בתשובה להאייל האלמוני, 28/05/08 1:20
מי זה "אוכלים"? 479296
ההשערה שלי היא שיש שתי סיבות לענין:
1. בעולם התפתחו הגבינות באופן מסורתי כאמצעי לשימור הערכים התזונתיים של החלב לזמן ממושך ולהובלתם ממקום למקום במצב צבירה מוצק וללא צורך בקירור. גבינות לבנות אינן מתאימות לכך ולכן למי שאינו גר סמוך למקור זמין של חלב לא היתה גישה לגבינות לבנות והתעשיה שלהן לא התפתחה עד הופעת טכנולוגיית הקירור. בארץ התפתחה תעשיית החלב בתקופה שבה כבר היה קירור זמין ולכן קל היה להבטיח נגישות לגבינות לבנות.

2. גבינות צהובות למיניהן הן הרבה יותר בעייתיות מבחינת כשרות כיוון שלצורך יצורן משתמשים באנזים (רנט) שבאופן מסורתי הופק מקיבות של בע"ח. לכן יהודים לא אכלו כמעט גבינות כאלה עד פיתוח האפשרות להפיק רנט כשר, ומחלבות בארץ העדיפו לנצל את החלב לצורך הפקת הגבינות הפחות בעייתיות.

ואולי גם - תעשיית החלב נתפשה כחלק מהקמתה של חקלאות ציונית ובכל קיבוץ היתה רפת, ממילא נוצרו כמויות גדולות של חלב שהיה צורך להשתמש בהן; הרבה יותר קל לייצר ולצרוך כמות מסוימת של חלב בתור גבינה לבנה (או לבן וכיו"ב תוצרת ניגרת) מאשר בתור גבינה צהובה.
מי זה "אוכלים"? 479330
2. ואכן, רק כשטועמים גבינה צהובה אמיתית (זרה, אירופית) מבינים כמה לצהובות המקומיות יש טעם איום של פלסטיק.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים