בתשובה לסמיילי, 20/01/08 11:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לחברים ומכרים שלי מותר להתקשר אלי בכל מיני נסיבות, אפילו אם כל מה שהם רוצים זה לשאול אם-יש-או-אין-שיעור או לבקש מספר טלפון של מישהו אחר. אבל החברים שלי גם יודעים באיזה נסיבות רצוי שהם לא יתקשרו אלא אם זה ממש חשוב. למשל בבוקר, שזה דבר שהבחורה המעצבנת שהתקשרה לספר ש"זכיתם בהגרלה!" כנראה לא ידעה. או שהיא לא ידעה שעשר ורבע בבוקר יום ראשון זו שעה שאני משתדלת לישון בה. או שסתם לא היה לה אכפת. בכל מקרה, כשהיא התקשרה עניתי. למה עניתי? כי הטלפון המזורגג נמצא די קרוב לאוזן שלי, וכי לא היה לי מושג מי זה יכול להתקשר בשעה לא סבירה שכזו. אז אני לא יודעת לגבי דורפל, אבל אני עונה לטלפון כמעט בכל פעם שאני שומעת אותו. אני לא אצא בשביל זה מהמקלחת, אבל סביר שאלא אם אני יודעת מי זה ויכולה להתקשר בעצמי מאוחר יותר (כלומר, אם מתקשרים לסלולרי) אז אני אענה גם אם אני באמצע שיחה חשובה. למה? כי כשמישהו מתקשר אלי אני מניחה שמישהו מחפש אותי ואני לא רואה סיבה להפריע לו למצוא. וגם כי אני סקרנית לדעת מה רצו, וגם כי הצלצול מעצבן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה שמת את הטלפון ליד האוזן? את יכולה לכבות את הטלפון לפעמים. אם מישהו יבוא אליך בטענות תגידי לו שסמיילי הרשה לך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הטלפון ליד האוזן? כדי שאני לא אצטרך לקום/לצאת מהמיטה כשאני מדברת. אני לא מנתקת אותו (אנחנו מדברים על טלפון קווי, כן?) כי אני לא היחידה שמשתמשת בקו הזה וכי, כאמור, יש אנשים שמחפשים אותי מדי פעם. גם את הסלולרי אני הרבה פעמים משאירה פתוח בלילה - יש אנשים שמחפשים אותי בשעות הקטנות ואני שמחה מאד להתעורר עבורם (שלא להגיד, הרגל מגונה שנרכש בצבא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת שיש לך כמה מכשירי טלפון בבית, ורק אחד ליד האוזן? אם כן, אז את יכולה לכבות את הצלצול רק של המכשיר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אדוני, כל יום שנינו נוסעים באוטובוס הזה, וכל יום אתה דורך לי על הרגל. אבקשך להפסיק.'' ''לו היה הדבר מסב לך כאב, היית נועל מגפיים עבות יותר.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל יום'' אינו צורם את אוזני הוירטואלית, אבל אני חושב שהמהדרין אכן יטענו בזכות הבי''ת גם כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית של ההורים - כן, אחד מהם ליד האוזן, האחרים מפוזרים ברחבי הבית. אבל זה לא עוזר. אתה יודע למה? כי אם הטלפון שבסלון מצלצל אני שומעת אותו, ומתעוררת, ואז צריכה לצאת מהמיטה ולענות. אז עדיף כבר שיצלצל ליד האוזן, כדי שאוכל לענות בלי לצאת מהפוך. בבית שלי יש מכשיר קווי אחד שנמצא אצלי בחדר* (כי זה המקום ההגיוני ביותר להציב את הטלפון שלי בקופסת הגפרורים בה אני גרה) ומכשיר נייד שנמצא סנטימטר לידו.** *לא שמישהו מתקשר אליו. אני תוהה אם מישהו מהחברים שלי בכלל מכיר את המספר. הוא משמש בעיקר לשיחות יוצאות. **ולמה הוא נשאר פתוח בדרך כלל בלילה כבר הסברתי (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אם את לא רוצה שהטלפון יעיר אותך כשאת ישנה, למה את שמה אותו דולק ליד האוזן שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אנשים שכשהם מתקשרים אלי בשעות מסוימות אני שמחה להתעורר עבורם, ויש אנשים שכשהם מתקשרים אלי בשעות מסוימות אני מוכנה להתעורר עבורם. הוא ליד המיטה כי הוא משמש גם כשעון מעורר. (אלו היו 31 מילים מיותרות על הסלולרי שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה מה קורה כאן: אתה מציע לאנשים סדרת הצעות איך אפשר להתמודד עם ההטרדה שבשיחות הלא-רצויות: לקנות מכשיר אחר, לקנות שירות אחר, להרחיק את הטלפון, לקרב את הטלפון, לענות סלקטיבית. נניח שכל ההצעות האלו יחד, או כל אחת לחוד, יקלו על הטרדה. עדיין, יוצא שיצאתי מגדרי *רק בגלל* השיחות האלו, ועכשיו אני במצב פחות רצוי לי, *רק בגללן*. אני מסכים איתך שקטסטרופה אין כאן (וטיעוני התקף הלב הם עניין שולי בעיניי) - אבל האם זה לא מספיק כדי לזכות את השיחות האלו בתואר "הטרדה"? האם זה לא מספיק כדי לומר שהלגיטימיות שלהן היא לכל הפחות מפוקפקת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה כאן משהו הפוך לגמרי. אתה לא יכול להתלונן על הגשם ולדרוש להקים סככות בזמן שאתה לא מוכן להשקיע במטריה, אתה לא יכול להתלונן על הקור, ולבקש להגביר את החימום, בזמן שאתה לבוש בבגד ים. אתה לא יכול להתלונן על יתושים, ולדרוש שאני אייבש את הביצה, בזמן שאתה לא סוגר את החלון. אותי זה לא מטריד! בשביל שאני אאמין שזה מטריד אנשים אחרים, אני צריך לראות שהם עושים את המינימום על מנת למנוע את ההטרדה, לעשות שיחה מזוהה, לבקש מספר חסוי, לכבות את הטלפון שישנים... זה מה שאנשים בוגרים עושים שמשהו מטריד אותם *לפני* שהם דורשים ממני לשנות את החוק, מה שישפיע על כלל האוכלוסיה. אם מישהו היה אומר לי: "ניסיתי לעשות משהו נגד ההטרדה הזאת" הייתי מאמין לו שזה באמת מטריד אותו, ומנסה לעזור לו, אם הרבה אנשים היו אומרים את זה, הייתי מוכן לשקול את שינוי החוק. אבל, כל זמן שהם לא עושים כלום, ורק מקטרים, אז אני לא ממש מאמין להם. אם כולם יבואו עם מטריות, אז נקים סככה. בשביל לזכות את השיחות הללו בתור הטרדה, אתה צריך להראות לי שבאמת איכפת לך מהם, העובדה שאני מציע כאן הצעות שאף אחד לא ניסה, או אפילו שקל לנסות, מעיד, לדעתי, שלא מדובר בהטרדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכבות את הטלפון *כ*שישנים זה מה שאנשים בוגרים עושים *כ*שמשהו מטריד אותם תודה, סליחה ושליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה לא יכול להתלונן על הגשם ולדרוש להקים סככות בזמן שאתה לא מוכן להשקיע במטריה" - נכון. ההבדלים: מה ברירת המחדל, ומי יוזם את שינוי המצב. נניח שהיינו חיים בארץ שאין בה גשם, ואיש לא היה חושב שזה רע - אף אחד לא היה מקים סככה וגם לא מחזיק מטריה. ונניח שיחזקאל היה יוצא ביוזמה להתחיל להמטיר גשם מלאכותי (כי אז הוא יוכל לגדל עגבניות, לרווחתו הכלכלית ולתפארת מדינת יבשאל), ואנשים אחרים היו מתלוננים שהגשם מטריד ומרטיב אותם, ודורשים מהמחוקק לאסור על המטרת גשם מלאכותי. האם גם אז היית דורש מהם לקנות מטריה קודם? ואם, כצפוי, היה מתברר שלהשיג מטריה בארץ זה עדיין קשה1, האם היית מסיק שכנראה אנשים לא באמת מוטרדים, אחרת כבר היה יבוא המוני של מטריות? 1 ולמה זה קשה? ראשית, תמיד לוקח לשוק זמן להגיב על ביקוש פתאומי. שנית, ויותר מעניין, אדם שפתאום מתחיל להירטב מדי פעם, ומרגיש שזה לא בסדר, וכועס על יחזקאל שהתחיל את כל העניין ומתעשר מזה, וחושב שכדאי שמישהו, המחוקק אולי, יעשה משהו ויעצור את יחזקאל, ואולי לא רק רוצה אלא גם משתעשע בתקווה שזה יקרה בקרוב, לא ימהר לקנות מטריה. למשל, בגלל התחושה שזו כניעה ליחזקאל. אולי זה טפשי מצידו - אולי! - אבל זה לא מוכיח שהוא לא באמת מוטרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אולי הדוגמא של הגשם לא היתה כל כך טובה, הדוגמא של המזגן היתה מוצלחת יותר בהקשר הזה. יצא לי לעבוד בלא מעט משרדים עם מזגן. משום מה הרבה פעמים יוצא שאנשים מסויימים1 תמיד מתלוננים שחם להם, ואנשים אחרים2 תמיד מתלוננים שקר להם. המזגן יכול להיות על 19 מעלות או על 30 מעלות, תמיד יהיה מישהו לא מרוצה. כאן אתה לא יכול לשאול "מה ברירת המחדל" או "מי יזם את המצב", ועדיין יש אנשים שמתלוננים. אם היית אחראי על מזגן במשרד כזה, האם היית מקבל ברצינות תלונה של עובד שחם לו אם הוא לובש מעיל במשרד? ועובד שמתלונן שקר לו ולובש בגד ים? אני לא. 2. כן, גם במקרה של יחזקאל הייתי דורש מהאנשים להראות לי שהם עשו משהו להגן על עצמם מהגשם לפני שהם באים אלי במטרה לשנות את החוק, לפגוע בעסקים יחזקאל, לפגוע ביבול העגבניות, לפגוע בשמה הטוב של המדינה, להעלות לי את מחירי הירקות, ולגרום לי להחזיק משרד שלם שכל תפקידו יהיה למנוע הורדת גשם. אני לא מאמין בשוק חופשי בצורה דתית, אבל אני כן מאמין שחוק צריך להיות מהאפשרויות האחרונות, ולא האפשרות הראשונה. אם משהו לא מוצא חן בעיני, אני מעדיף את הפתרון הלוקלי והאישי, ורק אם הוא לא יעזור, אני אפנה לפתרון הגלובלי והכללי. 3. למה להשיג מטריה בארץ זה קשה (אין לי מטריה, אבל אני די משוכנע שראיתי כאלה בסופרים ואו בחנויות)? 4. נראה לי ששוק המטריות גמיש בהרבה ממה שאתה חושב. 5. מצידי, מספיק שאנשים יראו לי שהם הלכו לחנויות בהם סביר לקנות מטריות במטרה לקנות מטריות על מנת שאני אקבל את הטיעון שלהם כשווה לטיעון של מי שמחזיק מטריה. המצב כרגע הוא מאד רחוק מזה. 6. על האנשים שמעדיפים לסבול, לא לדאוג לעצמם ולחכות לאח הגדול באמת לא חשבתי. אתה צודק שיש הרבה כאלה. אף פעם לא הבנתי אותם, ואני אף פעם לא מצליח לרחם עליהם כמו שכנראה צריך. גם עכשיו, אם יש מישהו שהסקרים באמת מטרידים אותו, אבל הוא לא מבקש מספר חסוי בגלל שהוא רוצה שהמחוקק יתערב, אני לא מצליח למצוא את הרחמים או ההבנה אליו. אדוני: לא הסוקרים עושים לך עוול, אתה עושה עוול לעצמך, ןרןצה שהמחוקק יעשה עוול גם לי. 1 "אנשים שסובלים מעודף משקל" יהיה המונח הPC. 2 "אנשים שסובלים מחוסר בגן Y" יהיה המונח הPC |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(2) א. אתה מתכוון לכרומוזום Y? ב. אם כבר, הראשונים הם מהסוג שסובל מקיומו של הכרומוזום הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) טעות שלי. ב) אני לא בטוח. נראה לי שנשים שמנות סובלות מחום כמו גברים שמנים, בזמן שנשים בעלות משקל נורמלי סובלות מקור הרבה יותר מגברים בעלי משקל נורמלי. אבל יכול להיות שאני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3-5 לא עקבת - בארצנו האמיתית ברור שקל להשיג מטרייה, אני דיברתי בהקשר של ניסוי המחשבה שבו אין בארץ גשם, ולכן אין מטריות. 1. ברירת המחדל לעובד במשרד היא לא ללבוש מעיל ולא ללבוש בגד-ים, אלא כמה אפשרויות באמצע. עובד שלובש משהו באמצע בהחלט זכאי להתלונן על המזגן. אם מספר האנשים שסובלים מהמזגן (בתנאים האלה) שווה למספר האנשים שסובלים מהיעדרו, ובמידת סבל דומה, אז אני חושב שלא צריך להפעיל מזגן. אם כבר, ההצעות שלך למעוניינים לחמוק מהסקרים דומות יותר לאחראי-מזגן שידרוש מהסובלים ללבוש במשרד מעיל עבה (וכובע צמר וכו') או בגד-ים. 2. שוב, אני לא בטוח אם הבנת את ניסוי המחשבה. עד נקודת זמן מסוימת, לא היו גשמים ולא יבול עגבניות, ושמה הטוב של המדינה היה בסדר. עכשיו יחזקאל יוזם עסק *חדש*, גידול עגבניות, שמצריך לגרום לכל הציבור הטרדה בצורת גשם. האיסור על כך ימנע מיחזקאל את היוזמה הזו, אבל שאר ניסוח הנזקים שלך קצת מוזר (בפרט, אין צורך במשרד שלם - גם אם יהיה בארץ חוק שיגביל סקרים וטלמרקטינג, לא יהיה צורך במשרד שלם לאיכפתו). כיוון אחר: מה דעתך על עסק שיציב על המדרכה רמקול שישמיע פרסומות לעסק, בעוצמת קול שתיצור הפרעה של ממש להולכים לידו (שיש להם אפשרות ללכת ברחוב אחר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3,4. או קיי. הבנתי. 5. זה לא קשור. גם אם אין מטריות בארץ, אני רוצה לראות שהמתלוננים מחפשים פתרון לבעיה שמציקה להם לפני שהם פונים לנשק יום הדין. לראות שיש נסיון לחפש מטריות, נסיות לייצר מטריות, נסיון לייבא מטריות, משהו. אחרת אני לא קונה את זה. 1. אני בכלל לא מסכים. מבחינתי, כאחראי היפוטטי על המזגן, אני לא אקבל תלונות של עובד בבגדים קצרים ש"קר מידי" או של עובד בבגדים ארוכים ש"חם מידי" (אני, כמובן, לא מדבר על תלונות חד פעמיות בסגנון של "לא ידעתי שכל כך קר אצליכם", ולא מדבר על עובדים שיש להם סיבות אחרות ולגיטימיות ללבוש בגדים ארוכים או קצרים). אם אתה לא דואג לעצמך, אני לא אדאג לך על חשבון השאר, ואין לזה, לדעתי, קשר למספרים. ההצעות שלי לסובלים לכאורה מקבילות להצעה ללבוש חולצה ארוכה. אתה יודע מה, אפילו לא זה, בתור שלב ראשון, שלפחות ידעו שיש דבר כזה "חולצה ארוכה". 2. נכון שלא הבנתי, אבל אני חושב שהסעיף הזה בתגובה שלי נשארת רלוונטית בהתאמות המובנות (במקום "לפגוע ביבול העגבניות" צ"ל "למנוע את יבול העגבניות", במקום "לפגוע בשמה הטוב של המדינה" צ"ל "למנוע את שיפור שמה הטוב של המדינה" וכו'). מבחינתי, גם פקיד אחד זה פקיד אחד יותר מידי (וכמובן, כמו שאנחנו מכירים החיים, אם לא תהיה אכיפה רצינית, אז האנשים היחידים שימלאו את החוק יהיו האנשים ההגונים, מה שיגרום גם לשוק הזה ליפול לידיים של אנשים הרבה פחות הגונים). גם במקרה של הפסטיבל, אני לא חושב שלאזרחים שלא מנסים דרכים חלופיות, יש לגיטימציה לדרוש חוק חדש, או אפילו לטעון שזה מפריע להם. אני יודע שכשרעש מפריע לי, מה שקורה לי הרבה יותר מסקרים או משכנים שמקבלים התקף לב, אני עושה משהו: סותם את האוזניים, סוגר את החלון, מבקש מהמרעיש להיות בשקט, עובר למקום אחר, משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא שם פה לב לתופעה שכבר דיברתי עליה פעם, מזמן? - אנלוגיות, תפקידן, כך נדמה לי, להבהיר את הנושאים הנדונים, אבל בפועל, לפחות כאן באייל (בוודאי גם במקומות אחרים, אלא שבהם אין לי נסיון רב) - במקרה הפחות רע הן עושות את ההיפך - הן מסבכות את הנושאים ומרחיקות את הבנתם - ובמקרה הרע יותר הן משמשות כלי להרבצת כמויות עסיסיות של דמגוגיה (לא במקרה שלך, ובלי להיכנס לשמות ו/או ניקים). תוקם לאלתר התנועה נגד האנלוגיה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אתה אומר שטיפות העיניים שנועדו במקור לשפר את הראיה בעצם גורמות לדימוע יתר ומטשטשות אותה? תוקם לאלתר התנועה נגד האלרגיה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קראת את הפתיל? ב. יש טיפות עיניים ש"נועדו לשפר את הראיה"? למה לא מספרים לי שום דבר? (או שגם זאת איזה אנלוגיה למשהו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה היה נסיון נפל להתבדח. אני מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להסביר בדיחות זה לא טוב, אומרים, אבל אולי תסביר לי בכל זאת? אהמ... הכוונה שלך היתה בעצם להביע דווקא תמיכה במה שאמרתי, במין שיטת הפוך על הפוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להביע תמיכה או התנגדות למה שאמרת, אבל אני מציע שנעבור הלאה, זה לא מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתייחס אליהם; היית מובן כמו בדולח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משווה תפוזים לאגסים. תחי האנלוגיה מסדר שני! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלא סיפרתי את זה כבר פעם פה, אבל זה סיפור כל כך יפה שראוי לספרו שנית: בעבודה שלי אנו יכולים להזמין ארוחות צהריים באמצעות טופס מיוחד לכל מסעדה באזור. פעם אחת, כשהזמנתי, חשקה נפשי בפחית מיץ תפוחים, והוספתי את זה להזמנה. כשההזמנה הגיעה, פחיות השתיה הגיעו בשקית נפרדת מהקופסאות של הארוחות. והנה, מעשה שטן, למסעדה כנראה לא היה מיץ תפוחים אותו יום, וכנראה גם לא מיץ אשכוליות (מוצר שעובדים אחרים הזמינו). במקום זאת הגיעו פחיות של ספרייט ומיץ תפוזים. כדי להחליט מה ה"במקום" שלי, נאלצתי לספור את כמות ההזמנות לאשכוליות ולתפוחים *ולהשוות* עם כמות הספרייט והתפוזים שהגיעו. התישבתי בגאווה לשולחן עם מיץ התפוזים שלי והצהרתי ש"השוותי בין תפוחים לתפוזים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קורה המון; המגיב הנבון יקפיד לשמור את האנלוגיה צמודה, במקומות הרלוונטיים, לנושא הנידון, ויקפיד לא לבקר את האנלוגיה של יריבו בנקודות שלא רלוונטיות לנושא הנידון. למשל, כל טענה בעד או נגד יחזקאל ממטיר הגשם צריכה לעבור אצל הקורא תרגום לטענה בעד או נגד חברות הסקרים; אם היא נופלת בתרגום, היא לא מעניינת, ואם *ברור* שהיא נופלת בתרגום, לא היה טעם לומר אותה, גם אם במקרה ההיפותטי של יחזקאל היא חזקה. אני חושב שגם סמיילי וגם אני במקרה הזה שמרנו על מידה סבירה של קשר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |