|
||||
|
||||
כמה מדינות שכנות אינן מכירות אחת בזכות הקיום של השניה? כמה מתוכן מחוייבות אידיאולוגית לשימוש בכוח כדי לממש את אי זכות הקיום של השכנה? כמה מתוכן הוכיחו השכם והערב שאין להן עכבות מוסריות מפני שימוש בכוח כנגד אוכלוסיה אזרחית? מתוך אלה שנשארו, כמה נהנות מתמיכה פוליטית, מוסרית ודתית ע"י המון עצום ורב של אנשים שנמצאים אף הם בסביבה? הנה העובדות: האיסלם הפונדמנטליסטי זומם להחריב את מדינת ישראל. יש לו רגל אחת בצפון, רגל אחת בדרום, חצי רגל בגליל בואכה ואדי ערה, מרכז עצבים בטהרן ובדמשק ועשרות (מאות?) מליוני אוהדים בכל חלקי הגלובוס. את העובדות האלה אתה מכיר טוב כמוני, והתשובה שלך לבעיה שהן מעלות היא לדבר על "המצב התקין ... של מדינות שכנות". אני מכיר יענים עם פחות נכונות לטמון את הראש בחול. ____________ אני לא מאמין על עצמי. אני שוב עושה זאת? |
|
||||
|
||||
השאלה שלי היא כזאת - לטווח הארוך, האם שימוש בכוח בלבד, ללא דיפלומטיה יקדם אותנו לעתיד בטוח יותר וטוב יותר? אם התשובה שלך לשאלה הזו היא חיובית - אנו חלוקים כבר בעמדות הבסיס. אם התשובה היא שלילית והדיון הוא על מידת השימוש בכוח ובדיפלומטיה, יתכן שהפער האמיתי בינך לביני לדוגמא, הוא קטן יותר ממה שניתן לשער מקריאת התגובות שלנו (השארתי את איציק הפעם מחוץ לתגובה שלי למרות שלדעתי הדבר נכון גם לגביו) |
|
||||
|
||||
אני מגיב על נושאים פוליטיים רק כשאיזושהי אמירה נראית לי מקוממת ברמה שאי אפשר לעבור עליה בשתיקה. |
|
||||
|
||||
בניגוד לשכ''ג, כמעט כל האמירות הפוליטיות נראות לי מקוממות, אז אני אגיב. השאלה שלך - ''האם כוח בלבד'' - היא מחצית הבסיס לדיון הזה. בחצי השני עמדה השאלה ''האם דיפלומטיה בלבד''. תשובה חיובית על אחת מן השתיים היא קיצוניות (שקראתי לה אי-רציונלית) שלא מותירה מקום לדו שיח. בין כל האנשים שעונים בשלילה על שתי השאלות יש רק פערים כמותיים, שבד''כ קטנים ממה שניתן לשער. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שמישהו טען בדיון כאן שאין להשתמש בכוח בכלל. הטענה שעלתה היא שמשתמשים בכוח בקלות רבה מדי ולא משתמשים בדיפלומטיה כמעט בכלל, אלא כדי לצאת ידי חובה. |
|
||||
|
||||
פורמאלית, אתה צודק. אבל "משתמשים בכוח בקלות רבה מדי" היא טענה בעלמה כאשר מסרבים להציע קרטריון של "קלות רבה" ופוסלים כל שימוש ספציפי בכוח. אתה בטח מכיר את הדיבור הזה מצד הימין בקיצוני: "כולנו רוצים בשלום וכמובן שצריך לדבר, אבל לא עם החמאס, ולא עם הפתח ולא עם אשף, ולא עם אלו ולא עם ההם". תשאל אותם "אז עם מי כן צריך לדבר?" אבל לא תקבל תשובה, כי האמירה "כולנו רוצים שלום" היא מן השפה אל החוץ. בפועל הם מתנגדים לכל דיבור על שלום. המקרה שלפנינו בדיוק הפוך: אומרים "יש מיקרים שראוי להשתמש בכוח, אבל לא על החמס, ולא על הג'יהד, ולא על מי שיורה עליך, ולא על מי שמבטיח שימשיך לירות עליך, ולא על מי שאוגר טילים כדי להמשיך לירות עליך, ולא על מי שנשבע לא לנוח עד שישמיד אותך". תשאל "אז על מי בכל זאת מותר להפעיל כוח?" אבל לא תקבל תשובה, כי האמירה "יש מיקרים שראוי להפעיל כוח" היא פורמליסטיקה ריקה, מן השפה אל החוץ. בפועל הם מבקרים *כל* הפעלת כוח. |
|
||||
|
||||
למה אתה ממציא? |
|
||||
|
||||
פשוט לא נכון. אני אישית נתתי דוגמא את 'חומת מגן' כשימוש בכוח שהיה מקובל עלי. כך גם כל פעילות אמיתית לתפיסה ואף לחיסול מחבלים. אני בעד הפעלת לחץ על ההנהגה הפלסטינאית כשהם מתחמקים מלבצע דברים שהם התחייבו עליהם. אני אומר שוב, ומקווה שהפעם לא תתעלם מזה - הפתרונות הצבאיים חשובים מאוד ברמה הטקטית, כאשר הם מלווים מאמץ דיפלומטי אמיתי ארוך טווח. כאשר הם הפיתרון התחליפי להדברות (גם עם החמאס, כאשר הוא נבחר) ונקודת המוצא היא 'רק כוח הם מבינים', אז אנחנו בסך הכול מחליפים מהלומות בריטואל שיחזור על עצמו גם בעוד 100 שנה, בלי להתקדם אפילו מילימטר. |
|
||||
|
||||
אז איתך אישית, אם בכלל יש לי מחלוקת, כנראה שהיא רק כמותית, או על הקרטריון של "עם מי מדברים". אתה אומר (כנראה) שתנאי מספיק כדי לדבר עם אירגון הוא שהאירגון יהיה נבחר (כלומר לא תדבר עם הג'יהד או החיזבאללה). בשבילי זה לא תנאי מספיק. בשבילי תנאי מספיק והכרחי הוא שהארגון מכיר בזכותה של ישראל להתקיים. אנחנו יכולים לנהל דיון על המחלוקת המחודדת הזו, אבל הוא נפרד מהדיון על העמדה הגורפת של מה שקראתי "שמאל אוטומאטי" אשר שוללת כל הפעלת כוח צבאי - כולל, למשל, את מבצע חומת מגן וכולל פעילות צבאית טקטית. --- כדי להבהיר שאינני מתעלם מדבריך, אני רוצה לציין שאני מאוד *מאוד מסכים* לאמירה ש"הפתרונות הצבאיים חשובים מאוד ברמה הטקטית, כאשר הם מלווים מאמץ דיפלומטי אמיתי ארוך טווח" ושכוח בלבד הוא חסר תוחלת. בנוסף, אני, כמוך, שולל מכל וכל את נקודת המוצא של 'רק כוח הם מבינים', כאשר היא מתייחסת אל כל הפלסטינים או הערבים. יחד עם זה, אני חושב ש*יש* אנשים (בכל צד) שלגביהם נכון להגיד ש'רק כוח הם מבינים'. נגד האנשים הללו אני אומר שצריך להפעיל כוח ובו בזמן לדבר עם האחרים. |
|
||||
|
||||
יש לי הרושם שאתה נהנה לדבר עם עצמך ולענות לעצמך. "אומרים "יש מיקרים שראוי להשתמש בכוח, אבל לא על החמס, ולא על הג'יהד, ולא על מי שיורה עליך, ולא על מי שמבטיח שימשיך לירות עליך, ולא על מי שאוגר טילים כדי להמשיך לירות עליך, ולא על מי שנשבע לא לנוח עד...". למי אתה מתכוון "אומרים"? |
|
||||
|
||||
===>"למי אתה מתכוון "אומרים"?" לכל ההודעות למעלה, שנרשמו תחת שם המשתמש "איציק ש.". אבל לעולם לא מאוחר מדי: על מי, ובאילו תנאים, ראוי שמדינת ישראל תפעיל כוח? האם מותר לה להפעיל כוח על מי שמכוון ויורה עליה טילים? |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שאמרתי שאסור לירות על החמאס, הג'יהאד וכו'. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה שנדע את דעתך או שיש לך סיבה להסתיר אותה? אם אתה רוצה שנדע מה דעתך, אז מה הטעם לספר לנו שוב מה לא אמרת? תגיד מה אתה כן אומר עכשיו: על מי, ובאילו תנאים, ראוי שמדינת ישראל תפעיל כוח? האם היא צריכה להפעיל כוח על מי שמכוון ויורה עליה טילים? האם היא צריכה לאפשר לחמס להכניס עוד טילים או לעשות ככל שביכולתה, כולל הפעלת כוח, כדי למנוע זאת? |
|
||||
|
||||
מה אתה מציע לעשות? |
|
||||
|
||||
האם בכתבך "מדינות שכנות" אתה מתכוון למצרים ולירדן? אינך יכול הרי להתכוון לפלסטינים כי אין להם כלל מדינה. אבל אינך היחיד שעושה את הטעות הזאת; למרבית מזלם היו פיגועי 11 בספטמבר והתכנסנו כולנו למילחמה באשמדאי המוסלמי. כך אפשר להתעלם מהמרכיבים הארציים של הסכסוך ולהתמקד בלחימה בעמדות הקדמיות של סאורון ובאורקים הפלסטיניים.. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |