בתשובה לדורפל, 26/05/08 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. כן, אני חושבת שיש בבר אילן התמקדות עצומה בתרבות היהודית לעומת תרבויות אחרות, אבל אני לא חושבת שיש בזה פסול. זה מוסד שמטרתו ללמוד/לקדם/לפתח/לשמר/וואטבר את התרבות היהודית. זה לא שונה בעיני מכל גוף אחר שמתמקד בנושא מסוים. 2. (א) אני לא חושבת שעצם העובדה שאדם לומד בבר אילן (או לוקח חלק בגוף שמתמקד בנושא מסוים) אומרת בהכרח שהוא מתעניין רק בנושא התרבות היהודית. רוצה לומר, אם אני הולכת לחדר כושר חמש פעמים בשבוע, זה לא אומר שכל תחומי העניין שלי מצטמצמים לריצות והרמת משקולות, זה רק אומר שאלו "תחומי העניין" שלי כשאני נמצאת שם. זה לא סותר את העובדה שאני יכולה לאהוב מתמטיקה או להתעניין בחיות הבר באפריקה. זה רק אומר אני לא מודדת את כמות הירוקת שיש בצואה של ג'ירפות בזמן שאני על המכשירים.2 (ב) אדם שתחומי העניין שלו מתמקדים בנושא אחד ויחיד, סביר להניח שאני אראה בו אדם משעמם ואולי אפילו צר אופקים רק שלצורך העניין זה לא משנה אם נושא העניין היחיד שלו זה התרבות היהודית או תורת היחסות. האם זה חסרון? אולי אם זה אדם שאני רוצה להיות חברה שלו ואז יצער אותי שעולמו תחום לנושא אחד ויחיד.1 אבל אם זה סתם מישהו שאין לי קשר אליו, אני לא אראה בזה חסרון כלשהו. לי יש התעניינות מזערית בלבד בפיסיקה ובהיסטוריה הרוסית. האם היית אומר שזה חסרון שלי? 2אין לי שום דרך להסביר למה זו הדוגמא שקפצה לי לראש. 1מצד שני, יכול להיות שאני אקנא בכך שיש לו משהו שמלהיב אותו עד כדי כך, עד שהוא לא נזקק לדברים אחרים שימלאו את עולמו. הגבול בין תשוקה לאובססיה לא תמיד חד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאזרח משלם מיסים שתומך בלמוד חינם באונברסיטאות, מאינטרס אישי/חברתי, אעדיף שהראויים שיתוקצבו יהיו לא רק פיזיקאים ומשפטנים מומחים,אלה גם שכנים טובים ומכרים נבונים ומצביעים שקולים שתורמים ומרימים את סביבתם (ואותי). אני רוצה אנשים רחבי אופקים במילואים, באוטובוס ובעמדות הכח. סתם מחווה דעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מעדיפה שאנשים ידעו הרבה על קצת ולא קצת על הרבה. בעיקר כשהאנשים האלו צריכים לנתח אותי, לתקן לי את האוטו, לתכנן לי את הבית, לבנות את המעלית שאני משתמשת בה ולקבוע את התקנים לצינורות הגז שקוברים לי מתחת לאדמה. מחלק מהתגובות כאן נראה כאילו המקום היחיד ללמוד בו זו האוניברסיטה. כאילו אין ספרים ואינטרנט ואנשים אחרים בעולם מהם אפשר ללמוד. כאילו אם אני לומדת במסגרת תואר מסוים אני לא יודעת כלום על הדברים שלא נכללים בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה, את צודקת. כפייה תפספס את המטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאפשר להסיק על ענייניו של ציבור המרצים והאדמיניסטרטורים באוניברסיטה מהקורסים שהם בוחרים להציע, או לפחות להסיק איזה נושאים הם לדעתם חשובים וראויים שהסטודנטים ידעו עליהם (אני לא יכול לדעת שהדיקן טיסנאי חובב, אבל אני כן יכול לדעת שלדעתו חשוב להכיר את התרבות היהודית, ואת הסינית לא). אם הם לא היו בוחרים להציע שום דבר מעבר למה שאתה בא ללמוד שם, אי-אפשר היה להסיק זאת. היות והם כן מציעים, ולמעשה דורשים שתיקח, אי-אפשר שלא להסיק שאלו הנושאים שלדעתם חשובים. את לא יכולה לדעת אם בעל מכון הכושר שלך טיסנאי חובב, אבל מהעדרם של הליכונים והמצאותם של תקציב ודרישה, את יכולה להסיק על דעותיו בנושא. "רק שלצורך העניין זה לא משנה אם נושא העניין היחיד שלו זה התרבות היהודית או תורת היחסות" - גם אני, כמו שאמרתי. אבל אני כן חושב שיש הבדל פוטנציאלי (אי-אפשר להיות בטוחים, אבל זה לא בלתי סביר) בין עניין צר מקצועי (אדם אובססיבי ומשעמם) לבין עניין תרבותי צר (חושב שאין שום דבר ראוי מעבר לגדר). "אבל אם זה סתם מישהו שאין לי קשר אליו, אני לא אראה בזה חסרון כלשהו" - עם ההיפר-סובלנות שלך אני לא יכול להזדהות. כמובן שזו זכותו להיות אדם צר-אופקים ואולי גם מתנשא, ואין זה מקומי לנסות ולשנות אותו, אבל לא להיות מוכן להגיד שזה חסרון בו לדעתי? אנשים מעניינים אותי, ובנושאים שמעניינים אותי אני מגבש דיעות, ודיעות אני אוהב גם להביע. "האם היית אומר שזה חסרון שלי?" - כן, אבל זה חסרון שולי, כי (אני מניח) יש לך תחומי עניין אחרים, שאי-אפשר למנותם על שתי ידיים, אפילו אם מקצים לתלמוד, לתורה, למשנה ולהיסטוריה של עם ישראל רק אצבע אחת בספירה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(פסקה אחרונה - כדורגל, וכדורגל אנגלי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנדט של הדיקן בבר אילן הוא בתחום התרבות היהודית. אם בר אילן הייתה משנה את הצביון שלה והופכת לאוניברסיטה כללית, הוא היה חוטא למנדט שניתן לו. האם מההיגד "תרבות בני המאיה מעניינת אותי" נובע "אני חושבת שאין שום דבר ראוי בתרבויות אחרות"? כמובן שלא. העובדה שאני בוחרת להתמקד דווקא בילידי אמריקה הלטינית לא משליכה בהכרח על היחס הערכי שלי כלפי תרבויות אחרות. יכול להיות שאני אחשוב שזה תחום העניין המרתק ביותר שיש, יכול להיות שאחשוב שזה תחום העניין המרתק ביותר עבורי, יכול להיות שאני אחשוב שזה אחד מתחומי העניין המרתקים בעולם, אבל אי אפשר ללמוד הכל על הכל ואיכשהו יצא שבחרתי דווקא בזה (אולי כי השורשים שלי בגואטמלה, אולי כי קיבלתי מילגה מאיגוד יוצאי סן פדרו, אולי כי הצלחתי להתקבל רק ללימודי אמל"ט). איך זה הופך אותי למתנשאת או צרת אופקים? ולמה אתה חושב שמי שלומד את התלמוד וההיסטוריה של עם ישראל אין תחומי עניין נוספים? (לא הבנתי את הקשר של הכדורגל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איגוד יוצאי סן פדרו? איפה הם נפגשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחס בין מספר הקורסים העוסקים בתרבות היהודית, לקורסים שעוסקים בכל תרבות אחרת, מצביע לדעתי לא על עניין רב יותר בתרבות היהודית מבכל תרבות אחרת, אלא גם על עניין שולי בלבד בכל תרבות אחרת. מישהו נתן את המנדט הזה, ומישהו ניאות לקבל אותו. אותם אני מאשים, ולא, מן הסתם, את הסטודנטים (יש גם סטודנטים שאשמים בכך, אבל אי-אפשר להסיק את מי כן ואת מי לא רק מכך שבחרו ללמוד בבר-אילן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |