|
||||
|
||||
יש כאן ויכוח שיש בו עניין מצד עצמו ללא ההקשר של פרופ' מיכאל הר-סגור. בקליפת אגוז אפשר לומר שהנתונים אינם פשוטים וחד-משמעיים כפי שהצגת ומכך עולה שדבריו של הר-סגור בעניין זה אינם נסתרים במובהק. א. אתה שוכח שהקתולים פעלו בצורה מתמידה כדי ל''נפנף'' את אליזבת מכסאה ולהחליפה במלכים הקתוליים הלגיטימיים בעיניהם מרי סטיוארט ובניה. אני עדיין סבור שהר-סגור צודק בעניין הקטלנות של המלכה בס. כאשר משווים אותה לאביה ולחצי אחותה (מרי מלכת הדמים), אליזבת אכן היתה ידועה ברתיעתה ובהיסוסיה לגבי הוצאות להורג. עצם העובדה שהגולים הקתוליים היו ברומא או במדריד ולא בקבריהם מוכיחה זאת. ב. הטעות היתה כנראה להכניס את ספינות האוקיינוס של ספרד לתעלת לאמאנש ובסופו של דבר הארמדה נפגעה קשה מאוד מסופות הים הצפוני מה שבודאי אינו מעיד על ימאות משובחת. ג. יתכן שהדברים אינם סותרים. ההיסטוריונים מספרים לנו שהספרדים לא החשיבו מספיק את התותחנות הימית. מסיבה זו למרות שתותחי הספרדים היו עדיפים על אלו של הבריטים (בטווח), הם היו פחותים במספרם מהם. הספרדים ירו מטח תותחים ראשוני מרחוק, אח''כ ניסו להתקרב לספינות האוייב. החיילים הספרדים היו יורים ירייה אחת מרוביהם (מבלי לטעון למטח שני) ואז יורדים מן הסיפון כדי להתכונן לנחיתה ולקרב על סיפון ספינת האוייב. מסיבה זו יתכן שהספרדים ציידו את הגליאות שלהם במספר קטן של תותחים וגם בכמות מועטה של כדורי תותח. האנגלים בגלל התותחנות והתמרון העדיף שלהם, למרות בעיית הטווח, הצליחו להפגיז את הגליאות הספרדיות במשך זמן ארוך ומבלי להתקרב עד כדי אפשרות מעבר חיילים. בגלל הטקטיקה האנגלית הזו, בהחלט יתכן שהספרדים נותרו ללא כדורי תותח ומבלי שהחיילים יוכלו להשתמש בתחמושת שלהם. הקרב בקאלה היה מעין פתיח והקדמה לקרב המרכזי בגרנוויל והם למעשה היינו הך. פרשת הארמדה איך שלא יהיה מסמנת את ראשית ירידתה של ההגמוניה הימית הספרדית והחלפתה בהגמוניה בריטית. בימי נלסון, עם כל התפעלותו מן הצי הספרדי, הצי הזה היה בן ברית זוטר ונתון תחת פיקודו של הצי הצרפתי. |
|
||||
|
||||
מכל מקום, לא היתה פה שום מלחמה בין "רוח החופש הבריטית לעריצות הרומאית-קתולית" וכיוצא באלה אגדות מאוחרות. יש ציור מפורסם במיוחד של אליזבת האדמונית, שבה השמלה שלה מכסה את כל האיים הבריטיים, והשמלה עצמה מכוסה בציורי עיניים-כסמל לשירות הריגול וההלשנות היעיל במיוחד שלה. ואני כבר לא מדבר על מכונת התעמולה ופולחן האישיות היעילה שלה, שהולידה אפילו את האפוס האנגלי הראשון THE FAIRIE QUEEN (ספר חובה בלתי קריא כמעט לגמרי, אפילו לתלמידי תואר ראשון). בעברית קלה וצלולה: רוב מלחמותיה של אליזבת האדמונית (באירלנד ובהולנד) היו כשלונות, אבל הם נשכחו בגלל "הצלחה מיתולוגית" אחת ויחידה. אבל עיקר קצפי על הר-סגור יצא בגלל התלהבותו הקלישאית והמגמתית מהדה-גול העצמי שצרפת תקעה למתנחלים שלה באלג'יריה. הוא העז לקרוא להרצאה שלו על אלג'יריה בשם "מי השתחרר ממי?", ובכך שכח, או השכיח, את הטרור הערבי בפריז. |
|
||||
|
||||
זוטר? לא ממש. לפחות לספרדים היה אז צי של ממש, ולצרפתים-שרידים עלובים שהבריטים שכחו להשמיד להם לפני המהפכה... מתי בדיוק בס נרתעה מהוצאות להורג? היחיד מכל מאהביה שמת במיטתו (אם כי לא במיטתה) היה סר וולטר ראלי! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |