בתשובה לeasy, 09/03/08 19:59
הרוצה בשלום יכון למלחמה 473637
'
למה לקצר?
רוסיה לא מבותרת ויש לה רצף טריטוריאלי. היא עצמה בחרה אחרי התפרקות בריה"מ להמשיך ולשלוט בשטח הקטנטן הזה (216 קמ"ר בלבד) משיקולי אסטרטגיה - ממוקם שם הנמל היחיד באזור שלא קופא בחורף. אין מקום להשוואה עם הפרדת עזה והרצועה, שני החלקים המהותיים של פלשתין, או בנגלדש ופקיסטן.

וכן, יש גם משמעות לעוינות אבל בעיקר לעוצמה. הבלטיות יכולות לשנוא את רוסיה בכל נפשן. אין להן יכולות לתרגם את העוינות למעשים. בוודאי לא לחסום את דרכם הלוך וחזור לקלינינגרד. ממילא חיים בבלטיות המוני מתנחלים רוסיים. דמיין את הקשר ישראל-אריאל בדרך לבקעת הירדן.

אבל נדמה שאתה יודע זאת היטב ורק משתעשע קצת בלקנטר...
הרוצה בשלום יכון למלחמה 473661
אני יודע היטב את המצב של רוסיה, אבל אני לא מנסה לקנטר.
אני חושב, שמדינה שלרוב האוכלסיה בה נאמנות שבטית או חמולתית, עם מודעות לאומית נמוכה, בלי תשתית לאומית ועם מאבקים פנימיים חזקים על רקע תרבותי, דתי או אידאולוגי, לא תצליח להתקיים ללא רצף טריטוריאלי, בלי שום קשר למרחק או לטיב השכנים החוצצים בין חלקיה.
לעומת זאת, מדינת לאום עם מודעות לאומית חזקה ולכידות חברתית, תוכל גם תוכל.
כמובן שהפלשתינאים (כמו גם המוסלמים בהודו וסביבותיה) שייכים למקרה הראשון, אבל זה שאנחנו (אולי) מסכימים על המקרה הפרטי של הפלשתינאים זה לא אומר שאנחנו מסכימים על המקרה הכללי.
הרוצה בשלום יכון למלחמה 473690
'
לטעמי המקרים של פלשתין ופקיסטן הם המייצגים של התופעה הכללית - חוסר האפשרות לקיים ישות לאומית אחת בהינתן הפרדה גיאוגרפית בין שני חלקי המדינה, כשבתווך חוצצת מדינה אחרת ועוינת (ועוצמתית).

המקרה של רוסיה וה'קולוניה' הסמוכה של אזור קלינינגרד הוא דווקא מקרה פרטי.
קלינינגרד [ויקיפדיה]
הרוצה בשלום יכון למלחמה 473701
יש מספיק דוגמאות למדינות שהתפרקו לחלקים למרות רצף טריטוריאלי. העובדה שיש לא מעט מדינות בלי רצף טריטוריאלי מראה, לדעתי את ההיפך.
חוץ מזה, פלשתין עוד לא התפרקה לגמרי, אם כי אני לא אופתע אם בסוף זה יקרה.
תגובה 222020
יש במורד הפתיל קישור מענין.
הרוצה בשלום יכון למלחמה 473706
'
באמת מעניין הקישור שם. אפילו מוסבר למה קלינינגרד לא נכללת בהגדרת ה-ENCLAVES...

לאחר שיפוצים ושיופים ותוספות (גם שלך) מתקבל המשפט הבא:

מנסיון תת-היבשת ההודית, ובהתבוננות במפה הגיאו-פוליטית של העולם, לא קיימת היום מדינה, שבין שני חלקיה העיקריים (מבחינת שטח ואוכלוסייה) יש הפרדה טריטוריאלית (וגם אין ביניהם קשר ימי), כשבתווך שוכנת חוצץ מדינה עוינת ועוצמתית, שביכולתה לבודד לחלוטין את שני תאי השטח הללו זה מזה (בכל הקשור בתנועה, מנהל, סחר, שירותים, תשתיות, תקשורת, אנרגיה וכו').

[לכן (וזה כבר שלב המסקנות), תתקשה להיווסד מדינת פלשתין בשילוב הגדה ורצועה כאחת. תנאי הכרחי הוא, שכנות טובה עם האויב הציוני דהיום. תנאי הכרחי נוסף ונגזר מהראשון הוא ביטול שלטון החמאס בעזה]
הרוצה בשלום יכון למלחמה 473715
אני מסכים שבמקרה הספציפי הזה, שכנות טובה עם ישראל הוא תנאי הכרחי לקיום מדינה פלשתינאית אחת בגדה המערבית וברצועת עזה. אני בכלל לא בטוח שהתנאי מספיק.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים