|
||||
|
||||
הזכות לשוויון משמעותה היא שאני ואתה נזכה ליחס שווה בכל, פרט לתחומים בהם השוני ביננו רלוונטי לעניין ההחלטה המתקבלת. בהקשר הזה, בג"ץ קבע (ובעקבותיו יצאה הנחיית היועץ) שהעדפה מינית אינה רלוונטית לעניין השאלה אם אדם יכול לספק תנאים ראויים (טובים, מתאימים) לילד. כיוון שכך, אם מחליטים באופן גורף שזוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ, ההחלטה פוגעת בהם כפרטים השייכים לקבוצת מיעוט וזוכים ליחס לא שוויוני.1 מעבר לכך נראה לי שיש כאן פגיעה בזכות לחיי משפחה, פגיעה שנגרמת לפרט עקב היותו שייך לקבוצה שהיא קבוצת מיעוט. זה עונה על השאלה? אני לא בטוחה. 1 פגיעה שפוגעת גם בזכותם לכבוד, לדעתי. |
|
||||
|
||||
וזו תשובה יפה, אבל קל מדי להפריך אותה. כמו שציינת, הזכות לשוויון (אני לא בטוח שהמילה 'זכות' נכונה) לא חלה כשהשוני שייך לנושא הדיון. למשל - רשויות הרווחה יכולות להחליט ששאלת גובה ההורים רלוונטית כשהילד הוא סודאני המתעתד להעפיל למטר ותשעים וההורים (פיגמים, נגיד) יתקשו להישיר אליו מבט סמכותי כשיעבור את גיל בר המצוה. אז גם כאן בג"ץ יכול לטעון שזו הפליה ופגיעה בשוויון וזכותם לכבוד, אבל רשויות הרווחה לא יכולות שלא לבדוק אם המאמצים יכולים לאמץ ולדאוג לילד, וזה כולל גם בדיקות לא נעימות, חדירה לפרטיות ואפליה על פי מאפיינים שלרוב נחשבים לא הוגנים או אף לא חוקיים. הזכות לחיי משפחה היא זו שאני תוהה לגביה, ובפרט - הזכות לאמץ. אני חושב שהמדינה לא צריכה להגן על זכותו של מישהו לאמץ, כמו שהיא לא צריכה להגן על זכותו להתנדב או לתרום. אלו דברים החורגים מזכויות הפרט, 'מותרות', אפשר לומר (מבחינת המאמץ/מתנדב/תורם, לא מבחינת המקבל). נ.ב. אולי קל יותר לדבר על זכותם של הילדים להימסר לאימוץ. חלק מאחריות רשויות הרווחה כלפיהם היא לאפשר להם לעבור למשפחות מאמצות. אם רשויות הרווחה מסננות זוגות חד-מיניים הן מקשות על אותם ילדים למצוא מאמצים. |
|
||||
|
||||
אז השאלה היא האם העובדה שהמיועדים להורות הם אשה וגבר או גבר וגבר או אשה ואשה היא רלוונטית למידת היכולת שלהם להיות הורים ראויים. השאלה היא לא אם *זוג הגברים הספיציפי* הזה ראוי או לא. ייתכן שכן, ייתכן שלא, צריך לבדוק אותם כשם שבודקים זוג הטרוסקסואלי. ________ העלמה עפרונית, מותשת מהסיבות הלא נכונות |
|
||||
|
||||
נכון, רשויות הרווחה אמורות לבדוק כל מי שמעוניין לאמץ, ולא לפסול על הסף בגלל סיבות לא ענייניות. אבל כנראה שהם לא בודקים כל אחד, אלא מסננים בקשות לאימוץ לפי דרישות סף מסויימות. מעניין לדעת מה הן, אני משער שהן לא שוויוניות, ושדוחים בקשות בגלל סיבות כלכליות, בריאותיות, ואולי גם חברתיות וגיאוגרפיות. אבל נראה לי שבג"ץ לא אמור להתערב אלא אם המדיניות אינה חוקית. בעניני אימוץ לא חייב להיות שוויון. _______ הקוקיה שבה לקרוא הבוקר, אולי זה זמן טוב לבלות יותר זמן בקן |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה אם ה"זכות לשוויון" שאני מדברת עליה היא ה"שוויון" שאתה מדבר עליו. דרישות הסף אינן שוות, זה הגיוני ולא פוגע בזכות לשוויון או בזכות לכבוד. כל מה שאני אומרת זה שבג"ץ קבע שדרישת הסף "זוג הטרוסקסואלי" אינה דרישת סף רלוונטית, ושאם קובעים אותה כדרישת סף שכזו, היא פוגעת בזכות לשוויון ולכן אינה חוקית.1 להבדיל, הקביעה "לא להיות בכלא בעת בקשת האימוץ" לא נראית לי כמו דרישת סף שפוגעת בזכות לשוויון אפילו שהיא לכאורה מפלה בין אסיר לבין אזרח חופשי. 1אני לא יודעת מה ביהמ"ש קבע, לא קראתי את פסק הדין בעניין ירוס-חקק (שאגב לא דיבר על ילדים שנמסרו לאימוץ, אלא על ילדים של אשה אחת שזוגתה רצתה לאמץ) ולא את הפסיקה האחרת בנושא. |
|
||||
|
||||
בפועל (לא מוצאת איפה ניסחתי את זה בדיון הזה) ישנו שוני בסוג הילדים הנמסרים לאימוץ - לזוגות הומוסקסואלים ולנשים רווקות. |
|
||||
|
||||
הנה מצאתי את תגובה 471417 . |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |