|
||||
|
||||
אני מקווה שאג''ג שכנע אותך בנוגע לתוחלת, אבל שים לב גם שבענייני שכר, אנשים נוטים לרצות לאו דווקא למקסם את התוחלת, אלא גם להקטין שונות (סיכון). כמעט אף אחד, אני מנחש, לא יבחר בצעד שיכול להעלות את משכורתו מעשרת-אלפים לעשרים אלף בהסתברות שישים אחוז, ובזריקתו לרחוב בהסתברות ארבעים אחוז. למעשה, נדמה לי שרוב האנשים ידחו מטעמי סיכון-יתר גם הצעות הרבה יותר מתונות. |
|
||||
|
||||
אני דחיתי לפני כמה זמן אפשרות להתפטר בתנאי פיטורים עם חודשיים בבית בשכר ופיצויים לפי משכורת אחרונה והעדפתי להשאר בעבודה ובינתיים לחפש עבודה אחרת ואז להתפטר. ה''נזק'' הכספי הוא של כמה עשרות אלפי שקלים בתמורה לבטחון שלא אשאר בלי עבודה (וזאת בטח הצעה הרבה יותר מתונה). |
|
||||
|
||||
אכן, וזה נקרא "שנאת סיכון". מילות מפתח: כהנמן, איפכא, שוטה. |
|
||||
|
||||
תורת המשחקים לא עובדת בכל המקרים. אם, למשל, האלטרנטיבה היא בין שקל לחודש ברחוב לבין 0 שקל ברחוב, ההבדל עצום מבחינת היחס במתמטיקה אבל לאנשים לא יהייה אכפת. ההנחה שעד שמידת הסיפוק של האדם עומדת ביחס ישיר להעלאה או לירידה במשכורת פשוט לא נכונה. |
|
||||
|
||||
מהמשפט השני והלאה אני מסכים, אבל במה זה סותר את תורת המשחקים? (שאלה חצי-רטורית: אני מנחש שזה לא סותר, אבל אין לי ידע מסודר בתורה). |
|
||||
|
||||
לא רק שזה לא סותר את תורת המשחקים, גם אין לזה קשר לתורת המשחקים, אבל היה ''תורת המשחקים'' בכותרת ואיכשהו יצא. משום מה גם נתקבל הרושם שאתה מציג את הנטייה האמורה כלא רציונאלית אבל אני כנראה טועה. אני מאוד מתנגד לרעיון הזה של מדידת האושר (דווקא לא ממניעים סנטימנטליים אלא בגלל ריבוי פקטורים וכיוב'), אבל כאן באופן מידי, אם נסכים שכסף הוא אמצעי ולא מטרה, הרי שהאושר הנגרם כתוצאה מהתועלת שאפשר להפיק כתוצאה מהעלאה במשכורת זניח לעומת הסבל שנגרם בהיעדרה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |