בתשובה לנועה ו, 25/05/08 0:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי גרמניה הנאצית שלפני כיבוש צ'כוסלובקיה היתה חלשה יותר מזאת שאחרי (ואולי לא, הרי את לא יודעת מה היה קורה אילו גרמניה לא היתה כובשת את צ'כוסלובקיה, נכון?), אבל את זה את יודעת ב-2008, כשאת יודבת בספה הממוזגת וקוראת ספרי היסטוריה, הצרפתים והאנגלים לא ידעו את זה. "בעברית, קוראים לזה הפרת ברית." השאלה היא האם קיום חוזה כשקיומו אומר התאבדות למעשה זה "המעשה המוסרי", אני חושב שלא. עם כל הכבוד, חוזים זה דבר נחמד מאד, אבל קיום זה דבר קצת יותר חשוב. ויותר מזה, הצ'כים ידעו את זה טוב לא פחות ממני. "אם צרפת איבדה 3% מאוכלוסייתה על מלחמה דבילית" אז, עכשיו התחלנו לשפוט את מלחמת העולם הראשונה?! מעניין שכששומרים על בריתות זה דבילי וכשמפירים אותם זה רע. אי אפשר לרצות אותך. "שלא תבטיח הבטחות שאין בכוונתה לקיים כשהיא תובעת דברים מאחרים." נו, מה, נולדנו אתמול? "במיוחד כשהן תובעות ממדינות אחרות להחליש את עצמן" צ'כיה היתה מדינה ריבונית. את מסתכל על ההיסטוריה בצורה מאד אנרכוניסטית, הצ'כים של 39 הם לא וואצלב האבל, והצרפתים של 39 הם לא מיטראן. "בשם השלום" ואם זה היה בשם המלחמה זה היה מוסרי? "מה מליוני אנשים נהרגו בגלל זה?" וזה, אולי, כל הטעות שלך במשפט אחד, את לא יודעת כמה אנשים היו נהרגים אלמלא ההחלטה הזאת (שהיתה, אותי, פותחת את המלחמה מוקדם יותר, והיתה, אולי, גורמת לכיבוש קל של בריטניה וצרפת, והיתה, אולי, משאירה את כל אירופה בידיים נאציות) והם, מי שחי ב-1939, לא ידע כמה אנשים יהרגו בגלל ההחלטה הזאת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |