בתשובה לברקת, 29/02/08 8:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חלק משמעותי בחינוך ילדים הוא הצורך (נראה לי שהיום אין הרבה חולקים על כך) בהצבת גבולות. (מה שאת לא עושה, אני מקווה, ביחסים שלך עם חברייך הבוגרים). ההתנגדות שיש לך ולאחרים כאן לשימוש באמצעים פיזיים בחינוך ילדים, היא בלבול בין אלימות במובן השגור שלה, לבין הכאת ילד למטרת חינוכו. זה כמו לומר שמנתח פלאסטי ואיש מאפיה נוקטים באותן שיטות, משום ששניהם חותכים ל''פאציינטים'' שלהם את הפנים. טכנית זה באמת דומה, אבל אין שום דמיון בינהם בכוונה, ביחס, ובמטרה של הפעולה שלהם. בגלל הבלבול הזה אני משתדלת להשתמש במונחים שונים מאלו המשמשים לתיאור פעולות של אנשי מאפיה.... מבחן התוצאה הוא הכרחי, אבל לא מספיק לבחינת שיטת חינוך. יש מספר (קטן) של עקרונות יסוד, שאם הם נשמרים הרי הילד יצא טוב (בדרך כלל). הרעיון של ''לחיות בכיף'', למשל, לא נכלל בין עקרונות אלו- לכן גם בטהובן וטריפו יכלו לצאת בסדר על אף ילדותם הקשה.זה כמובן לא גורם להמלצה על הילדות שלהם כילדות לדוגמא. אני, וסביר להניח שגם את, כן רוצות לחיות בכיף, ליהנות מגידול הילדים ולהשתדל שגם הם ייהנו מילדותם וחייהם. כל עוד יישמרו עקרונות היסוד, הרי כל אחת מאיתנו יכולה לתפור את השיטה שלה לפי ראות עיניה והכל יהיה בסדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאין הגיע הרעיון של "לחיות בכייף"? איש קש שבנית? התפישה שלי לגבי חינוך נאות קשורה יותר בלאפשר לילד לשמור על תחושת שלמות פנימית, שאינה באה על חשבון תפקוד נאות בחברה. הבנתי את ההפרדה שאת מבצעת בפסקה הראשונה, ואני שוב טוענת שהיא שגויה. בעיניי, אלימות כלפי ילדים, הכאת ילדים או איך שלא תקראי לזה, נובעת בעיקר מחוסר אונים (תסכול, כעס ומרירות על התנהגותם, שההורה חווה כפוגעת בו אישית) ומחוסר בארגז כלים רגשי (אין להורה שום רעיון אחר לגבי איך לחנך אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעצמי רוצה לחיות בכיף (גם). לדעתי, "להנות מהחיים" זה ממש לא סותר את "לחיות נכון". (תקראי את התגובה שלי שוב, עם גישה חיובית ולא מתגוננת). שלמותו פנימית של הילד קשורה בעיקר בשלמות של הוריו עם דרך חינוכו. אין איזה מתכון אבסולוטי ליצירת "שלמות פנימית". לכן עם אמצעים פיזיים ובלעדיהם, ניתן לאפשר לילד ליצור שלמות פנימית (לעומת זאת, ביקורת סביבתית וכתוצאה מכך חוסר ביטחון של הורים בדרך חינוך ילדיהם, יכול גם יכול לפגוע בזה). הכאת ילדים כאמצעי חינוכי * אינה* "נובעת בעיקר מחוסר אונים (תסכול, כעס ומרירות על התנהגותם, שההורה חווה כפוגעת בו אישית) ומחוסר בארגז כלים רגשי (אין להורה שום רעיון אחר לגבי איך לחנך אותם)." יתכן שבחברה בה ההכאה נחשבת לדבר נורא, אז הורים מגיעים לכך במצב שאת מתארת, אבל בסביבה בה זו נורמה מקובלת זה קורה בדיוק מתוך אותו מצב נפשי בו ההורה אומר לילד באופן חד משמעי: "תכנס לחדר שלך ותחשוב טוב על מה שעשית!" יש סיבות למה להעדיף את האמצעים הפיזיים על פני אמצעים אחרים- (בקצרה: זה ישיר, קצר טווח, חד משמעי, "נקי" מבחינת הפרשנות הפסיכולוגית שלו וחשוף פחות למניפולציות היכולות להפוך את שיטת הענישה לבומרנג). זה לאו דווקא ממחסור ברעיונות אחרים. (אגב, מותר גם לאנשים לא יצירתיים להיות הורים...) (בהמשך ל"חיים בכיף" אני יוצאת לכמה ימים לכנס מדעי עם כיף, בים המלח, אז לא אהיה מחוברת..) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיעה טובה, וכרגיל נסכים שלא להסכים. רק מילה לגבי "ניקיון" פסיכולוגי - מדוע צעקות רמות של האמא, טכניקות הפחדה שיטתית ("אם לא תאכל יבוא שוטר") או אילוץ הילד ל"פסק זמן" של 5 דקות בחדר אחר, אינם "נקיים" פסיכולוגית, ומכות כן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |