בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/06/08 7:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם בשיטה שלך יש פירכה. מה עם סרביה? מה עם פירוק צ'כוסלוביקיה לשעבר לשתי מדינות? מה עם מתן עצמאות לכמה מדינות שהיו תחת שילטון ברה"מ (אוקראינה, המדינות הבלטיות, גיאורגיה, אוזבקיסטן, קאזחסטן וכו')? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הדוגמאות שהבאת מדובר בתהליכים פנימיים, ולא בקיום איזו דרישה חיצונית. אי אפשר היה להעלות על הדעת איזו התכנסות של האו''מ שיחליט על דרישה מברית המועצות לצאת מאוקראינה. לדבר כזה לא היה שום סיכוי להתקיים. התפרקות ברית המועצות נבעה בראש ובראשונה מחולשתה הכלכלית והכללית - שוב אולי לא מלחמה, אבל צורה אחרת של משחק כוחות. בשום פנים ואופן לא הנחיה מגבוה בתוקף איזה שהוא חוק או התנהגות מוסרית. דווקא את מה שקרה בעקבות התפרקות יגוסלביה והתערבות נאטו, כנגד סרביה, אירועים שתומכים הרבה יותר בגישה שלך, שכחת להזכיר. האמת היא שאיני בקי בדיוק במה שקרה שם והסיבות שהביאו להתערבות נאטו. הייתה שם גם איזו תקופה של מעשי טבח. לנוכח האדישות המוחלטת של העולם למעשי הטבח באפריקה שנעשים כיום, איני בטוח שהתערבות נאטו אז היה לה מניע מוסרי. ייתכן שהיו כאן עניינים אינטרסנטיים. בכל מקרה זה יוצא מהכלל שמדגיש את הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחתי להזכיר. לזה התכוונתי כשהזכרתי את סרביה. כמובן שזה ענין של אינטרסים ולא ענין מוסרי - איזור הבלקנים, כמו המזרח התיכון, הוא איזור רגיש בתודעת המערב עוד מהמאה ה19 וביתר שאת מאז מלחמת העולם הראשונה. ישנם אנטישמים המאשימים את היהודים בכל תחלואי העולם וישנם לאומנים שחושבים שכל תורת הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים אינם אלא כסות לאנטישמיות. אלה הם שני צדדים של אותה מטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הזכרת את סרביה בראש הרשימה, ומשום מה החמצתי. לעצם הויכוח אין לי כרגע מה להוסיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר העניין הוא שחוץ משנה/שנים שמפרידות בין המותר והאסור, יש עניין משמעותי יותר: התושבים הנמצאים כאן תחת כיבוש אינם אזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל יש אנשים שזה לא מזיז להם. להם צריך להראות שגם מעשית דרכם לא נכונה. בנוסף, מדובר כאן על הגולן שפחות בעיתי מהבחינה הזאת אבל החזרתו גם מהווה מחיר ניסבל ליתרונות שישראל מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה של מחיר ויתרונות היא שאלה "כלכלית" של כדאיות. אין בינה ובין החוק או הצדק שום דבר. במילים אחרות, אפשר לחשוב כי לסורים לא "מגיע" שישראל תחזיר להם את רמת הגולן, שישראל אינה חייבת לסורים את הגולן, ושהסורים איבדו את זכותם לגולן ביום שהשתמשו בו כמקור להתקפה על ישובים ישראלים תמימים, ועדיין להחזיק בדעה כי לישראל *כדאי* להחזיר את הגולן לסורים תמורת הסכם שלום יציב. מהצד השני אפשר גם להכיר בעובדה שהגולן הוא שטח סורי שנכבש בכוח, ושעקרונית על ישראל להסיג עצמה מן הגולן, אבל שמסיבות פרקטיות על ישראל להימנע מצעד זה (בפרפרזה על דיין: עדיפה קצרין בלי שלום על שלום בלי קצרין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון התחיל מהגולן, ושם כמדומני, מי שרוצה הוא אזרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, הדיון אולי התחיל מהגולן, אבל הוא המשיך לשאלה מדוע ישראל מוקצה כשהיא פועלת כמו עמים אחרים שאינם מוקצים בשל כך. הצרה היא שהיא לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, היחס לישראל, הן ע"י דעת הקהל העולמית, והן ע"י קובעי המדיניות1, שונה וסלחני יותר בהתיחסות לשליטתה בגולן2, מאשר ביחס לשליטתה ברצועת עזה, ביהודה ובשומרון. ___ 1 שאפילו במדינות דמוקרטיות זה לא היינו הך. 2 באופן פרדוקסלי משהו, שהרי הגולן, אפילו ע"פ הפרשנות המשפטית הישראלית, הוא "שטח כבוש", שהרי נכבש מידי מדינה ריבונית, להבדיל מרצועת עזה, יהודה ושומרון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |