 |
האם, במקרה הטיפוסי, באמת הסיבה היחידה לכך שהיא נשארת מזכירה והוא נהיה מנהל היא קונספירציה של המנהלים שלמעלה בגלל העובדה הטכנית שהיא אישה? אני מקבל שלפעמים כך, אבל אני חושב שיש הבדל אינהרנטי חשוב בין מנהל/ת לבין מזכיר/ה. אני אישית, חרף כרומוזום ה-Y שניחנתי בו, מזדהה יותר עם המזכירה וברור לי שאילו הייתי בסיפור הזה אז הייתי המזכיר(ה) ולא המנהל. יתרה מכך, הייתי *מעדיף* להיות המזכירה, והנה למה: יכול להיות שהיא לימדה אותו כל מה שהוא יודע, אבל האם היא רוצה להיות זו שתדבר פנים אל פנים מול העובדים הכפופים? תנזוף בהם אם צריך? תפטר אותם אם צריך? תתעמת עם מנהלי מחלקות אחרות ועם מנהל החברה כשצריך? תבוא לפייס לקוחות זועמים? זה סוג של אינטראקציה חברתית שלרבים הוא קשה ומעיק, ואף מפחיד. אני מנחש, סתם על סמך סטריאוטיפ, שנשים נוטות להירתע מעימותים כאלה יותר מגברים (באופן סטטיסטי; ברור שיש אינספור דוגמאות הפוכות לשני הכיוונים). בכל אופן, עובדה אחת זועקת בחסרונה מהסיפור שלך: האם המזכירה בכלל הציעה את עצמה לניהול המחלקה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש