|
לא בדיוק. לוֹמַר ולֵאמֹר 1 זהות מבחינת המשמעות, ושתיהן מהוות צורת מקור לפועל אמ"ר (כפי ש"לִכְתֹב" היא צורת המקור של הפועל כת"ב). אלא ש"לומר" הייתה נפוצה יותר בלשון חז"ל, ו"לאמר" בלשון המקרא. הן שונות בהגייתן ובתהליכים הדקדוקיים שיצרו אותן, אך משמעותן זהה. עם זאת, מקובל כיום להעדיף את השימוש ב"לומר" כצורת מקור ("שכ"ג נוהג לומר דברי טעם") ולהשאיר את "לאמר" לשיעורי תנ"ך (הדוגמה הראשונה בגוגל: "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר: אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר.")
1 - ולא לֶאֱמֹר, כפי שניקדתי בטעות בהודעה הקודמת.
|
|