בתשובה להמסביר לצרכן, 17/01/08 14:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה כל פעם שאני עונה לך בסיגנונך פתאום אתה מפסיק להתעסק בעניין עצמו ומתחיל להתעסק בי? "אם היית אומר שזה קצת מוגזם, או שהמטאפורה לא מתאימה, הייתי שוקל את דבריך" זה בערך מה שאמרתי כאן תגובה 467899 .באמת שקלת את דבריי ואמרת שאם זה לא חורבן "אפשר למחוק את הפתיל". התחושה היא שזה קצת יותר ממטפורה אצלך. קודם אתה בוחר "מטפורה", מסביר לצרכנים ארוכות מדוע זאת לא מטפורה ("למחוק את הפתיל", "לשבות עד שהמדינה תיכבש"), ולבסוף מצהיר "אין לי עניין בדיון מעמיק על מה ראוי להיקרא "חורבן"" ? שביתה איננה חורבן. אם יש שביתה הגורמת "נזק כלכלי עצום" ( מן הסתם למדינה כולה), זה לא אומר אוטומטית שדווקא השובת אשם במצב. אם אגף התקציבים אינו מוכן לדון ( עזוב להתפשר) על הנושא בצורה עניינית, אולי צריך לשקול שהבעיה היא טכניקת ההליכה על הסף שלו. כמו שאני יודע שהאוצר לא מתכוון לגרום נזק כלכלי עצום למדינה, כך אני גם מתאר לעצמי שאין למרצים עניין בכך. בית המשפט לא אישר צווי ריתוק. אז מה, גם הוא תומך בגרימת "נזק כלכלי עצום"? ההפרדה בין עובד במפעל פרטי לעובד מדינה הוא לא ממש חד. החוסן הכלכלי של המדינה נקבע גם על ידי המפעלים הפרטיים, אז גם בהם אסור לשבות? שביתות היו גם נגד גופים פרטיים ( שביתת התסריטאים בהוליווד עולה בדעתי כרגע). הנזק הכלכלי שנגרם בהוליווד ומחלחל לכל החברה האמריקאית הוא גם עצום. אז להוציא צווי ריתוק לתסריטאים? הקביעה שהמרצים הם משאב אסטרטגי כמו הצבא הוא קצת מוזר. באמת נראה לך נכון שמרצים באוניברסיטה יגויסו גיוס חובה על פי חוק ויחוייבו ללמד במקצוע? אם אתה מתנגד לזכות השביתה, אז בבקשה תסביר לאיזה חלק בזכות השביתה אתה מתנגד. עד כמה שאני מבין, השאלה היא לא לגבי זכות השביתה אלא לגבי זכות ההתארגנות ותאום העמדות. אם אתה מקבל את הזכות הזאת, אז ברור שקבוצת עובדים יכולה לתאם משא ומתן משותף מול מעסיק. ברור גם שהם יכולים לנקות סנקציות נגד מעסיק. אם לא מוצא חן בעיני המעסיק, שלא ישא ויתן עם ההתאגדות הזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיגנוני הוא קולני משהו. יש שיגידו פאתטי, אחרים פואטי? אבל הוא לא מכוון אל איש (למעט 2-3 איילים מיוחדים בכל ההיסטוריה שלי). אם אתה משתמש בסיגנוני זו הבעיה שלך, אבל כשאתה מפנה אותו נגדי *אישית* אני מתחיל להתעסק בך. אין לי עניין בך אז הייתי מעדיף שלא תחפש אותי אישית (בסגנון אתה רשאי להוסיף ולהשתמש, אם אתה רוצה). אני פתחתי את הפתיל מתוך עניין בזכות השביתה. אם לאנשים יש עניין רק בסיגנון שלי, אז מצידי אפשר למחוק את הפתיל. אני רוצה להשמש בסיגנון הזה אבל אין לי עניין להפכו לנושא הדיון. אמרתי שהשביתה היא חורבן. אתה יכול לומר שזה מוגזם, אפילו מופרע. שלא מדובר על חורבן אלא רק בנזק כלכלי עצום. אילו הייתה עושה זאת, היה לנו על מה לדון. אבל אם אתה לא חושב שהשביתה גורמת נזק כלכלי עצום, אז אין לנו בסיס משותף לדיון, ושוב, מצידי, אפשר למחוק את הפתיל. אני מעולם לא אמרתי שהמרצים השובתים אשמים במצב. אני חושב ש"זכות השביתה" אשמה במצב. צווי ריתוק, כבר אמרתי, הם פועל יוצא של זכות השביתה. לכן הם פסולים בעיני באותה מידה. אני לא אמרתי משהו לגבי עובדים במגזר הפרטי, פשוט מפני שהבעיה במגזר הציבורי גדולה ומסובכת מספיק. גם לא אמרתי שהמרצים הם "משאב אסטרטגי" (למרות שיש בזה משהו). בטח לא הייתי מציע לצוות עליהם גיוס חובה לאוניברסיטאות. אבל מאלו שבחרו במקצוע הזה אני מצפה שלא ישתמשו ב100 אלף אנשים כבני ערובה - אפילו בשביל לקבל מה שמגיע להם. לא, אין לי בעיה עם זכות ההתארגנות ובלבד שלמעסיקים יש זכות דומה ואין לאיש חובה להתקשר עם התארגנות כזו. אני נגד התארגנויות מונופוליסטיות של תאגידים ושל עובדים. כאן יצאתי נגד זכות השביתה משום שהיא פוגעת באופן לא מידתי בחפים מפשע ואין דרך להבטיח שיעשה בה רק שימוש הוגן. אם אתה מעוניין לדון בזה, ולא בסיגנון ההתבטאות שלי או בהסטוריה של ההתפרעויות שלי, אני אשמח להמשיך מחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |