|
אז איתך אישית, אם בכלל יש לי מחלוקת, כנראה שהיא רק כמותית, או על הקרטריון של "עם מי מדברים". אתה אומר (כנראה) שתנאי מספיק כדי לדבר עם אירגון הוא שהאירגון יהיה נבחר (כלומר לא תדבר עם הג'יהד או החיזבאללה). בשבילי זה לא תנאי מספיק. בשבילי תנאי מספיק והכרחי הוא שהארגון מכיר בזכותה של ישראל להתקיים.
אנחנו יכולים לנהל דיון על המחלוקת המחודדת הזו, אבל הוא נפרד מהדיון על העמדה הגורפת של מה שקראתי "שמאל אוטומאטי" אשר שוללת כל הפעלת כוח צבאי - כולל, למשל, את מבצע חומת מגן וכולל פעילות צבאית טקטית.
--- כדי להבהיר שאינני מתעלם מדבריך, אני רוצה לציין שאני מאוד *מאוד מסכים* לאמירה ש"הפתרונות הצבאיים חשובים מאוד ברמה הטקטית, כאשר הם מלווים מאמץ דיפלומטי אמיתי ארוך טווח" ושכוח בלבד הוא חסר תוחלת. בנוסף, אני, כמוך, שולל מכל וכל את נקודת המוצא של 'רק כוח הם מבינים', כאשר היא מתייחסת אל כל הפלסטינים או הערבים. יחד עם זה, אני חושב ש*יש* אנשים (בכל צד) שלגביהם נכון להגיד ש'רק כוח הם מבינים'. נגד האנשים הללו אני אומר שצריך להפעיל כוח ובו בזמן לדבר עם האחרים.
|
|