בתשובה להמסביר לצרכן, 16/01/08 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש לא נכון. אנחנו בחרנו את שר האוצר ואת הדרג המדיני. ''נערי האוצר'' הם עובדים שכירים, בדיוק כמו המורים, הרופאים ומנקי האשפה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים. אנחנו, האזרחים, בחרנו את שר האוצר וה"נערים" הם שכירים הנתונים למרותו. אם הם לא מתנהגים יפה, שר האוצר (והממשלה הנבחרת) אחראי. לכן צריך להפסיק לדבר על "נערי האוצר" המרושעים (למרות שזה פופולרי). הסיכסוך הוא בין המרצים ובין אוצר המדינה. כלומר בין המרצים ובין האוצר שלי ושלך. אפשר שאנחנו מינינו אנשים לא נכונים לשמור על האוצר שלנו. שהשיקולים המנחים אותם שגויים. אם כך, נחליף אותם בבחירות הבאות. (אתה הרי לא מאמין שנערי האוצר לוקחים את הכסף הבייתה, נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, כאשר מדובר בצד של המרצים, החורבן הוא מיידי, אבל פתאום כשמגיעים לנציגי המדינה, יש זמן, אפשר לחכות בנחת עד אחרי הבחירות הבאות כדי למנוע את החורבן? תחליט- אם החורבן באמת מדאיג אותך, למה אתה מוכן לחכות עד לאחר הבחירות כדי להתעסק עם שכירי באוצר? (אתה הרי לא מאמין שהמרצים שואפים להרס המדינה, נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה להחליף שר אוצר כל פעם שקבוצת עובדים לא מרוצה מהמשכורת? אתה רוצה להחליף את שר התחבורה כל פעם שיש תאונה? אתה רוצה להחליף שר בטחון כל פעם שנופל קסאם? אתה מציע שנערי האוצר ישלמו לכל דורש כדי שהנזקים שהוא עלול לגרום לא ירשמו לחובתם? קשה לעקוב אחרי ההגיון שלך...אבל הלהט ניכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל פעם שקבוצת עובדים לא מרוצה מהמשכורת, מדובר בחורבן המדינה? האם כל פעם שיש תאונה מדובר בחורבן המדינה? כדי לא לספוג עוד עקיצות על הלהט שלי, לא אמשיך בפארפרזות. מה שמרגיז אותי הוא שמי שחושב ששביתת המרצים שקולה לבגידה, ושאת אוניברסיטת בר אילן צריך להפציץ מעז לדבר על "להט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, הלהט אצל המסביר ניכר לאורך פתילים שלמים, ועקיצה אחת טפשית זה לא מה שיהרוג אותך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה בדיוק מציק לך. האם זו העובדה שקראתי לנזק שבביטול שנת לימודים חורבן (מעולם לא אמרתי "בגידה")? אם כן, אני לא חוזר בי. אם היית אומר שזה קצת מוגזם, או שהמטאפורה לא מתאימה, הייתי שוקל את דבריך. אבל אין לי עניין בדיון מעמיק על מה ראוי להיקרא "חורבן". אם לך יש עניין בדיון על זכות השביתה ויעילותה, אתה רשאי להחליף את המילה "חורבן" שבתגובותי במילים "נזק כלכלי עצום", או משהו דומה, ואז לעסוק בעניין עצמו. אבל אם העניין שמלהיט אותך הוא "המסביר לצרכן וסיגנונו" - אז צא מזה, חבל על הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל אם העניין שמלהיט אותך...", אמר הלפיד לגפרור :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצפה ממך, המסביר לצרכן, שלא תראה רק את האחרונים בתור. תאר לך שכל המורים היו מתפטרים. היית מאשים אותם בהרס בתי הספר? אל תתן לעצמך שיהנדסו אותך. אנשי האוצר דאגו ששכר המרצים יישחק מ-2001 -זו פרקטיקה מקובלת עליהם. מה אתה בא לטעון, שהמרצים אשמים בזה שהם מתנגדים לשחיקה בגלל שלאוצר אין כסף? אם לאוצר אין כסבף אז מדוע הוא מפחית מיסים לעשירים? אני אומר לך שהאוצר מוביל מדיניות להפרטת מוסדות ההשכלה הגבוהה. שלב הכרחי בתהליך הזה הוא להביאם אל עברי פי פחת. זו שיטה שבוצעה כבר לא פעם ובכל העולם. זו פן אחד של מה שנעמי קליין מכנה DISASTER CAPITALISM .הדרך היחידה שיש לשכירים להאבק בזה הוא באמצעות שביתות או במילים אחרות- שבירת כלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי האוצר הם עושי דברו של שר האוצר ש*אנחנו* (גם אתה, איציק אחי) בחרנו. בעוד שנה או שנתיים תהיה לנו הזדמנות לבחור לנו שר אוצר אחר שיעיף את נערי האוצר האלו לכל הרוחות. אני משוכנע שאנחנו נעשה אז בחירה מוצלחת יותר וסוף-סוף נבחר שר אוצר שיביא איתו נערים יותר נחמדים שיתחבבו אפילו על נעמי קליין. אבל כרגע זה השר *שלנו* והנערים *שלנו*. אולי אתה, (או מישהו) יכול להסביר מה ההגיון במשחק הזה, שאני ואתה והמרצים, המורים, הרופאים, הסבלים וכל אחינו בני ישראל, בחרנו לעצמינו שר אוצר שיעמוד בראש המערכת שמנהלת את אוצר המדינה, ובאותה עת השארנו בידינו כלי נשק שבאמצעותם אנחנו מחבלים במערכת הזאת. במקום לשבות ולהכות אחד את השני, בוא נפטר את שר האוצר ונבחר לנו אחד שישלם לכולם את מה שצריך. לי זה נראה כאילו אנחנו (יחד עם המרצים) יורים לעצמינו ברגליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מחשבה שאני משתעשע בה לאחרונה - הדרך להציל את הדמוקרטיה הישראלית, היא לנסות להרוס אותה. לנסות מתוך תקווה להכשל, אבל בכל זאת לנסות במלוא המרץ. למה? כי מלבד בחירות פעם בכמה שנים, לא נראה שהציבור מצליח להשפיע על השלטון בשום צורה. שביתות נכשלות (בלי להכנס לשאלה אם הן מוצדקות), מחאות ציבוריות, הפגנות ענק, שנים של נפילת קטיושות על שדרות, גינויים בלתי פוסקים של הממשלה בתקשורת ובבתי המשפט... אם, לעומת זאת, ירגישו בעלי השררה שקיימת סכנה ממשית לפוטש, ההפגנות ואיומי השביתה יעניינו אותם לפתע. אנחנו לא יכולים לצפות להפוך את נבחרי הציבורים לאידיאליסטים חרוצים, אבל מעמד שליט שחרד לכוחו ואף לשלומו, שנזהר לכן יותר מניצול מושחת של כוחו, ושקשוב יותר לקול בוחריו ועומל להשאר בגבולות הקונצנזוס (קרי: כנסת שנפטרת מראש ממשלה מאוד לא אהוד, אם הוא לא מתפטר בעצמו) - זה נשמע לי אפשרי. נראה לי שחמש מאות אידיאליסטים מזויינים שיכשלו בניסיון להשתלט על הכנסת, יעשו פלאים למדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז נשארו לנו רק 498 לגייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שאני מתנדב?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משוחרר! כבר אמרו לי שאם אני רוצה שמשהו יעשה טוב עלי לעשות אותו בעצמי. אבל ברצינות, המחשבה ששיעשעה אותך די מטרידה. והבעיה היא לא רק של הדמוקרטיה הישראלית אלא, נדמה לי, של זו המערבית. ===>"כי מלבד בחירות פעם בכמה שנים, לא נראה שהציבור מצליח להשפיע על השלטון בשום צורה". לי נראה שהציבור לא באמת רוצה להשפיע, וזה בעיה עוד יותר גדולה. זה הציבור שלא מבדיל באמת בין עבודה, ליכוד וקדימה, שמצביע יום עסל-יום-בסל, שנתן 7 מנדטים לגימלאים, זה לא ציבור שרוצה להשפיע. זה אפילו לא ציבור שיודע מה הוא רוצה, אז איך אפשר שירצה להצביע? המודה המוזרה והמטרידה שאני מזהה היא שהציבור לא רוצה להשפיע אלא רוצה לקטר. באקדמיה של השנים האחרונות קוראים לזה (זוכר את המחברות של אישתי?) "ביקורת". ולי נראה שהציבור - האקדמאי והאחר - רוצה רק להעביר ביקורת. פעם היו מחנכים ל"עשייה". היום מחנכים ל"ביקורת". אז זה לא משנה את מי הציבור בוחר. כי הוא לא בוחר מישהו כדי שישפיע לכיוון כלשהו. הוא בוחר מישהו שיעמוד באמצע המעגל ויספוג ביקורת. לא חשוב מה הוא יעשה ולא חשוב מי זה או מאיזה מפלגה הוא. כל זה שטויות. תפקידו הוא לספוג ביקורת. אז אולי, במקום אידיאליסטים, כדאי לנו לגייס 500 מבקרים מזויינים. את זה אפשר לעשות ברגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין העבודה, ליכוד וקדימה? (לא תודה, אין צורך להתעכב על ההבדלים העיקריים והנראים לעין - הלא הם השוני באותיות שבשלושת השמות וזה שהחארות שעומדים בראש - אחד גבוה שני נמוך ושלישי באמצע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הבאת את הרעיון ששר אוצר מביא איתו נערים חדשים? לשר האוצר אין יד במינוי רוב הפקידוּת שלו, כמו כל שר אחר. אולי כדאי שתשב ללמוד קצת על מבנה השירות הציבורי בישראל (ובכל העולם, בעצם), לפני שאתה מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק - טכנית. אני חושב שלשר האוצר יש סמכות לקבוע את מדיניות משרדו ולכפות אותה על כל העובדים שם - נערים, זקנים וטף. נדמה לי שהוא יכול גם - אם הוא מאוד רוצה - לפטר מהמשרד נערים סוררים שאינם מוציאים לפועל את מדיניותו ככתבה וכלשונה. תכלס, עזוב אותי באמש'ך. המדיניות הקפיטליסטית החזירית איננה נכפית עלינו על ידי הנערים בניגוד לרצון השר שבחרנו. כל שרי האוצר שבחרנו בשנים האחרונות הם קפיטליסטים חזירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו סמכות לקבוע מדיניות, ולעובדי המשרד יש סמכות להתעלם ממנו ולהפריע לו. ת'כלס, הוא לא מכיר את העובדות, והם כן. להם יש הרבה יותר כח מאשר לשר. לשר אין שום סמכות לפטר מישהו שהוא לא במשרת אמון. ראה מה קרה לאחרונה עם מה-שמו שהאשים את כולם בשחיתות והואשם בעצמו בניסיון לשמור על מקום עבודתו בכוח. או תחשוב על היכולת של שר בטחון לפטר רמטכ''ל. אין דבר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר האוצר אינו צריך לפטר. הוא צריך למנות מנכ"ל (זו מישרת אמון)שתפיסת עולמו תואמת לשלו ולהחליט באופן ברור על מגמות. אם המגמות של הממשלה יהיו לא לקדם הפרטות אלא להיפך, כל פקיד שיתנהל בניגוד למגמות יוכל להיות מוחלף. אם השר ישאיר מנכ"ל שדוגל בתפיסת העולם הקיימת- ודאי שהוא לא יצליח לעשות כלום. מספיק שהוא יבטל את חוק ההסדרים וכבר קיצץ 50% מעוצמת פקידי האוצר. המילחמה בין זליכה ובין הבכירים באוצר,לא נסבה על אידאולוגיה; כולם שם בעלי אותן אמונות של הכלכלה הקונסרבטיבית ומשרתת של ההון. אולי זליכה היה מוכן ללכת להפרטות אך ורק לפי הספר והאחרים היו יותר גמישים ומשרתי פוליטיקאים; אבל הוא רוצה הפרטות ועוד איך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר שיש במשרד האוצר קבוצת אנשים שעושים מה שבא להם עם אוצר המדינה, ואף אחד לא בחר אותם ואף אחד לא יכול לפטר אותם, אז המצב הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי. במקרה כזה לא איכפת לי מזכות השביתה. שישבתו כמה שבא להם. ה''חורבן'' (של הדמוקרטיה) כבר התרחש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה כי רוב ציבור הבוחרים הוא קפיטליסט חזירי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רעיון. (שאני לא מעיז להעלות על הכתב, אבל אם כבר אמרת). אם רוב הציבור הוא קפיטליסט חזירי, אז נערי האוצר שמתעללים במרצים עושים מה שהציבור רוצה. אז למה מקטרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי האייל לא מייצג את הציבור? בגדול, למפלגות שתומכות במפורש במצע סוציאל-דמוקרטי ושמאלה אין רוב כבר הרבה זמן. למפלגות שמנסות ליישם מצע כזה אין רוב מאז 1977. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזה שהאייל לא מייצג את הציבור אתה כנראה צודק. הציבור קצת יותר ימינה גם בענייני בטחון וגם בכלכלה. אבל נראה לי (בלי ביסוס אמפירי) שלא כל האיילים הם מצביעי מרץ ושמאלה. סביר שיש פה הרבה מצביעי גימלאים, עבודה, קדימה ואפילו כמה ליכודניקים. ואני חושב שגם הם מקטרים על נערי האוצר. לא בגלל שהם רוצים משהו אחר (אולי נערות). חס וחלילה. הנערים הללו מבצעים את תפקידם - כמושא לקיטורים - באופן יוצא מהכלל. למה להחליף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מתרשם ככה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מאיזה חלק של דברי אינך מזדהה. אם זה חשוב, הסבר, פרט ונמק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש חשוב, אבל אני מתרשם שרוב המקטרים שייכים לצד השמאלי עד שמאלני של המפה הפוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי יותר סביר לטעון שרוב הציבור פשוט לא מצביע לפי עמדות כלכליות, אלא לפי עמדות בנושאי בטחון. לכן השדה נשאר פתוח לגמרי להשפעות של מי שכלכלה כן מעניינת אותו, ולרוב, אלו בעלי אינטרסים עסקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט סביר. אבל אם רוב הציבור לא מצביע לפי עמדות כלכליות, למה רוב הציבור מקטר על החלטות כלכליות של נערי האוצר. עקרונית, בשביל ענייני בטחן-וכלכלה צריך מפלגות: שמאל-שמאל, שמאל-ימין, ימין-שמאל, ימין-ימין. אם יש מספיק בוחרים בשביל שמאל-שמאל, או ימין-שמאל, היו קמות מפלגות כאלו. האמת היא ששמאל-שמאל (מרץ) יש, אבל מספר מצביעה זניח. מפלגת ימין-שמאל אולי הייתה ב"עבודה" אבל בפועל היא עברה כלכלית ימינה ולכן אין היום מפלגת ימין-שמאל. אבל זו שאלת הביצה והתרנגולת - אין מפלגה כזו כי הציבור לא מצביע למפלגות כאלו, או הציבור לא מצביע למפלגות כאלו בגלל שאין כאלו? אני נוטה לקבל את האפשרות הראשונה ולומר שהציבור שחושב על ענייני כלכלה מצביע ברובו ימין כלכלי ומיעוטו שמאל כלכלי. והציבור שלא חושב על ענייני כלכלה מקטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כל פעם שאני עונה לך בסיגנונך פתאום אתה מפסיק להתעסק בעניין עצמו ומתחיל להתעסק בי? "אם היית אומר שזה קצת מוגזם, או שהמטאפורה לא מתאימה, הייתי שוקל את דבריך" זה בערך מה שאמרתי כאן תגובה 467899 .באמת שקלת את דבריי ואמרת שאם זה לא חורבן "אפשר למחוק את הפתיל". התחושה היא שזה קצת יותר ממטפורה אצלך. קודם אתה בוחר "מטפורה", מסביר לצרכנים ארוכות מדוע זאת לא מטפורה ("למחוק את הפתיל", "לשבות עד שהמדינה תיכבש"), ולבסוף מצהיר "אין לי עניין בדיון מעמיק על מה ראוי להיקרא "חורבן"" ? שביתה איננה חורבן. אם יש שביתה הגורמת "נזק כלכלי עצום" ( מן הסתם למדינה כולה), זה לא אומר אוטומטית שדווקא השובת אשם במצב. אם אגף התקציבים אינו מוכן לדון ( עזוב להתפשר) על הנושא בצורה עניינית, אולי צריך לשקול שהבעיה היא טכניקת ההליכה על הסף שלו. כמו שאני יודע שהאוצר לא מתכוון לגרום נזק כלכלי עצום למדינה, כך אני גם מתאר לעצמי שאין למרצים עניין בכך. בית המשפט לא אישר צווי ריתוק. אז מה, גם הוא תומך בגרימת "נזק כלכלי עצום"? ההפרדה בין עובד במפעל פרטי לעובד מדינה הוא לא ממש חד. החוסן הכלכלי של המדינה נקבע גם על ידי המפעלים הפרטיים, אז גם בהם אסור לשבות? שביתות היו גם נגד גופים פרטיים ( שביתת התסריטאים בהוליווד עולה בדעתי כרגע). הנזק הכלכלי שנגרם בהוליווד ומחלחל לכל החברה האמריקאית הוא גם עצום. אז להוציא צווי ריתוק לתסריטאים? הקביעה שהמרצים הם משאב אסטרטגי כמו הצבא הוא קצת מוזר. באמת נראה לך נכון שמרצים באוניברסיטה יגויסו גיוס חובה על פי חוק ויחוייבו ללמד במקצוע? אם אתה מתנגד לזכות השביתה, אז בבקשה תסביר לאיזה חלק בזכות השביתה אתה מתנגד. עד כמה שאני מבין, השאלה היא לא לגבי זכות השביתה אלא לגבי זכות ההתארגנות ותאום העמדות. אם אתה מקבל את הזכות הזאת, אז ברור שקבוצת עובדים יכולה לתאם משא ומתן משותף מול מעסיק. ברור גם שהם יכולים לנקות סנקציות נגד מעסיק. אם לא מוצא חן בעיני המעסיק, שלא ישא ויתן עם ההתאגדות הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיגנוני הוא קולני משהו. יש שיגידו פאתטי, אחרים פואטי? אבל הוא לא מכוון אל איש (למעט 2-3 איילים מיוחדים בכל ההיסטוריה שלי). אם אתה משתמש בסיגנוני זו הבעיה שלך, אבל כשאתה מפנה אותו נגדי *אישית* אני מתחיל להתעסק בך. אין לי עניין בך אז הייתי מעדיף שלא תחפש אותי אישית (בסגנון אתה רשאי להוסיף ולהשתמש, אם אתה רוצה). אני פתחתי את הפתיל מתוך עניין בזכות השביתה. אם לאנשים יש עניין רק בסיגנון שלי, אז מצידי אפשר למחוק את הפתיל. אני רוצה להשמש בסיגנון הזה אבל אין לי עניין להפכו לנושא הדיון. אמרתי שהשביתה היא חורבן. אתה יכול לומר שזה מוגזם, אפילו מופרע. שלא מדובר על חורבן אלא רק בנזק כלכלי עצום. אילו הייתה עושה זאת, היה לנו על מה לדון. אבל אם אתה לא חושב שהשביתה גורמת נזק כלכלי עצום, אז אין לנו בסיס משותף לדיון, ושוב, מצידי, אפשר למחוק את הפתיל. אני מעולם לא אמרתי שהמרצים השובתים אשמים במצב. אני חושב ש"זכות השביתה" אשמה במצב. צווי ריתוק, כבר אמרתי, הם פועל יוצא של זכות השביתה. לכן הם פסולים בעיני באותה מידה. אני לא אמרתי משהו לגבי עובדים במגזר הפרטי, פשוט מפני שהבעיה במגזר הציבורי גדולה ומסובכת מספיק. גם לא אמרתי שהמרצים הם "משאב אסטרטגי" (למרות שיש בזה משהו). בטח לא הייתי מציע לצוות עליהם גיוס חובה לאוניברסיטאות. אבל מאלו שבחרו במקצוע הזה אני מצפה שלא ישתמשו ב100 אלף אנשים כבני ערובה - אפילו בשביל לקבל מה שמגיע להם. לא, אין לי בעיה עם זכות ההתארגנות ובלבד שלמעסיקים יש זכות דומה ואין לאיש חובה להתקשר עם התארגנות כזו. אני נגד התארגנויות מונופוליסטיות של תאגידים ושל עובדים. כאן יצאתי נגד זכות השביתה משום שהיא פוגעת באופן לא מידתי בחפים מפשע ואין דרך להבטיח שיעשה בה רק שימוש הוגן. אם אתה מעוניין לדון בזה, ולא בסיגנון ההתבטאות שלי או בהסטוריה של ההתפרעויות שלי, אני אשמח להמשיך מחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |