בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 01/02/08 8:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מתה על התרגום הזה, אבל מעדיפה אותו על ''אקאונטביליטי'' שפשוט כואבת לי בעיניים (בטקסט עברי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד דין וחשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי על זה כחלופה מתאימה. אבל ''חובת הרשות למסור דין וחשבון לציבור'' זה ארוך מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז יהיה ''חובת הרשות לדיין ולחשבן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחריות דיווח? חובת דיווח? ה"חובה" בעייתית כי למיטב ידיעתי אחריותיות אינה חובה של המשפט המינהלי אלא יותר נורמה ציבורית ראויה. ה"אחריות" בעייתית כי לא נגזר ממנה בהכרח שזו אחריות כלפי הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם החובה לדבר אמת איננה ''חובה של המשפט המינהלי אלא יותר נורמה ציבורית ראויה'', ועוד יותר - חובה מוסרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ש''החובה בעייתית''. רציתי להראות שהיא לא צריכה להיות כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש חובה לדבר אמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חובה מוסרית לדבר אמת (לא לומדים "תורת המוסר" במשפטים?). זה ברמה שיש חובה לכבד את אביך ואת אמך. או להיות אחראי למעשיך. אין חוק כזה אבל אומרים שיש חובה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא. אולי כקורס בחירה) אם הייתי קטנונית הייתי מציינת שחובת כיבוד הורים וחובת איסור שקר קבועים בעשרת הדיברות ולכן הם חובה של ממש ולא עקרון מוסרי מופשט. למיטב ידיעתי1 המונח "אחריותיות" שייך לתחום המשפט הציבורי, תחום שבו מבחינים בין חובה לבין נורמה מקובלת/ראויה/וואטבר. אני לא חושבת שלמנהיגים יש חובה לומר אמת בכל מצב שהוא. בעצם, גם במישור האישי כנות לפעמים אינה הדבר הראוי ביותר.2 1 ייתכן שאני טועה וצר עולמי. 2 אם חברה שלי הסתפרה וזה ממש לא מחמיא לה, אני לא רואה שום סיבה לקדש את האמת ולעדכן אותה שהיא נראית כמו קיפוד מרוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החובות הללו קבועות גם בעשרת הדיברות (מה זה חובה של ממש?). יש אנשים שימלאו אותן בגלל שהם מאמינים בתורה. אבל אלו שאינם מאמינים בתורה בד"כ חשים מחוייבים למלא אותם כחובה מוסרית. אני לא עו"ד. יכול להיות שהמונח "אחריותיות" משמש בתחום המשפט הציבורי כמו שהמילה "רצח" משמשת בתחום המשפט הפלילי. אבל זו לא שייכות בלעדית, המילים האלו משמשות גם מחוץ למערכות המשפט - אסור לרצוח גם על פי תורת המוסר. לא תמיד חובה לקיים את החובות. יש נסיבות מקילות. 2 תספורת זה דוגמא של בנות- אני לא מבין בזה. אם חבר שלי הולך עם רוכסן פתוח, אני אומר לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילון שלי חובה היא must, להבדיל מshould. אני פועלת לאור נורמות מוסריות כי אני מאמינה שכך ראוי לנהוג - מתוך תחושה פנימית שיכולה להיות מאד מאד חזקה. אני פועלת כפי שאני חייבת בגלל שמישהו חיצוני לי קבע שאני צריכה לנהוג בדרך מסוימת. הרבה פעמים התוצאה תהיה זהה, לא בהכרח. אף אחד לא כופה עלי לכבד את הוריי ובכל זאת לא עולה על דעתי לנהוג אחרת. 2 גם אני, אבל את הרוכסן אפשר לסגור. את השיער אי אפשר לתקן עד שהוא גדל (ולכן אין תועלת בלבעס אותה סתם, להבדיל מאשר אם היא הייתה שואלת קודם אם כדאי לה להסתפר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תדפדפי בו, יש שם עוד. שימי לב ש-must ו-should הן מילות פועל. "חובה" זה שם עצם. אולי duty ן- obligation מתאימות יותר. זו שוב הבעיה ממנה התחלנו - שבאנגלית יש כ-700,000 מילים ובעברית רק בערך 120,000. It is not that the PM *must* (forced by law) report to the people. He has a moral *duty* to do it. לפי תורת המוסר (של קאנט) המקובלת במערב, החובות המוסריות לא נכפות עליך - האדם המוסרי - על ידי כוח חיצוני (אלוהים, משטרה) אלא את אוטונומית: ויש לך תחושה פנימית (רציונאלית!) שאת חייבת לפעול כך. כמובן, בנאדם יכול להחליט לפעול בניגוד לתחושתו (תבונתו) ולא לקיים את חובותיו המוסריות. אז יגידו עליו שהוא לא מוסרי (קאנט, אני חושב, יגיד שהוא טיפש - כי הוא למעשה פועל נגד עצמו).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בואו לא נשכח שאין שום קשר בין חובותינו המוסריות בחיי היומיום לבין הצורך להתנהג התנהגות מוסרית בתחום המדיני. מנהיג יכול להיות מושחת, אכזר, גזען, אדיש לסבלות הזולת ויחד עם זאת להיות מנהיג מצויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: בשום מקום לא טוענים שיש חובה לדבר אמת, רק שיש איסור לדבר שקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק ''בשום מקום''. על דוכן העדים, למשל, החובה הזאת קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זכות השתיקה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות - חיפוש מהיר העלה שזכות השתיקה תקפה רק לגבי המנעות מהפללה עצמית, לא הפללה של אדם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תשובתי לעלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה ב''חובת דיווח'' נראית לי יותר מצד ה''דיווח'' - המלה הזאת כבר די איבדה את הקשר למקורה ב''דין וחשבון'' ובשפה המדוברת פירושה יותר ''תיאור ענייני'' או משהו דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד מפסקי הדין ביניש מתרגמת את זה כ"דיווחיות". לא יודעת אם זה עדיף, אבל הבעייתיות שב'יות נשארת (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, יש כאן בעית-יות:) (אם כי, למען האמת, זה לא חמור כמו במלה "אחריותיות", שי בה דאבל-יות...) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |