בתשובה לדורפל, 14/02/08 15:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני לא מבין על מה אתה מדבר, למרות ההבהרה. המציאות בישראל היא שבית המשפט מכריע לעתים מזומנות הכרעות שהן ככל הנראה בניגוד לעמדת רוב הציבור (בוודאי נקודתית, אבל כנראה גם כמגמה מתמשכת), והפסיקה הזו כן מכתיבה את המציאות (כי בגדול, הציבור מעדיף לציית לבית המשפט גם אם נקודתית וגם אם מגמתית הוא חולק עליו). לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שזה אכן קורה. אודה לך אם תספק כמה דוגמאות. בינתיים, הנה הסבר אפשרי: הנושאים האלו לא מעניינים את הציבור במיוחד, ומתאפשר עיוות שכזה, שבו בשמו של הציבור נעשים דברים המנוגדים לרצונו, דבר המקביל לשומר על בניין הגונב ממעסיקיו גלילי נייר טואלט ואקונומיקה, ואלו מסכינים עם גניבה שכזאת מצד מי שאמור למנוע גניבה גדולה יותר, כי אינם מעוניינים לשבור את הכלים על דבר קטן שכזה, ו/או הינם סבורים שזה רע הכרחי שיזדמן להם מכל שומר. כמו עם השומר, גם השופטים ישלחו הביתה במידה ויגזימו. --- "מסכינים עם" או "מסכינים ל-"? תודה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... רק עיכוב בניית גדר ההפרדה והכרחת הממשלה לשנות את התוואי עולות בזכרוני. (דב אנשלוביץ, אתה כאן?) ___ כנראה "מסכינים ל-". אבן שושן, אני שם לב עכשיו, חלש בקטע של מילות היחס. הוא לא כותב במפורש מה מילות היחס הנכונות, חוץ מכאשר יש כמה אפשרויות שמשמעותן שונה. גם במקרה זה הוא לא כותב במפורש. יש לו ארבע דוגמאות: במקרא ואצל ביאליק זה הסכין + שם פועל (הסכין לעשות משהו), לא עוזר לך; אחד העם - "הסכין ב-" דווקא; ויצחק שלו, "הסכין ל-". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרא "הסכין" פירושו "היה רגיל" ("ההסכן הסכנתי לעשות לך כה"). האם המילה קיבלה פירוש אחר בתקופות מאוחרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסכין" בימינו זה לא "השלים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אצל יוצאי ארגנטינה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת ליוצאי ארגנטינה ממוצא יפני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבן שושן מסביר מתי קיבלה המילה "הסכין" משמעות של "נעשה מקובל עליו"? דרך אגב, פה מצטטים מביאליק "הסכין עם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא לוקח בחשבון את הדינמיקה שמתחוללת בציבור, ותופס אותו כאילו איננו משנה מגמה לעולם. קח למשל את הפסיקות בענייני הטרדה מינית: נכון, הן נעשו על פי חוקים שחוקקה הכנסת, אבל סביר מאוד שלגבי חלקן, לפחות, הציבור בכללו היה מלכתחילה ספףקני ומעלה. לעומת זאת, ברגע שהחוק וההכרעות המשפטיות החלו להתייחס בכובד ראש ניכר להטרדות כאלה, גם הציבור החל לתפוס אותן בהתאם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |