|
||||
|
||||
יש תופעה ידועה של סוציופתיה (זכורה לי תגובה של טלי בנושא, אבל לא הצלחתי למצוא. סמיילי כאן?). אם אני מבין נכון מה קורה בה, אז התיאור של מישהו שעושה משהו רע באופן מודע הוא באמת מטעה; תיאור יותר מדויק, אני מנחש, הוא שהסוציופת עושה משהו שהוא יודע ש*נחשב* (בעיני הכלל) לרע, אך הוא בעצמו אדיש להבט המוסרי. לצורך השיפוט שלי מהתגובה הקודמת, זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה בפתיל הזה תגובה 299752 אני חושב שמדובר על אנשים חריגים וחולים, אני מעדיף להגביל את הדיון לאנשים נורמלים. |
|
||||
|
||||
לא יודע. שיהיה ''סובלים מהפרעה פסיכיאטרית נדירה''. |
|
||||
|
||||
סובלים מהפרעה? אני מציע (כלומר מצטרף להצעה) לקרוא neurotypicals לוריאציה השכיחה של בני האדם. לא האספרגרים ולא הסוציופתים בהכרח "סובלים" מאותה "הפרעה פסיכיאטרית" (גם לא יודע אם היא "נדירה"). הסוציופתים הם מוטציה (או להפך). אני נוטה לראות בהם גרסה מתקדמת יותר של האנושות - כל אותן היכולות, ופחות כמה מגבלות. המוטציה הזאת מסוכנת לנו, בין אם הם יחליפו אותנו ובין אם הם ימשיכו לקנן בקרבנו, ויש מקום להקדיש לה יותר תשומת לב, ולא לחשוב עליהם, ולכן גם לטפל בהם כאילו היו, NT-ים שסטו לרגע מדרך הישר, שטיפול אמפתי יצית בקרבם מחדש את גחלת ההומניות. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי עד הסוף על מה אתה מדבר. יכול להיות שהמידע שלך לקוח מדקסטר? אתה משוכנע שהסיבות לסוציופטיה הן גנטיות? אתה חושב שסוציופטים "מסוכנים" למין האנושי? באיזה צורה? שהם יכולים "להחליף" את המין האנושי? מה זה אומר? שאי אפשר לטפל בסוציופטיה כמו במחלות פסיכיאטריות אחרות? למה? |
|
||||
|
||||
אני לא משוכנע שהן גנטיות, אבל אני כן מאמין שהרוב המכריע של המומחים בתחום יהיה המום לגלות תהליך שללא התערבות פיסית בגופו של הסוציופת, הופך אותו ל-neurotypical - ותהליכי השיקום בכלא לא מעיזים כיום לחצות את הקו הזה. אני חושב שהם מסוכנים לכל פרט ופרט מהמין האנושי, כאינדיבידואל, הן בדרכים הישירות (פגיעה) והן בדרכים העקיפות (יצירת עולם שבו יש צורך להשקיע כסף במשטרה ויש הגיון רב יותר לחשוד גם באדם שאתה מכיר זה שנים רבות שיום אחד הוא יתקע סכין בגבך). אני גם חושב שהם מסוכנים למין האנושי, אבל זה פחות מטריד אותי - את אלעד. אבל יש אנשים שאותם זה מעניין, ואם זה מה שיגייס אותם למאבק, זו סיבה מספיקה להזכיר גם את הסכנה הזאת. לא אמרתי שאי-אפשר לטפל בסוציופתיה כמו בדברים אחרים, כמו תרופות נוגדות דכאון לדוגמה. אבל יש הבדל עצום בין לתת לדכאוני מרשם לפרוזאק ולשלוח אותו הביתה, לבין לתת לסוציופת מרשם ל<תרופה היפותטית> ולשלח אותו לחופשי. |
|
||||
|
||||
יש משהו במה שאתה אומר ( אם כי לדעתי, ה"סוציופתים" לא ישרדו באוכלוסיה בהם הם רוב, הם "יותר מוצלחים" דווקא כשהם נדירים) אבל ההתיחסות לסוציופת כשונה מה NT היא הנחת המבוקש. |
|
||||
|
||||
נקודה טובה (בניסוח מבלבל נורא. אני עדיין לא בטוח שהבנתי את מה שהתכוונת להגיד). אחזור אליך. |
|
||||
|
||||
אם הסוציופתים יהיו רוב באוכלוסיה, תשתנה הגדרת הסוציופתיות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שסוציופאטים אמורים להגיע, וחלקם אולי מגיעים, לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. אני חושב ששם יש תערבות פיסית בגופם של המאושפזים. טוב, גם תנינים מסוכנים לכל פרט ופרט מהמין האנושי. גם אנשים לא סוציופאטים1 מסוכנים לכל פרט ופרט מהמין האנושי. אני חושב הסיכוי שלי למות מחר מתאונת דרכים או מפיגוע גדול יותר מהסיכוי שלי למות מסוציופאט. 1 מה זה neurotypical ולמה אתה לא משתמש בעברית? |
|
||||
|
||||
סוציופתים שפשעו באופן חמור מספיק, והיו טיפשים מספיק בכדי שלא להסתיר את היותם סוציופתים, מגיעים לאשפוז בכפיה. סוציופתים מעטים מאוד, למיטב ניחושי, מגיעים כיום לבקש מרצונם התערבות פיזית בגופם ש"תרפא" את הסוציופתיות שלהם. עם סכנת התנינים מתמודדים כרגע באופן ראוי - קשישים וטף לא נמסרים לטיפולם על ידי אנשים שאינם יודעים שהם תנינים, ואין הם מסתובבים חופשי ברחובותינו וטורפים את חיות המחמד שלנו. גם עם סכנת המוות מתאונת דרכים - שאין אני מסכים שהיא גדולה יותר מסיכוייך להפגע על ידי סוציופת (סתם פגיעה לא קטלנית היא לא בעיה?) - עושים מאמצים להתמודד. אני לא משתמש בעברית בגלל שאני לא מכיר עברות של המילה הזאת. Neurotypical (or NT) is a neologism used to describe people whose neurological development and state are consistent with what most people would perceive as normal in their ability to process linguistic information and social cues.1 While originally coined among the autistic community as a label for non-autistic persons,2 the concept was later adopted by both the neurodiversity movement and the scientific community.345 In the United Kingdom, the National Autistic Society recommends the use of the term in its advice to journalists.6
http://en.wikipedia.org/wiki/Neurotypical |
|
||||
|
||||
אני לא רואה הרבה ''דקסטרים'' ברחובות. יכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שהסוציופאט החכם והמוכשר שמצליח להערים על כולם ומקבל את הקיק מלראות אחרים סובלים ממוות אלים, תוך כדי זה שהוא עובד בעבודה מסודרת ויאפית ביום יום הוא המצאה הוליוודית שאין לה הרבה כיסוי במציאות. |
|
||||
|
||||
"ומקבל את הקיק מלראות אחרים סובלים ממוות אלים" נשמע יותר כמו תיאור של סדיסט, לא? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתה לא מזכיר את דקסטר בגלל שאני אוהב את הסדרה הזאת. אני גם אוהב את Desperate Housewives, אבל זה לא צריך להיות הבסיס לכל שיחה שלנו על נשים. גם היה לי עניין רב, שהבעתי כאן באייל בעניין הסוציופתים, עוד לפני שדקסטר נוצרה כסדרת טלוויזיה. אני לא מדבר על רוצחים בלבד כשאני אומר "סוציופתים", אני מדבר על סתם אנשים חסרי רגשות מוסריים. לקבל גם קיק מפגיעה זה משהו אחר, מעבר לסתם סוציופתיות. בלי שום דימיון רציני לדקסטר, יש הרבה אנשים שאין להם את המעצור הרגשי הזה שיש לנו. כמו כולנו, גם הם נקלעים לסיטואציות שבהן התנהגות שתפגע באחרים שווה את הסיכון שבהתפסות, כי היא תניב רווחים, ללא שום קשר להנאה שיש או אין מעצם הפגיעה באחר. הם יבחרו יותר פעמים מהאדם הטיפוסי בפגיעה באחר למען תועלתם, ולכן הם מסוכנים לזולת יותר מהאדם הטיפוסי. כשזה מגיע לאנשים שחישוב הסיכון-תועלת שלהם הוא כזה שהם יהיו מוכנים גם לבצע פשעים חמורים, אני לא רואה היגיון לשחרר אותם אחרי שנתיים-שלוש בכלא - תחת ההנחה שפשע אחד חמור מספיק הם כבר ביצעו, ושאנחנו מספיק בטוחים שהם סוג האנשים הנידון - סוציופתים. כשאלו אנשים שניצלו אמון שהופקד בהם למטרות לא ראויות, אני לא רואה היגיון לתת להם לחזור אחרי תקופת צינון של כמה שנים לתפקידים ממלכתיים, באמצעות, יש לשער, שאריות של הכוח וההשפעה שהיו להם באותה התקופה. --- אפרופו, נושא קרוב שמעסיק אותי - במידה ואתה יודע שחבר/ידיד/מכר בוגד בבת-זוגתו, האם זה צריך להשפיע על האמון שלך בו? מצד אחד, הוא מוכיח שהוא מסוגל לשקר גם לאדם הקרוב אליו ביותר, אולי דרך קבע. מצד שני, אפשרי לראות את זה ככניעה שלו לדחף ביולוגי שאין לו שום נגיעה ליחסים ביניכם, ולכן לעולם לא יהיה רלוונטי לך. מחשבות בנושא? |
|
||||
|
||||
כמה זה הרבה? איך אתה יודע שיש הרבה כאלה? איזה סוציופתים נמצאים בתפקיד ממלכתי? ומה עם אלה שלא? |
|
||||
|
||||
--- קודם כל, בת-זוגו או זוגתו, לא בת-זוגתו. שנית, כל אחד מסוגל לשקר לאנשים קרובים בהנתן תמריץ מתאים. |
|
||||
|
||||
למה קודם כל? אם זה וודי אלן לדוגמא (או הומברט הומברט), בהחלט יכול להיות שמדובר בבת זוגתו. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי שהם *בגדו* בבנות זוגותיהם, אבל מה אני יודע? |
|
||||
|
||||
' יותר מכך. רוב השקרים מופנים דווקא כלפי הקרובים ביותר - הורים, בני זוג, ילדים. גם עקב שכיחות החיכוך הבין-אישי, וכתוצאתו, הרצון ל'הרגיע' פוטנציאל להתלקחות באמצעות שקרים. חלקם חיוניים לקיום מערכות יחסים (שקרים לבנים). |
|
||||
|
||||
(איך אתה עושה את זה? אני הייתי בטוח שאני עושה את החיפוש הנכון, והייתי מרוצה מעצמי על זכרוני המרשים, וממש נעלבתי כשמנוע החיפוש לא מצא כלום, ובדיעבד גם חיפשתי את המלה הלא נכונה וגם בשפה הלא נכונה.) אני חושב שהחריגות/מחלה כאן מוגדרת לפי הסימפטום, ולכן ההגבלה לנורמליים קצת מניחה את המבוקש. בכל אופן, כדי להתקרב בחזרה למה שבמחלוקת, אני אנסה אנלוגיה אחרת, בתגובה נפרדת יותר למעלה בפתיל (ולמטה במסך). |
|
||||
|
||||
(בגלל שאני לא יודע איך טלי תאיית סוציופאט, ואין לי כח לחפש את כל ההטיות והאיותים האפשריים, וניחשתי שאת הנכונים כבר עשית, פשוט חיפשתי מוסר. גם לבורות ועצלנות יש יתרון) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |