בתשובה למוס גולמי, 03/06/08 21:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"המגדלים מקבלים פחות" - פחות ממי? אני עדיין מבין שהם מקבלים יותר מאשר המגדלים שמוכרים לתאגידים הגדולים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' הקפיטליזם החזירי במקומות הללו לא מותיר אלטרנטיבה למגדלים העצמאיים הקטנים. או שתצליח לשווק החוצה (סיכוי קלוש) או שתיאלץ להיות וסאל/עבד לתאגיד, גם אם תשב על אדמתך שלך. חברת המזון לא תקנה ממך אפילו אשכול בודד כדי לאלצך להשתעבד לה החל מהעונה הבאה. זה הרעיון העומד בבסיס המושג 'רפובליקת בננות'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה כזה עסק טוב (להיות תאגיד מרושע), אני אלך לפתוח לי אחד, אני אשלם להם טיפה יותר ככה שהם יעדיפו להיות מנוצלים על ידי. או שאולי מישהו כבר עשה את זה, ולמעשה יש תחרות בין התאגידים המרושעים (בדיוק כמו שיש תחרות בין המגדלים) שיוצרת מצב של שיווי משקל במחיר. העובדה שבשיטות של סחר הוגן לא מצליחים להביא את אותה סחורה באותו מחיר תוך מתן תשלום גבוה יותר לחקלאי (כלומר הם מוותרים על גורם אחד במשוואה) מוכיחה שמתקיימת פה תחרות ברמה כל שהיא, או שלכל הפחות העלות לצרכן קרובה לעלות הייצור (כולל שינוע, פירסום וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' תאגידי המזון (הבאמת מרושעים) מקיימים ביניהם יחס של שותפים לקרטל. אין תחרות אמיתית ואין כניסה למועדון. כמובן שלא יניחו לך (פלוגות ירי, הצתות, חטיפת בני המשפחה) לשלם יותר ולהטות את המחיר לכיוון שיווי משקל כלכלי. זה הדבר האחרון שהחבר'ה זקוקים לו. למה להרחיק מעבר לאטלנטי - מחיר קרטון חלב רגיל 1% הוא 5.80 ש"ח בתנובה, טרה ויוטבתה כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפובליקת בננות היא הרבה יותר מזה - היא מקום שבו תאגידי המזון (בפרט - United Fruit Company) שולטים בכלכלה ואף בפוליטיקה המקומית כדי שהענינים יפעלו כפי הם רוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר החלב הוא בפיקוח. על חלב טרי המחלבות מפסידות - זו הסיבה שהן מנסות לשכנע אותך לקנות אותו בכל מיני צורות אחרות (בטעם וניל, מיוחד לקפה, מועשר בויטמינים וכיו''ב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר החלב בשקיות הוא בפיקוח. העברתו של אותו ליטר חלב למיכל קרטון מסירה מעליו את עולו של הפיקוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הן אכן מפסידות, מדוע הן ממשיכות את השיווק? למה לא לייצר מהכל יוגורט ולמכור אותו במחיר מופקע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הן מחויבות לכך. הן חייבות למכור כמות מסוימת של חלב טרי (נניח עשרה אחוז מכמות החלב הכללית שהם מקבלים). בדומה לכך, הסיבה לעובדה שבעלי המאפיות מקטרים באופן מחזורי על מחירי הלחם האחיד במקום להפסיק לייצר אותו היא שהם חייבים לייצר לחם כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיוב הזה הוא בחוק? בתקנות? על מי הוא חל - האם כל בעל מכולת שמוכר יוגורט חייב למכור גם חלב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חל על המחלבות הגדולות. איני יודע באיזה אופן בדיוק, אבל שוק החלב כולו הוא שוק מוסדר מבחינת מכסות היצור והמחירים בהן קונות המחלבות את החלב מהרפתות. על פי החוק, "השר, לאחר התייעצות עם הרשות, יקבע בתקנות כללים לייצור ושיווק חלב גולמי, לויסות כמויות חלב במכסה ולטיפול בחלב עודף, ובין היתר: (א) הוראות לעניין ייצור חלב גולמי ושיווקו למחלבות לרבות לעניין הגבלות על התקשרות יצרן עם מחלבה לתקופה שתיקבע, איכות החלב שישווק למחלבות וליצרנים, ניהול חשבונות וחובות דיווח של יצרנים ומחלבות. (ב) דרכים בהן תווסת הרשות, בעצמה או באמצעות מחלבות, כמויות של חלב במכסה, בין עונות השנה ובין ימות השבוע ואת אופן מימונן. (ג) דרכים בהן תטפל הרשות, בעצמה או באמצעות מחלבות, בחלב עודף לרבות קביעת מחיר לחלב עודף." זה מאפשר לשר לקבוע דברים מהסוג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין לדעת מהן התקנות שקבע השר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו עלה בדעתי שאולי המחלבות עושות עלי מניפולציה. אנחנו קונים חלב מועשר; אני אפילו לא זוכר במה הוא מועשר, כי הסיבה היחידה שאנו מעדיפים אותו היא שתאריך התפוגה שלו הוא כמה שבועות, הרבה יותר מחלב רגיל, וקצב הצריכה שלנו הוא כזה שפחות-או-יותר הוא נגמר בדיוק בזמן; אילו היינו קונים רגיל, היינו זורקים חצי ובסך הכל משלמים יותר. נשאלת השאלה, האם באמת המועשר מחזיק יותר, או שהם פשוט פסימיים מדי-בכוונה? למישהו יש השערה מלומדת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קביעת תאריכי תפוגה היא אחת הדרכים שיצרנים משתמשים בהן כדי לשלוט על כמות המלאי שמסתובב בשוק. המועשר עשוי להחזיק יותר; אורך החיים של חלב הוא פונקציה של התנאים בהם אתה מייצר אותו, ויתכן בהחלט שבקו היצור של המועשר יש יותר הקפדה על התנאים האלה. בכל מקרה, מרגע שפתחת אותו לדעתי לא אמור להיות הבדל משמעותי (אלא אם כן הוא "מועשר" גם בחומרים משמרים - קשה להאמין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשוואה חקלאות=עוני=פשע היא לחלוטין לא מבוססת. אמנם יש מקומות בהם נוהגים בדרכים עקלקלות, אבל זה רחוק מלהיות הכלל. אתה מוזמן להביט במה שקורה בהודו, סין ושאר מדינות שמקיימות חקלאות בקנה מידה גדול. אה, שכחתי את ארה"ב, מיצרניות המזון הגדולות בעולם, גם שם אין תחרות אמיתית, ירי וחטיפות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יותר איבדתי אותך. אתה יכול להסביר לי, יותר לאט, את תגובה 480159 ב', תגובה 480167, תגובה 480174, ומה הקשר ביניהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מה בדיוק לא ברור או מקושר לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מתנצל לפני הקוראים שהם צד ג' לפתיל: אתם יכולים לדלג על המשכו, שמאיים לשקוע בסבך קישורים למעלה.) בתגובה 480159 ב', האם החקלאי שאתה מדבר עליו הוא חקלאי שמוכר לארגון סחר הוגן1? חקלאי שמוכר לתאגידים הגדולים? חקלאי שמוכר למישהו אחר? 1כך הבנתי קודם; עכשיו אני מבין שכנראה לא לכך התכוונת, אבל זה לא פותר לי כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מדובר במגדל עצמאי קטן מהקאריביים המוכר תוצרתו (בננות) ישירות לארגון 'סחר הוגן', שמצידו, מוכר את הסחורה במרכולי בריטניה. למרות שמחירי מוצרי 'סחר הוגן' גבוהים יותר לצרכן מאשר מחיר השוק בממוצע, אותו מגדל מקבל תמורה נמוכה פר אשכול בננות מאשר משולם לתאגיד מזון גדול עבור אשכול דומה במסגרת הסחר הגלובלי הרגיל. ההסבר לעיוות הכלכלי לכאורה - חסרונות לקוטן (בהתקשרות עם הרבה עוסקים זעירים) מול גוף גדול שגם יעיל יותר בלוגיסטיקה של הסחר. הסבר אפשרי אחר - עצם קיומו של גורם מתווך, לכאורה וולנטרי וללא כוונות רווח, מסרבל ומייקר את העלויות. במילים אחרות - פרמיית הרצון הטוב שמשלמים הקונים עבור 'סחר הוגן' לא מגיעה למגדל אלא הולכת (לפחות בחלקה) לכיסוי מנגנון ומשכורות והוצאות וכו' עבור הארגון עם הכוונות הנאצלות. עם זאת יש לציין כי עדיין אותו חקלאי עצמאי מקבל תמורה גבוהה יותר לתוצרתו מאשר האלטרנטיבה - להיות שפוט של תאגיד המכתיב תנאי עבדות כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי, תודה. אם זכור לך (ואם זה נידון בתוכנית) - האם, בהשוואה הזו, המחיר המשולם לתאגיד הוא לאחר ההובלה? אם כן (כך משתמע מהתגובה שלך) אז זו כבר השוואה לא הוגנת - אתה משווה תפוזים (במרוקו) לתפוזים (באנגליה). אבל גם אם לא, זה לא מפתיע אותי1, ולא פוגע אנושות במוטיבציה שלי לקנות סחר הוגן (לא שזה רלוונטי לי לעתים קרובות). 1 זו הסיבה שלא הבנתי אותך קודם. כתבת בעצם די ברור, אבל בלי לחשוב על כך יותר מדי זה נראה לי טבעי, כך שהנחתי שאתה מתכוון למשהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' תניח שאני מודע להבדל בין מחיר CIF ל-FOB. ממה שאני זוכר מהדוקו על 'סחר הוגן' בבריטניה זה הלך כך: באותו מרכול מוצגות למכירה שתי בננות דומות בדוכנים נפרדים. אחד *רגיל* לתוצרת חקלאית מיובאת מתוצרת תאגיד מזון, והשני של ס"ח מתוצרת מגדל עצמאי. ההפרש במחיר לצרכן היה כ-30%. לעומת זאת, כפי שציינתי למעלה, המחיר שקיבל המגדל פר בננה בשער המטע שלו, נפל מהמחיר שקיבל התאגיד בשער המטעים שלו. המסקנה המתבקשת שארגון ס"ח גוזר קופון בתווך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא ציינת למעלה שאתה מדבר על המחיר שמקבל התאגיד *בשער המטע*. זה כבר באמת מענייין. אם אתה עוד יודע - האם התאגיד עוסק רק בגידול הפרי, או גם בהמשך השרשרת? אם גם בהמשך, מה המשמעות של המחיר "בשער המטע" - משהו שהתאגיד משלם לעצמו?) אבל אתה צריך להחליט (או להחליט שאתה לא יודע) - האם ההפרש הוא קופון שס"ח גוזר בתווך (משהו לא כשר? קצת מסריח?), או סתם יתרון הגודל והיעילות של התאגיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' בסה''כ סרט דוקו שראיתי אי פעם... אם הייתי יודע שיתבצע פה חיקור דין כולל תצהירים לבטח הייתי מאחסן את זה ברשת ושולח לינק לצפיה חופשית. ממה שזכור לי הסרט הציג את ארגון ס''ה בבריטניה בצורה מאוד חיובית. על גבול הפרופגנדה. רק השד הרע בתוכי גרם לי לתמוה לאן הולך פער של יותר משלושים אחוזים במחירים. לדעתי, וזו רק השערה, חלק נובע מאי-יעילות יחסית מול תאגידי מזון ענקיים. חלק הולך לקניית שטחי מדף במרכולים, וכנראה גם לביזבוזים של פונקציונרים. היכן שיש בני אדם יש גזירת קופונים לכיוון הכיס הפרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל "יש לציין כי עדיין אותו חקלאי עצמאי מקבל תמורה גבוהה יותר לתוצרתו מאשר האלטרנטיבה - להיות שפוט של תאגיד המכתיב תנאי עבדות כמעט" זה מה שמשמעותי, לא? ברור שלגודל יש יתרון כלכלי, השאלה היא יתרון למי ומה המחיר הנוסף שמשלמים בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' בהחלט זה מה שמשמעותי למגדל העצמאי. אבל זה מעורר מחשבות כגון תגובה 480516. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגיטימי בעיני שאנשים נוספים יתפרנסו בדרך. מן הסתם אני לא חושבת שהבננות משנעות את עצמן ממקום למקום או שאנשים אמורים לעסוק בתיווך-בננות בהתנדבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' 'הם' מתפרנסים היטב לאור הפרמיה של 30% על המחיר לצרכן הסופי, ובתוספת הפער בין המחיר המשולם למגדל העצמאי לעומת מה שמקבל התאגיד. הבננות משני המקורות תופסות אותו נפח שינוע, עולות אותם דמי ביטוח והוצאות תקורה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |