|
סובורוב מרבה להסתמך על עדויות נסיבתיות, ראיונות אישיים ועדויות שמיעה מכלי שני. זוהי רעה חולה של ההיסטוריוגרפיה הרוסית המצדיקה עצמה בטענה שאנשים במשטרים טוטאליטריים אינם נוטים להשאיר עדויות בכתב לכוונותיהם או מעשיהם, שמא הללו ישמשו יום אחד כנגדם. יחד עם זאת יש הבדל גדול בין כוונה כללית של סטלין לתקוף את היטלר באחד הימים ודיונים תאורטיים על איסטרטגיות התקפיות נגד גרמניה לבין תכנית מוגדרת למתקפה כזאת ביולי 1941. ההבדל הזה מתבטא בים של מסמכים וראיות ממשיות אחרות. די לזכור שסטלין קבל אזהרות על המתקפה הגרמנית לפחות מחצי תריסר מקורות, כדי להבין כמה קשה להסתיר תכנון והכנות למתקפה כזו אפילו במשטר טוטליטארי. אם היום, 70 שנה לאחר הארועים ולאחר נפילת המשטר, העדויות נותרו כל כך עקיפות ולא קונקרטיות, מן הסתם הדבר כבר לא יוכח.
|
|