|
אמרתי קהלים נכון? לא קהל אחד, אלא ריבוי שלו. הבעיה נובעת מכך שהחברה היא הסכמית ולכן אין אמת מידה "מוסרית" משותפת לכולם. אם תרצה, לכל קהל יש את המוסר שלו, וצעדים שאינם נתפסים כקטלניים למערכת אלא כלא נעימים לה (ותמיד קשה ליחיד להעריך קטלניות בטווח רחוק), הם נורמטיביים כללית.
לכן המילים "לנו", "העם" הן קצת כוללניות ומבלבלות, יש קהלים שכלל לא מבינים מה זה נוגע להם, ואולי מסיבה זו הלחץ העקיף על המערכת נגדה משביתים אינו משמעותי, יש קהלים שחושבים שזה חשוב ולכן לא מתנגדים, אבל זו לא בעיה ראשונית עבורם, וכו'.
בעניין משאל עם... אם משבר הוא אקוטי מספיק, או רהבתני מספיק, ואחד מהצדדים בענין יצליח לרתום את כלל הציבור לצדו, הלחץ המצטבר יכול להיות כזה שיתבצע "משאל עם" במובן המקובל - בחירות... או שהשלטון יצטרך לתת דעתו על הענין באופן מיידי, כדי להימנע מכך שבבחירות ריבוי של קהלים "יזכור" את הנושא לחובתו ויצביע נגדו.
מתוך היכרות מה עם עמדותיך הכלכליות, מוזר לי שאתה מחפש "נורמטיביות אבסולוטית" שכזו... נורמטיביות היא ענין נזיל, תלוי תרבותי, ונישות תרבותיות יש הרבה, כל עוד לא מדובר במשהו שהוא מרכזי, צפויות להיות מגוון של התייחסויות ממגוון של קהלים.
|
|