאת, הפרשנות כאילו היא נובעת מתחושת התנשאות על פני יהודים מארצות האסלאם, יש לה על מה להתבסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"אני אנווט" עם ה-א' הצרויה היהה אכן בעייתי, אבל הסלנג בציטוטים האחרים הוא מה שהוא - סלנג. לא עלגות. רעייתו לא שייכת לעניין, ועם כל חסרונותיה היא הייתה רחוקה מלהיות שרה של ביבי. ואיך יכול היה להוריד עליה פליק? הוא לא היה מכה נשים, תודה לאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדוני הנכבד, מר כזבנוב הקדוש: "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים" היתה התבטאות מכוערת ואומללה של מוטה גור ולא של רבין. ההתבטאות האומללה הזאת נפלטה מפי מוטה במערכת הבחירות הסוערת ביותר עם הפרובוקציות המשולחות-רסן ביותר מצד ראש ממשלה (בגין) שידעה ישראל, הבחירות לכנסת ה-10 ב-1981. וככל שהיתה מכוערת ואומללה - ההתבטאות הזאת בכל זאת לא היתה "דבריו על כל הודי ישראל מעולי ארצות האסלאם", אלא כוונה אל גדודי המתפרעים המקצועיים מטעם הליכוד, שהיו מגיעים לאסיפות הבחירות של המערך בהסעות מאורגנות, מצויידים בעגבניות רקובות ומתורגלים היטב בתנועות מזרחיות וב"אמא של פרס ער-ב-יה!". מה רע ב"אני אנווט"? רצית שגם רבין יהיה חנפן צבוע כמו שאר הפוליטיקאים, והוא לא השביע את רצונותיך? אז אולי כדאי שתריץ לראשות הממשלה את האהוב השעיר מתגובה 480465, שבודאי יידע ללקק כמו שצריך לכל מי שצריך. והג'נטלמניות היתרה של מר רבין כלפי הגברת רבין ז"ל חיסלה לו את הכהונה הראשונה וקילקלה לו כל מיני רגעים בכהונה השניה, זה נכון. חייהם של הזוג רבין עלו מדי פעם על שרטון, כמקובל בחיי הנישואין, אך עקב אירועים מסויימים, קשים, מן הצד המבוגר במשפחות של שניהם, הוא היה מחוייב כלפיה, לא יכול היה לזרוק אותה לכלבים על מזבח הקריירה שלו ונשא באחריותו זו עד הסוף. ואגב, לגבי עניין ה"פליק", לא הבנתי בדיוק. בוא נעזוב לרגע את ויצמן ונתרכז בך: האם אתה דוגל בהלקאת נשים כאמצעי חינוכי? תשובת כן/לא ישירה וישרה תתקבל בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה ואזהרה: אהובי השעיר לא מלקק לשום נתחי בשר דו רגליים, המעזים לקרוא לעצמם "בני אדם". אפילו אותי הוא נושך כשמתחשק לו (ולפעמים בצדק). כי הוא מגזע שנקרא "כלב פרעה", והוא אכן חושב כמו מלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענייננו: מכות הן שיטת חינוך גרועה, כי הן מולידות אך ורק פחד. פחד הוא רגש קטן, וממנו לא נולדות שום יצירות אמנות גדולות. אני מעדיף חרדה, העשויה להפוך לציור אקספרדיוניסטי או לסרט אקספרסיוניסטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |