בתשובה לאדם קלין אורון, 03/02/08 10:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא אומר ששייקספיר הוא לא מחזאי טוב כי שייקספיר הוא מחזאי מעולה. אני אומר שמה שהקנה לו את המקום אולי ככותב הכי טוב אי פעם זה ה"איכות הלשונית" של המחזות, יצירת הדמויות והעלילה, אבל לא השימוש במדיום התיאטרלי. זה הכל. הכוונה היא למתחים שקיימים מבחינת התנועה של השחקנים שמכתיבים את הטקסט, בניגוד למחזות של שייקספיר שבהם הטקסט הוא העיקר. אני לא מתכוון להגן על העמדה הזאת בחירוף נפש כי זו בסך הכל הערת אגב, אבל שוב: הערך המוסף של שייקספיר כשמעלים אותו על במה ביחס למחזה הכתוב הוא נמוך ביחס לערך המוסף של מחזות אחרים. תשאל את עצמך, נניח, עד כמה היית מבין את שייקספיר אם היו מעלים אותו על במה בפינית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שהוא לא מענייני - אבל רק שים לב שאתה מציג אסכולה מסוימת כאקסיומטית, וזה בעייתי. מי אמר שתאטרון שעובד בעיקר בצורה חזותית הוא תיאטרלי יותר או איכותי יותר (מילה בה השתמשת) מתאטרון שמבוסס בעיקר על דיאלוגים? מי אמר שהבנה של תאטרון בלא יכולת להבין את המילים היא קריטריון, ובכן, לכל דבר שהוא? חנוך לוין הוא מילולי מאוד - זה אומר שהוא בעצם סופר, ולא מחזאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדיום התיאטרלי הוא חלק מהתיאטרון אבל לא הדבר החשוב ביותר, כמו שתנועת מצלמה זה דבר חשוב בסרטים אבל יש סרטים מעולים שתנועת המצלמה בהם היא לא קריטית. אמן צריך לנצל את כל הכלים שעומדים לרשותו. במחזה יש במה ויש שחקנים והמחזה הופך להיות עשיר יותר אם הצופה מקבל מידע גם ממה שקורה על הבמה ולא רק ממה שנאמר, והאפשרות לעשות כזה דבר במחזות של שייקספיר היא גדולה מאוד, אבל לא "שייקספירית". העניין הזה הוא לא בהכרח חזותי, אבל כשחקן חובב (מגמת תיאטרון!!!1) אני יכול לומר לך שתיאטרון מבוסס על פעולה ועל מתח דרמטי יותר ממה שהקהל חושב (אפילו משהו אידיוטי, דמות אחת רוצה כוס מים והשנייה מתקמצנת ובינתיים הם מדברים על מזג האוויר); שייקספיר מבסס את המחזות שלו על קונפליקטים פילוסופיים ולכן הוא קרוב יותר לחומר קריאה (ויש מחזות שבנויים ככה, כמו פאוסט למשל, שלא קראתי). אפשר גם להעלות בתיאטרון, נניח, דיאלוג סוקרטי. הם לא מי יודע מה טעונים רגשית אבל נגיד. זה יכול להיות מאוד מעניין, מאוד טוב, אבל זה לא שימוש נבון בבמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתור מי שאינו שחקן חובב או אפילו בקי דיו בתאטרון, אבל לא אוהב אמירות אבוסולוטיות מדי, בזאת אחתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה לא נתקלת בכמות ההפקות של מחזות שייקספיריים שהועלו כמעט בלי דיבורים/באנגלית בפני קהל שאינו דובר אנגלית/בחללים ובצורת פעולה לא שגרתיים וכיו"ב. ורובם המכריע, אולי אפילו כולם, הצליחו מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"כמעט בלי דיבורים"? האם לא נעשה שימוש בטקסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעשה שימוש בעלילה, אבל כמעט שלא בטקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי נשאלת השאלה באיזו מידה זה עדיין ראוי להיקרא "שייקספירי". אולי זה יותר "מבוסס על..." או "עיבוד חפשי ל..."? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמויות של שייקספיר מביעות את עצמן יותר דרך דיבור ופחות דרך פעולה. השחקנים עושים פעולות אבל הן פרשנויות של הטקסט (להיות או לא להיות? המלט מצמיד לעצמו אקדח לראש) ולא משהו נפרד שנובע מ"מתח דרמטי". גם הרבה התפלספות יש. לא ברור לי מה זה שימוש בעלילה בלי טקסט? נראה לי שבכלל יש כאן כשל בתקשורת. לשייקספיר יש חוש דרמטי, הוא משתמש בבמה, הוא משתמש בה בגאונות, אבל לא באותה גאונות שבה הוא כותב פואטיקה. זה לא הופך את המחזות שלו לפחות טובים, זה הופך את המחזות שלו למחזות שמסתמכים פחות על "אלמנטים תיאטרליים". זה הכל (והאמת היא שעכשיו שאני חושב על זה - ולא על השאלה "האם מחזה שמשתמש באלמנטים תיאטרליים יותר טוב ממחזה שלא" - אני לא בטוח אם זה נכון בהכרח...) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |