בתשובה למוס גולמי, 21/02/08 15:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי החלטות של המדינה נובעות מהכרעות ערכיות שמתבססות על מציאות קיימת. מציאות ש,ככל הנראה, נתפסת בצורה שונה אצלך ואצלי. (מה 'רומנטי' בגישה שלי ליחסי מין אנושיים? העובדה שאני חושבת שמדובר בפרקטיקה שקשורה ברגשות במידה זו-או-אחרת? העובדה שהצהרות כמו "כל הגברים בוגדים או נכים" לא נתפסות בעיני כרציניות או אמינות? בסדר. אז אני רומנטית. שיהיה. כבר האשימו אותי בדברים גרועים יותר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' הכרעות של מדינה מתקבלות ע''י אנשים עם כל מיני ערכים. פוליטיים, דתיים, מוסריים (ע''פ הכרתם) וכו'. כפי שזכויות ההומוסקסואלים הוכרו בהדרגה במדינות המערב, ייתכן שהמציאות המסובכת ביחסים האישיים כיום תביא בעתיד לשינויים בגישה להורות. לא יודע ואפילו לא מייחל לכך. סתם מחשבה. לעניין הרומנטיקה ביחס ליחסי מין כנגזרת של רגשות - עליי להפנותך לעבר רוב התרבויות ברוב הדורות שעברו על פני כל הכדור (כולל 'החברה המערבית' עד לפני כמאתיים שנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מאתיים שנה גם חשבו ששחורים הם שווי ערך לרכוש ושנשים לא מסוגלות לחשיבה רציונלית. ואתה שוב לא קורא במדויק את מה שאני כותבת - לא אמרתי שיחסי מין הם נגזרת של רגשות, אלא שיחסי מין קשורים ברגשות. רגשות הם לא בהכרח אהבה - גם בדידות היא רגש, בפעם האחרונה שבדקתי. אגב, מתי כתבו את רומיאו ויוליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב את גוערת בי? מה יהיה הסוף? טוב, נגביר קצת את האסקלציה. נניח ואת גבר בן 22 ויש בפנייך שתי אופציות לבלות ערב לאחר יום עבודה משמים (כמנהג האייל נכלול בסקר יותר משתי אפשרויות בחירה): א. לדבר אל תוך הלילה עם בחורה מקסימה ומקורית ושנונה, שעושה לך רק טוב בנשמה, ואת (כלומר אתה) מת עליה ואוהב אותה הרבה. כבן אדם, לא כאשה. ב. להיקרע בסקס פרוע עם פצצת מין שחורדינית וגם מטומטמת לגמרי. אחת שלא סותמת הפה לרגע (שבעצם, לפעמים, זה יתרון מסוים). ג. להתחיל עם ב. ולקבוע מאוחר יותר עם א. ד. לוותר על א. וב. וג. ולצאת לבר עם החבר'ה, ואולי לצוד מישהי לסטוץ. ה. לוותר על א. וב. וג. וד. ולהישאר בבית עם בירות וסרט פורנו. [זכרי, את זכר צעיר ובריא. מלא בהורמונים מסוג הטסטסטרון. שקלי היטב, ובעיקר ביושר, את ההחלטה הגורלית] ---------------------------------------------- הכותב היה הולך, ובגדול, על האופציה השישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף כולם מתים. קודם כל, אני לא גבר ואני לא מסוגלת לחשוב כגבר. גם החברים הזכרים שלי לא חושבים בדרך אחת ויחידה (או שחלקם מתאמצים מאד לשקר לי). מפתיע, אני יודעת. מעבר לכך, אתה מדבר על *רוב* האוכלוסיה, *רוב* האנשים, במצבי שיגרה, לאורך זמן - איך הגענו פתאום למצב של גבר ספיציפי, בערב יחיד, במצב קונקרטי? נראה לי שהשאלה ההוגנת הייתה האם הבחור הצעיר ומלא הטסטסרון היה מעדיף את ב' או או סקס עם א' הערב בפרט, ולמשך רוב חייו בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' א' די לא נאה, בלשון המעטה. לא מושא חשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה נראה לי אידיוטי וחסר תכלית. אני פורשת. החיים הם לא שחור-לבן. הם קצת יותר מורכבים מסרט פורנו או מהחוקים של בלייזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מאתיים שנה - ואפילו לפני מאה שנה - גם נשים נחשבו לרכוש - ''מיטלטלין'' - של בעליהן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרעות המדינה מתקבלות ע"י אנשים עם כל מיני ערכים - פוליטיים, דתיים וכו' - אבל זה לא רק זה. התיאוריות הפדגוגיות השליטות עד לא מזמן, ובמידה רבה מאוד גם כיום, גרסו כי משפחה גרעינית (בהגדרתה המערבית) המורכבת ממודל למידה גברי, מודל למידה נשי וצאצא/ים - היא בית הגידול הטוב והמאוזן ביותר עבור הילד. ברשויות הרווחה המוזכרות בידיעה שבראש דיון זה מופעל מערך של עובדים סוציאליים (כנראה יותר עובדות סוציאליות) העוסקים ישירות בנושא האימוץ, והם, אא"ט, המביאים את התיקים שעל סדר היום אל פתחה של המערכת המשפטית. עובדת סוציאלית בעלת עמדה במשרד הרווחה (השם אינו ידוע לי) שוחחה לפני מספר שנים, במשדר טלויזיה, על הערכתה לדגם השמרני הזה ועל מחוייבותה המקצועית, לפעול לפיו. להערכתי - כמוה כמרבית העובדים ברשויות אלה, אשר עשו את חוק לימודיהם והכשרתם בד"כ באותם מוסדות כמוה. אולי הדברים ישתנו, כפי שאמרת, בעתיד, אבל לאט - דברים כאלה משתנים לאט. וזה בודאי לא יהיה בקפיצה מיידית מתיאוריות של משפחת אב ואם לקולקטיביזם (אומרים שזה היה יותר בלגאן מאשר קולקטיביזם עפ"י משנה סדורה) בנוסח הקומונות האמריקאיות של שנות ה-60 (ושל היסטוריית הקיבוצים אצלנו - שבהם גידול הילדים הקולקטיבי גרר מריבות ומלחמות קשות, בוטל מאוחר יותר ובסופו של דבר הוא כרוך בזכרונות מרים מצד הילדים עצמם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מצטער לחלוק עלייך למרות תמיכתך (המסויגת) בעמדתי לגבי מיניות (הגבר). קראתי כאן דיון סוער, ונמשך ע"פ שנים רבות, בהקשר העוולות המימסדיות של ציבור העובדות הסוציאליות, והמשכן במערכת המשפטית, מול ילדים להורים פרודים/גרושים. עכש"י קראו לכותב המאמר הפותח 'ניר רונן', אבל חיפוש במנוע הפנימי לא העלה תוצאות. מה שאומר שאני כבר לא זוכר היטב בטווח הבינוני. בכל מקרה, הובאו שם דוגמאות מסמרות שיער דווקא להתנהלות א-משפחות גרעיניות, מצד הרשויות. העדפות גורפות לאמהות, גם כאשר אינן ראויות, ובניגוד גמור לטובת הילד. באופן כללי, כנראה שהמודל הזוגי הבין-מיני עם צאצאים ביולוגיים הוא שעובד הכי טוב יחסית. רק מה, בגלל התארכות משך החיים, וגם עקב המציאות המודרנית של החיים, מעטים הזוגות המשמרים את מוסד הנישואין. ברוחו, אם לא כלשונו. להרבה מילדי הגן של היום כבר יש המוני סבאים וסבתאות, דודים ודודות, שלא לומר אחים ואחיות, יד שניה ושלישית. הכל מתערבל. חשבתי שחשוב לנסות ולמצוא איזה מנגנון כדי לעשות סדר בבלאגן המשפחתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה סוג של סימוכין :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' וואללה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה הזאת דיברתי על האימוץ, שהוא נקודת המוצא לפתיל זה ולדיון הכללי, ולא על גירושין ופירודים, שהם עניין אחר לגמרי. גם העו"ס שהזכרתי דיברה על הנושא הזה, אימוץ. לא ביטאתי עמדה בעד או נגד מישהו/הי אלא הסברתי מדוע, לדעתי, יש דברים שישתנו לאט, לאט מאוד. הדיון שאליו אתה מתייחס הוא דיון 1739. הכותב, כמו שהעלמה כבר אמרה, הוא גיל רונן, שלא אכביר מילים על אישיותו ה... אממ... ססגונית, ועל מידת האמינות הניתנת לייחוס במקרה הנ"ל. מאמר נוסף שלו כאן: דיון 1812 (מוזר, המספר הזה הוא כנראה מקרי, בהתאם לרשימת המאמרים. מוזר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כמו רוב הג'ובים בשירות הציבורי, גם העו"סיות לא מושכות לשורותיהן את הטובות ביותר. למעשה, אם נציב כרף את הבינוניות במירעה, עדיין יוכלו הסוציאליות להלך בקומה זקופה מתחת לסף. בדומה למורות, לשוטרים, לשופטות בביהמ"ש השלום, להרבה מקציני הקבע, לפקידים במשרדי הממשלה, לגננות, לנבחרי הציבור בעיריות ועוד. כך הדבר בכל המדינות המתוקנות. מי שלא יכול/ה להתפתח במגזר העסקי משתקע/ת במשרות ע"ח משלם המיסים. למרבה הטרגדיה - העו"סיות קובעות גורלות ומשפיעות על חיים רבים ללא כל כישורים. סתם מתוך גחמה ונורמה קלוקלת. לעולם לא ארשה לטמבלית זניחה בתכלית להתערב בענייניי האישיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אתה* באמת יכול להסתמך על גיל רונן: התאחדות המיזוגיניסטים פועלת. ובקשר לסייפא - ברור שאם תרצה לאמץ אי פעם, לא ממש תהיה לך ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או להתגרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הבא נתונים לגבי רמתן של עובדות ציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, ישנו קשר בין מין לרגשות - בצורה כזו או אחרת - במרביתן המכריע של התרבויות המתועדות. אנא הוכח אחרת, או תפסיק לזרוק הצהרות לא מבוססות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הרומנטיקה והמין - עליי להפנותך לשיר השירים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |