בתשובה לeasy, 08/01/08 15:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אפשר, אני עבדתי בסקרים ויש גם מטרות סמויות. קודם כל, דוחפים לך לראש שמות באופן אישי (זאת אומרת, מישהו מדבר איתך, זה לא סתם פרסומת ציבורית בטלוויזיה), כך שזה פרסומת לא רעה בכלל. כששואלים אותך מה דעתך על משפט, בלי קשר אם אתה מסכים איתו או לא, הוא נכנס לך לראש ואולי ינחה אותך באופן בלתי מודע בפעם הבאה שתקנה גבינה. חוץ מזה, הסקרים יוצרים את האשלייה שלעורכי הסקר אשכרה אכפת מה דעתך על הגבינה - במידה מסויימת, זה יוצר אצל אנשים הרגשה מסויימת של חשיבות, וזה מתבטא בכך שהרבה מהם מרחיבים את התשובות שלהם מעבר לכן ולא. השאלות גורמות לבן אדם להתעמק במוצר (נניח כששואלים אותו אילו מותגים עולים לו בראש) וככה הוא טרוד בזה וזה הופך לחלק "חשוב" יותר בחייו. חוץ מזה, הסקר יעיל כשלעצמו. אני לא יודע עד כמה הסקרים האלה אפקטיביים כי יש יחסית מדגם קטן, אנשים לא עונים במלוא הרצינות ובאופן כללי האוכלוסייה שעונה לסקרים שונה מאוד מכלל האוכלוסיה, אבל זה יכול להנחות החלטות שיווקיות (מה יותר חשוב לך במוצר וכו'), והחברה צריכה לדעת מה הנתח שלה בשוק בקרב אילו אוכלוסיות. עשיתי, למשל, סקר על "הישרדות" שהיו בו שאלות דביליות שלעורכי הסקר בטח לא אכפת מהן ("מה היית לוקח לאי בודד") שמעוררת סקרנות לצפות בתכנית, בלי קשר לשאלות הקונקרטיות. ואם כבר: אנשים, לא לנתק בגסות. קשה להאמין שיש בנאדם מאחורי הקו, קשה עוד יותר להאמין שאם הוא בנאדם באמת אכפת לו איך מישהו אחד מתוך 400 שיחות מתייחס אליו ושאין טעם לנג'ס אם בכל מקרה לא מתכוונים לענות - אבל לפחות תגידו סליחה וביי. קשה מאוד כשרוב עם ישראל מורכב מזקנות רוסיות, אנשים שהם "בדיוק בדלת", ואנשים שהם לא בבית. תודה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מאוד מוזר. אוכלוסיית הסקר היא בדרך כלל זניחה לחלוטין מבחינה שיווקית, כך שכל נסיון לנצל את הסקר למטרה כזאת היא פשוט בזבוז זמן (של הסוקר, כלומר בזבוז כסף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שהאוכלוסיה זניחה, אבל זאת פרסומת אפקטיבית מאוד. אתה גורם לבנאדם למלמל את השם של המוצר ולדבר איתו עליו. פרסומות בקולנוע PER אדם עולות יותר מבטלוויזיה כי הצופה "כלוא"; בשיחת טלפון לא רק שהוא לא יכול להטות את הראש הצידה, הוא גם אקטיבי ולא רק קולט מידע (מה לדעתך היתרונות של חברה X? הוא עונה וככה הוא משכנע את עצמו). זאת לא המטרה היחידה, אבל זה פן נוסף שהוא כן שיקול. לא הייתי מעלה את התאוריה הזאת אלמלא הדוגמא ההיא של הישרדות. היו שם 6 שאלות בסגנון הזה (למה היית הכי מתגעגע על אי בודד, כמה ימים תוכל לשרוד על אי בודד, וכו'). לא היו מזמינים את השאלות האלה סתם. היה גם סקר על ניסיון של שופרסל לעשות ביטוח רכב. זה לא נראה לי הגיוני כל כך, אבל בכל מקרה, כל הזמן חזר בסקר הביטוי "שופרסל הוא גוף כלכלי גדול וחזק ולכן..." שנקלט לאנשים בראש. גם האסוציאציה הלא רגילה בין רכב ושופרסל היא קליטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי היה רושם במספר סקרים שיותר שמנסים לבדוק מה אני חושב, מנסים לגרום לי לחשוב משהו. אפשר לנסות לחשב את ההגיון הכלכלי: במקרה אחד שאני זוכר, הסקר (או הפרסומת) עסק בחנות בגדים. צריך להכפיל את הסיכוי שהסוקר יגרום לי לבקר בחנות, ברווח הממוצע של החנות מלקוח שנכנס (ממוצע שמשקלל, כמובן, לקוחות שלא קונים כלום; אני משער שהמקסימום שהם יכולים לצפות מהסקר הוא לגרום לי להיכנס לחנות, לא לקנות משהו שלא הייתי קונה שם אחרת), ולהשוות לחמש הדקות של הסוקר. אין לי סבלנות וביטחון עצמי בפרמטרים שאני אנחש, אבל נראה לי שבסדר גודל זה לא מופרך כלכלית. ואולי צריך לחשב פחות מחמש דקות של סוקר: כמו שיובל אמר (או רמז בכיוון), ייתכן שעל סקר שנועד לבדוק מה אני חושב מעמיסים עוד כמה שאלות למטרה פרסומית, שלוקחות רק דקה מזמנו של הסוקר. מצד שני, דרך גורפת להסביר שאלות כאלו היא אם מטרת הסקר לוודא אפקטיביות של מבצע פרסום - דרך סבירה לעשות זאת היא לבדוק את מידת ההסכמה של הנסקר למסרים הפרסומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא שנתתי לגבי "הישרדות" קיצונית מאוד, ונתתי אותה רק כדי "להוכיח" שיש מטרות פרסומיות. במקרה של טלוויזיה: הרבה מאוד אנשים רואים טלוויזיה ויש מעט מאוד אפשרויות. לחנות בגדים לא שווה לעשות כזה דבר. בד"כ, אין שאלות "בונוס" פרסומיות אלא השאלות עצמן הן פרסומיות. למשל בסקר של תמי 4: עד כמה אתה מסכים עם המשפט "קשה לי לסחוב בקבוקים", "המים בברז מזוהמים", "תמי בר יכול להרתיח מים", "תמי בר זה בדיוק מה שאני צריך". (המשפט האחרון, למשל, הוא די דבילי - אבל פתאום תוקעים אותו באמצע משפטים אוביקטיביים שמישהו אומר בטלפון וזה יכול לשכנע). ואז שואלים אותך מה היתרונות של תמי 4 על פני ברז ואתה ממלמל את היתרונות הברורים. זה פרסומת אפקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום היגיון להתנצל בפני מי שמטריד סדרתית אנשים בטלפון תמורת בצע כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאשים את המוכרים במקדונלדס בניצול העולם השלישי ואת הפקידים בבנק בריבית? מסכים שאתה לא צריך להתנצל אבל אפשר לא לנתק בפרצוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מריח את הגודווין, או שאני צריך לאיית לך אותו (באנגרית)? אנשים אחראיים למעשיהם, וזה שאיזה בוס אמר להם (אפילו לא פקד עליהם במקרה הזה - בסה"כ הציע להם כסף תמורת זה), לא פוטר אותם מאחריות. בדיוק כמו שזה עובד במקרים החמורים, עם חיי אדם, זה עובד במקרים הקטנים, של הטרדה. אפשר שלא, בטח, וזה גם מנומס ונחמד (יתר על המידה), אבל מוצדק לגמרי לנתק בפרצוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שיש משהו רע בביצוע סקרים? שיש משהו רע בלקיחת כסף תמורת עבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו רע בחדירה לפרטיות שלך בלי הסכמתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתקשר אליך זה לחדור לפרטיות שלך? לפני שאני מתקשר אני צריך לקבל את הסכמתך? ואיך אני יכול לעשות את זה בלי להתקשר אליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי שאתה צריך לקבל את ההסכמה שלי, כמו שאתה צריך הסכמה ממני להיכנס לגינה [שאין לי] שלי. אם אתה מכר שלי אז יש לך הסכמה משתמעת. אם אתה חברה שיש לי עסק איתה כמו בזק ואתה מצלצל להסדיר חשבונות או משהו כזה, אז יש לך הסכמה. אם קטפת את מספר הטלפון שלי או האימייל שלי או הכתובת שלי מאיזה קובץ ואתה מנצל את זה לבזבז את הזמן שלי, את המשאבים הטלפוניים שלי ואת תשומת הלב שלי בלי רשותי המפורשת או המובלעת אז אתה חודר לפרטיות שלי. נכון שזה רעה חולה בחברה כמו שלנו אבל צריך לצמצם את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת טענה מאד מוזרה שאני פשוט לא יכול להסכים לה. אם בחרת שלא לבקש מספר טלפון חסוי, את מאשרת לי ולכל מי שיכול לקרוא את המספר שלך להתקשר אלייך, ואני לא רואה כאן שום חדירה לפרטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מספר טלפון חסוי עולה כסף. 2. מספר טלפון חסוי דורש מאמץ מצידי. בעולם מושלם, ברירת המחדל למספר טלפון חדש היא שהוא ברשימה של מספרים שאסור להטריד אותם (יש רשימות כאלו בארה"ב, כמדומני). 3. מספר טלפון חסוי הוא בעייתי. מה עם מי שרוצה שמספרו יהיה בספר הטלפונים, בכדי שמכרים רחוקים יוכלו להשיגו גם אחרי שהחליף דירה ומספר? למה שלא יוכל גם הוא to opt out מההטרדות הטלפוניות של חברות מסחריות? לא טעיתי לגבי ארה"ב: http://en.wikipedia.org/wiki/Opt-out |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמה? (בכל מקרה, גם שלט וגדר עולים כסף) 2. לא ממש, התחברות לחברת טלפון דורשת מאמץ, במהלך השיחה שואלים אותך אם אתה רוצה שהמפר יהיה חסוי, אין הבדל משמעותי במאמץ בין אמירת כן לאמירת לא. (בכל מקרה, גם דלת לבית דורשת מאמץ) 3. חשבתי שטלפון זאת הטרדה, למה אתה רוצה שמכרים רחוקים יטרידו אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ברירת המחדל במרחב היא שמותר לך ללכת לכל מקום, אלא אם הוא שטח ששייך למישהו אחר. ברירת המחדל ביחסי אנוש איננה שאתה מוזמן לבזבז את זמנם של העוברים והשווים, כל עוד אין להם התנגדות לכך - דבר שאתה מגלה רק אחרי שהם דידו לכיוון הטלפון עם המכנסיים בגובה הקרסוליים, כי אולי סבא, שבריאותו לאחרונה איננה מה שהייתה פעם, מתקשר להגיד שהוא סובל מקוצר נשימה ודפיקות לב מדאיגות, במקום להתקשר ישר למגן דוד אדום, כי מה לעשות, ככה זה לפעמים עם אנשים מבוגרים מאוד. (לא מבוסס על סיפור אמיתי.) 2. מה החוק אומר על כניסה לדירות של אחרים במידה ואין להם דלת? אשריך, דרך אגב, שזכית להכנס לדירה יד-ראשונה. מצבי לא היה כזה, ובפעם האחרונה שבדקתי את האפשרות להפוך את מספר הטלפון לחסוי, העלות הייתה, למיטב זכרוני, בסביבות המאתיים שקלים, ועדיין הייתי נדרש לחכות כמה שנים טובות לפני שהמפרסמים למיניהם היו מפסיקים להשתמש בספרי טלפונים ישנים. (דרך אגב, גם שלוש-ארבע שנים אחרי המעבר לכאן עוד התקשרו קבוע לחפש את דיירים שגרו פה הרבה לפני.) בסוף ניתקתי את הטלפון וזהו, ואני מוסר רק את מספר הפלאפון. בחזרה לנושא - יוצא שמעבר למספר חסוי הוא, פעמים רבות, מאמץ *נוסף*, ובמקרים האלו, להגיד "גם התחברות לחברת הטלפון דורשת מאמץ" זה כמו להגיד "גם לאכול שלוש פעמים ביום דורש מאמץ". 3. אתה בוודאי מתלוצץ. עם מכרים רחוקים טרחת להתיידד, וחלק מהכרוך בעניין הוא שמדברים. אם תשנה את דעתך, תעביר להם את המסר. לא אמרתי שכל שיחת טלפון היא הטרדה. אבל שיחות טלפון חוזרות ונשנות מאנשים זרים שאינך מעוניין לדבר איתם היא הטרדה לשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''העוברים והשווים'' - מצא חן בעיניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מבין, אז אם מכר רחוק רוצה להתקשר אליך אחרי שהוא לא דיבר איתך שנה, הוא צריך לשלוח אליך מכתב קודם, לתאם שעה ותאריך, כי אחרת אתה עלול להבהל מהטלפון הפתאומי ולקבל התקף לב. מעניין, אגב, אם שליחת מכתבים ללא תיאום נחשבת ללא מוסרית גם כן. 2. החוק לא מעניין אותי כרגע, אני מדבר על מוסר. אם אדם לא שם גדר מסביב לגינה שלו, אני לא אדע שזאת הגינה שלו, ועלול להכנס לשם, ולא אחשוב שעשיתי דבר לא מוסרי, גם אם הוא יביא לי את המסמכ שמוכיח שהוא בעליו של הגינה. גם כשאתה עובר לדירה חדשה, אתה יכול לבקש מספר משלך, אם זה חשוב לך, ועל פניו נראה שכן, אין סיבה שלא תעשה את זה, באותה הזדמנות תעמוד על העיקרון שזה יהיה מספר חדש (לכן, אגב, עדיף שלא ללכת לבזק, החברות החדשות בטח עוד לא משתמשות במספקים משומשים) וחסוי. הנה, פתרתי לך את הבעיה. אני לא מבין מה הבעיה באמירה "גם לאכול שלוש פעמים ביום דורש מאמץ" הוא נשמע לי די נכון. 3. ממכרים רחוקים טרחת להתרחק... אם אותו סוקר מתקשר אליך שוב ושוב אז זה באמת הטרדה, אבל אם מתקשרים אליך פעם בחודש, אני לא רואה איפה כאן ההטרדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מכר רחוק לא עומד על אותו התקן כמו אדם זר לחלוטין, כפי שכבר הובהר לך. 2. ולהכנס לבית שאין לו דלת זה מוסרי? לא פתרת לי את הבעיה, זה עדיין יעלה לי כסף וידרוש ממני מאמץ *נוסף* על המאמץ שהייתי משקיע ממילא. הוא נכון, אבל לא רלוונטי - אנחנו מדברים על מאמץ *נוסף*, שאני לא מעוניין בו. אחרת, כל דבר הוא לגיטימי, לפחות מהכיוון של המאמץ שהוא גורם לי, כי אין דבר שלא דורש שום מאמץ, והגענו לאבסורד. 3. ממכרים מתרחקים גם לא בכוונה. אתה מעצבן אותי מאוד - איך אתה מצליח שלא להבין שלא מדובר בשיחה פעם בחודש (לא שזה היה בסדר), אלא בחמש שיחות לפחות ביום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמה אדם צריך להכיר אותך לפני שמוסרי יהיה להתקשר אליך? 2. תלוי כמה ברור שבעל הבית לא רוצה שיכנסו לבית. גם לגדר את הגינה שלך דורש מאמץ נוסף, אז מה? בחיים צריך להתאמץ בשביל לקבל את מה שרוצים. 3. נכון, והמכר צריך לדעת את זה בלי לדבר איתך (כי לדבר איתך זה הטרדה). אני מתקשה להאמין שאתה מקבל 140 שיחות מסוקרים בחודש ממוצע. זה נשמע לי מופרך, ואם זה היה קורה לי, הייתי מחליף את מספר הטלפון אחרי השבועיים הראשונים, ולא מקטר על זה בדיונים אנונימיים. אבל, למה פעם בחודש זה לא בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. (יש כמובן הבדל בין בבית ובמשרד. בבית:) אם לא נתתי לו את מספר הטלפון שלי בעצמי, אז אידיאלית, מישהו אחר, שלו נתתי את מספר הטלפון שלי, מתקשר כדי להגיד לי שיש לו חבר שצריך עזרה ממני בנושא כזה וכזה, והאם אני מוכן לקבל ממנו שיחה. בגלל שמספר האנשים האלו (שיכולים להתקשר) מוגבל, ובגלל שאני רק צריך להגיד לכל אחד מהם רק פעם אחת "בבקשה אל תעביר את הטלפון שלי, ואל תתקשר לשאול אם אפשר להעביר", אין פוטנציאל שזה יהפוך, למרות המוסריות שבכך, למטרד מסדר הגודל של חמש שיחות מסוקרים וטלמרקטרים מדי יום. דרך אגב, נדמה לי שאתה מצייר אותי כאנטיפת, וזה לא נכון. אני מקבל כל יום כמה שיחות מאנשים מהאוניברסיטה שרק רוצים עזרה בבעיה שהם נתקלו בה בשיעורי הבית (וגם מתקשר בעצמי באותו אופן ממש, כמובן), עונה בכל פעם, וגם מחזיר טלפונים על חשבוני. אני לא רואה את זה כמקביל בכלל לשיחה מסוקר או מוכר. 2. אתה יודע, גם מידת המוסריות של ליטוף התחת של מישהי עומד ביחס ישיר למידת הנכונות שלה שילטפו לה את התחת. אין זה אומר שאם ליטפת למישהי שעברה בסביבה מבלי לברר קודם מה דעתה בנידון, ואז התברר, למזלך, שהיא דווקא מאוד מעוניינת, המעשה שלך היה 100%. ברירת המחדל היא שהיא לא מעוניינת. ברירת המחדל היא שאנשים לא רוצים שזרים יכנסו אליהם הביתה מבלי לבקש אישור. ברירת המחדל היא שאנשים לא רוצים לקבל שיחות טלפון מזרים מוחלטים שרוצים לשמוע את דעתם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה שיש יוצאי דופן, לא משנה את ברירת המחדל. 3. "אם זה היה קורה לי, הייתי מחליף את מספר הטלפון אחרי השבועיים הראשונים" - כתבתי כבר שניתקתי את הטלפון, וככה הוא יושב כבר כמה שנים. לא מאמין? בעיה שלך. המכר כבר קיבל ממני את מספר הטלפון שלי. אם אני מתחרט, אני אגיד לו. כל עוד לא אמרתי לו אחרת - להפסיק להתקשר אליי, תקפה ההזמנה הראשונה - להתקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. פרסמת, במודע ומבחירה, את הטלפון שלך בפרסום עולמי שפתוח לכל אדם. היית יכול שלא לעשות את זה. מה זה אם לא "לתת את המספר שלך"? אם יש לך מספר חסוי ואתה מקבל חמש שיחות ביום מסוקרים, זה דיון אחר, כל זמן שהמספר שלך לא גלוי, מבחירה שלך, אני לא מבין מה אתה רוצה ממי שמנסה להרוויח את משכורתו ביושר, בעבודה קשה ומועילה, ולמה זה "רע" כל כך בעינך. לא הבנתי, איך אתה עונה לטלפונים של חברים שלך אם הוא מנותק, למה אין לכם e-mail ולמה אתה לא משתמש בסלולרי (למיטב ידיעתי, סוקרים ואנשי טלמרקטינג לא מתקשרים לסלולרי, זה יקר מידי). בכל מקרה, אני לא טוען שאתה אנטיפת להפך, ברור לי שזה לא המקרה, ובגלל זה אני טוען שאתה והאלמונית צבועים (כי הסוקרים לא בסדר בגלל שהם מתקשרים אליכם בלי הזמנה ואישור מראש בשלושה העתקים, בזמן שברור לי שאף אחד לא יתלונן על מכר רחוק שמתקשר אליו בלי אישור מראש או תיאום, גם אם זה זמן לא נח, בוודאי שלא על עצם הפעולה של ההתקשרות). 2. ברירת המחדל של אנשים שלא רוצים שיתקשרו אליהם היא לבקש מספר חסוי. לא בחרת, ובמודע, בברירת המחדל הזה, בחרת, ובמודע, שיפרסמו את מספר הטלפון שלך לכל מי שמבקש מבזק מספרי טלפונים, בחרת, ובמודע, שסוקרים יתקשרו אליך. (ההערה הזאת מכוונת אליך, האלמונית מתבקשת להתעלם: מי שהולכת למסיבת סווינגרס, לא יכולה להתלונן על זה שליטפו לה את הישבן, רק על זה שהמשיכו ללטף לה את הישבן אחרי שהיא ביקשה שיפסיקו) 3. חשבתי שאתה מנתק את הטלפון כשמתקשרים אליך. אז ניתקת אותו? למה בכלל אתה ממשיך לשלם עליו? ואיך החברים שלך מתקשרים אליך? ואיך הם מצליחים ליצור איתך קשר 5 פעמים ביום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על זה כבר עניתי יותר מפעם אחת. מתי אמרתי שאין לי e-mail (הוא הרי מפורסם כאן ממש, למען השד...) ושאין לי פלאפון? 2. ברירת המחדל, כשאתה מזמין קו טלפון, הוא שקו הטלפון יהיה רגיל. בדוק בבזק, יגידו לך. האדם הממוצע - ברירת המחדל, אם תרצה - לא רוצה לענות לסקר. שאל סוקרים, יגידו לך. החיים הם לא מסיבת סווינגרס (למרבה הצער), והוסבר לך כבר שבן אדם סביר לגמרי עשוי לרצות ששמו יופיע בספר הטלפונים, לטובתם של מכרים רחוקים שאת שיחתם הוא דווקא מעוניין לקבל, אבל לא לטובתם של מכשירי פרסום אוטומטיים וסוקרים נודניקים. 3. ממשיך לשלם עליו בשביל ה-ADSL. החברים מתקשרים אליי לפלאפון, מן הסתם. איך אפשר שלא להבין את זה לבד, ואם לא לבד, מכך שהזכרתי את זה כבר בהודעה אחרת בפתיל? בחיי, אתה כזה טרול... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא ענית, תרצת. יש הבדל. אם זה היה חשוב לך, היית בוחר אחרת. לא אמרת שאין לך e-mail רק שאתה עוזר לחברים בשיעורי בית בטלפון, דבר שנראה לי מאד מוזר בהנתן אופציית הe -mail עם האפשרוית הנוחות שלו (זמינות, קופי פייסט...). 2. ברירת המחדל בבתים חדשים היא גינה ללא גדר. אז מה? אדם צריך לדאוג לאינטרסים שלו, ולא לבקש מאמא בזק או מאבא מדינה שידאג לו. לא נעים לך שמתקשרים אליך, תעמוד על זה שיהיה לך מספר חסוי. אדם סביר יכול לרצות לגור בוילה בהרצליה, עם נוף גלילי, מזג אוויר ירושלמי, וים במרחק הליכה. בכלל, אדם סביר יכול לרצות הרבה דברים לא סבירים. זה לא סביר להאשים את מי שלא מספק לך את הדרישות הלא סבירות שלך. 3. איפה הזכרת ADSL? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחיל להמאס לי. 3. לא החלק של ה-ADSL הוא זה שבגללו קראתי לך "טרול". זו דווקא הייתה שאלה הגיונית לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחשוב מכל - מה שטוב ויפה וסביר לגבי אדם בודד שטעה בדרך ומבקש את עזרתך, יכול להיות מכוער וגועלי כשמדובר בהטרדה סדרתית לצורך פרנסה. לא נזכיר שוב את פרדוקס הערימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע. קודם כל, כבר אמרתי שאני לא מקבל את זה שזה "הטרדה". אז עד שתשכנעו אותי שזאת הטרדה, נוציא את המילה הזאת מהמשוואה. גם על זה שיש בעיתיות שזה "לצורך פרנסה" אני לא מסכים, אז גם את זה נוציא מהמשוואה. נשארנו עם הסדרתיות. גם אתה מקבל 5 שיחות ביום? כל יום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכל קורא שאיננו מתחפש למכונת טורינג מקולקלת ודאי הבין, לא אני ולא דורפל מקבלים 5 פניות לסקר מדי יום. במקרה שלי זה בערך אחת לשבוע. ואני לא מוכן "להוציא מהמשוואה" את מטרת ההצקה. יש הבדל בין טלפון נואש מאדם זר שמחפש בית מרקחת, למי שמצלצל כדי למכור לי משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת לשבוע משאיר גם את פרדוקס הערימה מחוץ לטיעונים הסבירים. אולי אשאל שוב: מה לא מוסרי בלהתקשר לטלפון הגלוי שלך על מנת לבקש ממך לענות למספר שאלות לביצוע סקר? (ובבקשה, בלי לחזור על נקודות שכבר נענו: "הוא מטריד אותי", "הוא מקבל בשביל זה כסף", "הוא עושה את זה כל הזמן", "אני אפסיד מזה") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נענו" != "נענו בצורה מספקת" על פי חוק ההטרדה המינית, מותר להציע במקום העבודה הצעה מנומנסת בעלת אופי מיני. אבל מי שחוזר על כך למרות שסורב - אפילו "רק" פעם בשבוע - הוא עבריין. הא לך ערימה. מכשיר הטלפון נועד (מבחינתי) עבור אנשים שרוצים לדבר *איתי*. לא עבור אנשים שמתייחסים אלי כאל משאב שצריך לדלות. אנשים כאלה מטרידים אותי, מציקים לי, ולא רצויים עליי. כיוון שאני לא לבד, עורכי הסקרים יודעים שהם אינם רצויים. ומי שממשיך לטלפן למרות שהוא לא רצוי הוא גועלי ואולי אפילו לא מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נענו בצורה הטובה ביותר שאפשר לענות לטענה מעגלית. הסבר: אתם: הסוקרים עושים משהו רע. אני: למה? אתם: בגלל שהם מטרידים. אני: מה הטרדה במה שהם עושים? אתם: זה שהם מתקשרים אלינו בלי שנבקש מהם. אני: גם מכר רחוק יכול להתקשר אליכם בלי שתבקשו ממנו, האם גם הוא עושה משהו רע? אתם: לא, בגלל שהוא לא מתקשר להטריד. אני: אז במה הסוקרים מטרידים? אתם: כבר ענינו לך, כאן למעלה, "זה שהם מתקשרים אלינו בלי שנבקש מהם". כשתבדוק מה זה "טענה מעגלית" נסה לבדוק גם מה זה "פרדוקס הערימה", נראה לי שתופתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה מכונת טורינג מקולקלת. הסוקרים מטרידים כי הם מתקשרים - הרבה - כדי להתשמש בי ולא כדי לשוחח אתי. ננסה להסביר בעזרת דוגמאות: מכר או זר שמתקשר פעם אחת כשהוא באמת צריך - לא הטרדה. חבר טוב שמתקשר מדי פעם כשהוא עצוב - לא הטרדה. חבר שמתקשר כל שעה לבכות על החברה שעזבה אותו - כן הטרדה. ארגון זר שמתקשר פעם בשבוע כדי להרוויח על חשבוני - כן הטרדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שהסוקרים מטרידים כי הם: 1. מתקשרים. אבל זר שמתקשר פעם אחת כשהוא באמת צריך לא. ז"א הסעיף הזה שקרי. 2. הרבה. כבר הסכמנו שהמספרים של 5 פעמים ביום (או פעם בשעה) הם מופרכים. פעם בחודש זה לא *הרבה* לפי כל קנה מידה סביר. ז"א גם הסעיף הזה שקרי. 3. כדי להתשמש בך. אבל זה שהירקן "משתמש" בך זה בסדר? גם הסעיף הזה שקרי. 4. ולא כדי לשוחח אתך. כן, והירקן באמת רוצה לדבר איתך. על תנסה להסביר בעזרת דוגמאות שרק מעידות כמה אתה צבוע, נסה לתת נימוקים, אתה יודע, הדברים האלה שעונים לאיזה שהוא הגיון פנימי מינימלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים אני אוהב לעקוב אחרי הפיתולים הלוגיים האנדמיים לך, אבל האשמתי ב''צביעות'' מפני שתחושת ההטרדה שלי אינני ניתנת לרדוקציה תחת הלוגיקה שלך היא סוף הדיון מבחינתי. תודה ושלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יותר גרוע - הטרדה סדרתית בטלפון או פתיל סוער שבו משתתפים דורפל וסמיילי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תקרא מדי פעם מה כותבים לך? כבר נענית כאן מיליון פעם לעניין ההבדל בין הירקן לסוקרים: לירקו *אני* באה, כש*אני* רוצה לקנות ירקות:אני רוצה ממנו משהו, והוא מקבל עליו תמורה. הסוקרים מתקשרים *אליי*, כש*הם* רוצים, כדי לבקש ממני משהו ללא תמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*את* רוצה או *הוא* רוצה זה אותו דבר רק הווקטור הולך לכיוון אחר וזה שקול מתמטי שאפשר להעלם ממנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה מתמטית אפשר להתעלם ממנו. מה שאומר שמתמטיקה זה לא הכל בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה את יודעת אבל לא נראה שהחייכן שמע על זה אז הוא כן מתעלם מזה מה שמראה שהוא אחלה מתמטיקאי תגובה 468444 תגובה 468424 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, בגלל שהוא מיספר את הטיעונים שלו, הוא מתמטיקאי? אני מציע שהחרפה הזאת תיפול דווקא על ראשם של הפילוסופים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מיספור הטיעונים מראה על סדר ונקיון של חשבונאי. חשיבה לוגית פורמלית וקיצונית מראה שהבנדם מתמטקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כל התכונות הטובות שלו, מראות שהוא מתמטיקאי, ולא פילוסוף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שאתה מכיר יותר מידי מתמטיקאים או חשבונאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, ועניתי. בפירוט, לכל מה שכתבת: לירקן *את* באה כש*את* רוצה לבוא לירקן (זה יכול להיות לצורך קניית ירקות, יכול להיות לצורך בדיקת הסחורה, ויכול להיות לברוח מהגשם). לטלפונים של הסוקרים *את* עונה כש*את* רוצה לענות לטלפון. ירקות *את* קונה כש*את* רוצה לקנות ירקות. לסקרים *את* עונה כש*את* רוצה לענות לסקרים. הירקן מוכר לך ירקות כש*הוא* רוצה למכור לך ירקות. הסוקר סוקר אותך כש*הוא* רוצה לסקור אותך. הירקן לא מוכר לך ירקות בטוב ליבו. הסוקר לא סוקר אותך מטוב ליבו. הבדלים, עד עכשיו, אין. אם וכשמישהו יכריח אותך לענות לסקר זה יהיה סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאתה מציג את זה, אם ירקנים היו דופקים אצלה בדלת ושואלים אותה אם היא רוצה לקנות מהם, זה היה שקול לגמרי למקרה שבו היא מגיעה אל הירקנים מתי שהיא רוצה, כי הרי אף אחד לא מכריח אותה לענות לדפיקה בדלת. השכל הישר מתהפך בקברו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכל הישר לא שמע על רוכלים שעוברים מדלת לדלת? ספר לא "שקול לגמרי" לחייט: הראשון הרי תופר לך בגדים, השני בכלל מספר את שערותיך. אבל, כן, לשניהם אתה משלם על שירותיהם, שניהם משתמשים במספריים, ושניהם דואגים לצד האסתטי בחייך. בקיצור, יש הבדל בין "שקול לגמרי" לבין "שקול", בחיי לא טענתי שירקן שקול לגמרי לסוקר, כל הטענה שלי היא שמבחינת ההבדלים שאתם בחרתם לציין, אין הבדל ביניהם, שניהם רוצים להרוויח כסף, והיכולת של שניהם להרוויח אותו תלויה לחלוטין בשיתוף הפעולה שלכם. אף אחד לא מכריח אותכם לשתף פעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם החבר שלי אני שוכבת כש*אני* רוצה לשכב איתו, עם האנס אני שוכבת כש*אני* עוברת ברחוב מרצוני החופשי בדיוק כשהוא עובר שם. בהחלט אין הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ואומרים שהדוגמאות שלי גסות) יש הבדל. אני אסביר את זה לאט יותר, למתקשים בקהל. 1. עם החבר שלך את *מדברת* כשאת רוצה לדבר איתו. 2. עם החבר שלך את *שוכבת* כשהוא רוצה לשכב איתך. 3. עם החבר שלך את *שוכבת* כשאת רוצה לשכב איתו. 4. החבר שלך נושם חמצן ופולט פחמן דו חמצני. 1'. עם האנס שלך את *מדברת* כשאת רוצה לדבר איתו. 2'. עם האנס שלך את *שוכבת* כשהוא רוצה לשכב איתך. 3'. עם האנס שלך את שוכבת כשאת *לא* רוצה לשכב איתו. 4'. האנס שלך נושם חמצן ופולט פחמן דו חמצני. עכשיו, שימי לב: 1 מקביל ל-1'. 2 מקביל ל-2'. גם 4 מקביל ל-4'. ובכל זאת, אין לי בעיה להסכים שהאנס רע מהחבר שלך. למה? בגלל שמצאתי אי הקבלה בעלת משמעות מוסרית. 3 מוסרי, 3' לא מוסרי. המילה הקטנה הזאת "לא" הופכת את המובן של המשפט, ואת האנס לרע מהחבר שלך. כשיודעים על מה מדברים זה פשוט, כשמנסים לסמן את המטרה מסביב לחץ זה יותר קשה. כשאת ודורפל אומרים שהסוקר רע מהירקן, אתם צריכים להצביע על הנקודה בא *אין* הקבלה בין הסוקר לירקן, בדיוק כמו שעשיתי את זה כאן. שוב, נקודה בא *אין* הקבלה בין הירקן לסוקר (ושימי לב, אני לא מתחייב להמשיך עם הירקן עד הסוף, יש עוד הרבה אנשים שמוסכמים עלינו שהם לא מוסריים...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, או שאתה בכל זאת לא קורא, או שיש כאן בעיה רצינית בהבנת הנקרא. כך או כך, לא אני אצליח לתקן את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל הפרוטוקול, את זאתי שאחראית גם לתגובה 468439 ולתגובה 468459? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, רק לראשונה ביניהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם זה משהו. (לכל אייל שמעוניין ללמד אותי שיעור באתיקה בעתיד: אנא למד את האלמונית. ככה תגביר את ההשג שלך פי שלוש, גם תלמד אותי, גם את האלמונית, וגם תראה דוגמא אישית. ומצד שני, אם תחליט ללמד אותי ולא אותה, היא לא תלמד, ואני אצא מנקודת הנחה שאתה לא כל כך ישר, בגלל שבחרת להתעלם ממנה ולהטפל אלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעתי כבר יותר מפעם אחת על נקודות חוסר ההקבלה - אני לא בוחר לענות לסוקר. אני בוחר לענות למי שעשוי להיות חבר, קרוב משפחה או נציג של חברה שהתקשרתי אליה מיוזמתי, והם חוזרים אליי לבקשתי. לירקן אני בוחר להגיע, מתוך הידיעה שהוא ירקן. זו נקודת חוסר ההקבלה הראשונה. השניה היא שאני מגיע לירקן, לא הוא אליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר: "אני לא בוחר לענות לסוקר" אתה מתכוון שהסוקר מתקשר אליך, שואל אותך: "האם היית מעוניין לענות לסקר קצר?" אתה עונה לו: "לא", והוא בכל זאת מכריח אותך לענות לו? איך הוא עושה את זה? או שאתה מתכוון לזה שהסוקר מתקשר לטלפון שלך, אתה שומע את הצלצול, מחליט לא לענות לטלפון, אבל הסוקר המרושע מכריח אותך לענות לטלפון? איך הוא עושה את זה? או שאולי אתה מתכוון לזה שהסוקר מתקשר לטלפון שלך, אתה חושב שזאת אמא שלך, עונה לטלפון, ומגלה לאכזבתך שזאת לא אמא שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני אומר ''אני לא בוחר לענות לסוקר'', אני מתכוון לכך שכהטלפון מצלצל, ואני ניגש אליו, אני לא יודע, עד שאני מרים את השפופרת ומחליף כמה מילים, שמדובר בסוקר, וכמו שכבר הסברתי לך, יש עלות לא מבוטלת (ברצינות גמורה - נימוקים ניתנו זה מכבר) לגישה לטלפון ולהרמת השפופרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איפה אתה "לא בוחר", מי הרשע שבוחר בשבילך, ואיך הוא עושה את זה? גם לכניסה לירקן יש עלות לא מבוטלת, ולפעמים אתה יוצא בלי מה שקיוות כשבחרת ללכת לירקן (למשל, כשאתה רוצה תותים, הולך לירקן לקנות תותים, ומגלה שאין שם תותים), האם אז זאת (הכניסה שלך לחנות) בחירה של הירקן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך, אני מנחש, לתגובתו של רוב בן-יעקב - האין זה אפשרי לשדוד ממך את הבחירה החופשית, על ידי איומים או הטעיה? במידה והגזל הנ"ל איננו מכוון, האם אני נשאר פתאום עם יותר בחירה משהייתה לי אם הוא היה מכוון דווקא? במידה ויש איום - שמישהו עלול להיות זקוק לי בדחיפות, אולי אפילו עניין של חיים ומוות - האם יש לי אותה מידה של בחירה כשאני עוצר את הסרט ועונה לטלפון, למי שמתגלה להיות סוקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם סוקר כלשהו איים עליך או הטעה אותך? האם כשהטלפון מצלצל אין לך בחירה עם לענות או לא לענות? למה בדיוק? מי מאיים עליך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירה שלי לא הייתה חופשית למהדרין. עניתי לטלפון under duress, כי יכול להיות שקרוב משפחה חוטף התקף לב. גם אם הסוקר לא התכוון להטעות אותי, אמרתי כבר, זה לא הופך את הבחירה שלי לפחות מאולצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל הזה הוא מבלבל ומטעה עקב אסטרטגיית הדיון המתוחכמת של סמיילי. פעם היה כאן אורי פז שנהג לומר למתדיינים: "ההיסטוריה לא התחילה ממך". עכשיו אולי זהו הרגע להגיד לסמיילי ולהגיד בכלל: הסיפור לא מתחיל מרגע הצלצול. הסיפור מתחיל מכמה עובדות יותר בסיסיות: א. הטלפון הביתי מן הדגם השמרני (הלא-סלולרי) עדיין נמצא בשימוש נרחב. ב. הטלפון הוא מכשיר המשמש לשיחות חולין בין מכרים, ידידים ובני משפחה, ובצד שימוש רווח זה מהווה הטלפון גם אמצעי חשוב, מהיר ומרכזי להעברת מידע נחוץ, ובייחוד ליידוע מיידי של קרובים/ידידים/אחרים על מצבי חירום כגון תאונות, ניתוחים דחופים, לידות, פטירות וכו'. ג. מבנהו הטכני של הטלפון אינו כולל יידוע מפורט של מקבל השיחה בשאלת מקורה של כל שיחה וזהות כל מטלפן, לפני שהמקבל עונה לשיחה. למרות זאת, מרבית בעלי הטלפון נוהגים לענות למרבית צלצולי המכשיר, מן הסיבות המתוארות בסעיף ב'. ד. השערה: לו היה יידוע כמתואר בסעיף ג', לו היתה ברשת הטלפונים השמרנית, הלא סלולרית (ולמעשה אותה בעיה קיימת גם בסלולריים, מעבר לרשימה האישית של מספרי טלפונים שמנהל בעל הסלולרי עצמו), אפשרות לדעת ברגע הצלצול ולפני פתיחת השיחה, כי הגורם המטלפן הוא חברת סקרים, חברת טלמרקטינג, פרסומות מוקלטות, שיחות מוקלטות של הרב עובדיה/הרב דרעי/רבנים אחרים למיניהם, תועמלני מפלגות בתקופת בחירות ושאר גורמים שלרוב הציבור אין כל עניין בהם - רוב האנשים היו בוחרים שלא לענות כלל לגורמים מטלפנים מן הסוגים הנ"ל. ה. הגורמים המפורטים בסעיף ד' *עושים שימוש ציני בעובדות טכניות שאינן בשליטתו של מקבל השיחה*, כמתואר בסעיפים א' ו-ג', למטרותיהם שלהם (עפי"ר- הכלכליות, אם כי לא תמיד) ועפי"ר 1, בלא תמורה למקבל השיחה. וזאת כשרוב (?) מקבלי השיחות היו מעדיפים שלא לשוחח איתם אפילו מילה אחת, ועל אחת כמה וכמה שלא להיכנס לדילמות פילו-מוסריות בשאלה האם ובאיזה שלב מותר לנתק את השיחה איתם וכמה ביטויי נימוס, התנצלות ואחוות-אנוש יש להנפיק קודם לכן, שלא לפגוע בנפשו של הסוקר/טלה-מרקטר/אמ-אממו, שגם לא הצליח למצוא עבודה אחרת ובסוף גם כולם שונאים אותו. ו. ומכאן והלאה, אחרי שעובדות החיים היסודיות ברורות - בחזרה אל הדיון - הסוקר מחייג, הטלפון, בעולם שבינתיים אינו עולם מד"ב - מצלצל וסודותיו שמורים עימו, המקבל, שאינו בהכרח חובב חתולים, מקבל חתול בשק, החייכן טוען שהכל בסדר, כולם בסדר והמדינה צוהלת, ולפני שאתם ממשיכים - נא לזכור שהמילים: "*עושים שימוש ציני בעובדות טכניות שאינן בשליטתו של מקבל השיחה*", מסעיף ה' - הן מילות המפתח שבכל הסיפור. 1 בלא תמורה - עפי"ר, אבל לא תמיד. לאחרונה טלפנו לביתינו מטעם חברת סוקרים כלשהי שעשתה סקר עבור אונ. חיפה, והציעו עבור ההשתתפות בסקר שוברי קניה/הנחה (?) בשווי 80 ש"ח. ייתכן שזוהי פתיחתה של אופנה חדשה שנועדה לחבב את הסוקרים על הציבור ולגרום ליתר היענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בוודאי. אני לא חולק על כך. למה, לדעתך, רוב המשפחות שמחזיקות בטלפון קווי של בזק (או לא של המתחרים) לא עושות מנוי ל"שיחה מזוהה"? האם זה בגלל המחיר? האם זה בגלל מחסור בידע? ב. סטטיסטית, כמה מהשיחות שלך הוא "ליידוע מיידי של קרובים/ידידים/אחרים על מצבי חירום כגון תאונות, ניתוחים דחופים, לידות, פטירות וכו"'? מה יקרה אם לא תענה לטלפון הראשון שמודיע לך על ניתוח דחוף של ידיד? האם הוא לא יתקשר אליך שוב? האם אתה עושה "עקוב אחרי" לכל מקום אליו אתה הולך? ג. כאמור, כל מחזיק טלפון יכול לרכוש לעצמו שירות שיחה מזוהה, כל מי שלא רכש שירות כזה, קיבל החלטה מודעת שלא לדעת מה מקורן של השיחות אותן הוא מקבל. אין לזה קשר לסיבות המפורטות בסעיף ב'. ד. השערה, כמות הכסף שמוכנה משפחה ממוצעת לשלם עבור הידע הזה הוא נמוך מהעלות של שיחה מזוהה. הוכחה, למשפחה הממוצעת אין שיחה מזוהה. ה. מה זאת אומרת "שאינן בשליטתו של מקבל השיחה"? בוודאי שבשליטתו של מקבל השיחה, הוא בחר שלא לעשות מספר חסוי, הוא בחר שלא לעשות שיחה מזוהה. מה זאת אמרת "שימוש ציני ... למטרותיהם שלהם" האם הירקן עושה "שימוש ציני למטרותיו שלו" בעובדה שאין לך גישה לשוק הסיטונאי? אני לא רואה איפה יש "דילמות פילו-מוסריות בשאלה האם ובאיזה שלב מותר לנתק את השיחה" הסוקר מזדהה ושואל אותך אם אתה מעוניין לענות לכמה שאלות, אתה פשוט אומר "לא תודה" ומנתק. ו. אני לא חושב ששימוש בעצלנות או בקמצנות של אחרים לעשיית רווחים היא דבר שלילי בהכרח. להפך, הרבה פעמי זה דבר חיובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ידעתי עד עכשיו על שירות שיחה מזוהה ונראה לי שעוד הרבה אנשים לא יודעים. אני גם לא אזמין את השירות הזה עכשיו כי אני גר בשכירות עם שותפים, ובכלל אנשים שגרים בשכירות, אפילו בלי שותפים, לא עושים עם הטלפון של בעל הבית כל מה שבא להם (תתפלא, אבל יש רבים בארץ שחיים ככה). באופן כללי אנשים פשוט לא יודעים ולא מודעים, ממש כמוני. כשהתחילו בארץ עם הטלפונים, איפשהו בשנות ה-60 (זה היה לפני חברת בזק, היתה אז חברה ממשלתית שקראו לה טלרד), עוד לא היו כמעט סקרים, וטלמרקטינג וכל הבעיה של אנשים שמקבלים משכורת כדי להיות נודניקים - כל הדברים האלה עוד לא היו. רוב המטלפנים היו באמת אנשים מוכרים שבעל הטלפון היה מקבל את השיחה מהם ברצון - אמא, ידידים, החברה וכולי. גם כיום יש אנשים שלו היה מתברר להם שאפשר לעשות שיחה מזוהה, הם לא היו ממהרים לאמץ את ההצעה בגלל קשיים כספיים (לא יודע כמה זה עולה), וגם בגלל שדבר שהוא עדיין לא מקובל ונפוץ נראה בהתחלה מוזר, עד שמתרגלים. כל האנשים הרגילים והממוצעים האלה הם לא עצלנים ולא קמצנים, אלה פשוט נסיבות החיים השגרתיות שלהם. החודרים לפרטיות ומסיגי הגבול שעושים את זה דרך הטלפון במקום דרך הדלת, הם חוצפנים וגסי רוח (וגם מי שמצדיק אותם כאן, כנראה מתוך חדוות הויכוח) ומנצלים בינתיים פירצה בחוק, שנוצרה עקב כך שהמשרדים האלה, פטריות פראזיטיות על גב החברה, קמים מהר והחוק עובד לאט. אני לא מוציא מכלל אפשרות שבתוך כמה שנים יהיה לחוק מענה לבעיה הזאת, אחרי שהציבור, שמורכב ברובו מאנשים פשוטים, הגונים ועייפים, ידרוש יותר ויותר את הגנת החוק. אפילו מדינה שחותרת לכלכלה כמה שיותר חופשית, לא יכולה להרשות לעצמה שכבה כל כך גדולה של אנשים לא יצרניים שהעבודה שלהם היא להיטפל לאנשים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלרד היו יצרנים של ציוד טלפוניה, לא משהו שמקביל ל''בזק'' של היום. רצית אולי להגיד ''משרד הדואר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב תופעת הטלמרקטינג היתה ממש מכת מדינה. ראיתי פעם תכנית של 60 דקות על הבעיה ועל החוקים שנחקקו להגביל את התופעה, להגנת הצרכן. לינק רלוונטי: מישהו יודע אם יש חוקים דומים בארץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו, כשהם התחילו עם השירות הזה (אאז"נ, לפני כמעט 20 שנה), הם דחפו אותו מאד חזק בפרסומות (מה שנקרא בזמנו "תשדירי שירות"). אח"כ הם כנראה הגיעו למסקנה שכמעט אף אחד לא רוצה את זה, והם פשוט הפסיקו להזכיר אותו. זה עדיין קיים, ואם מישהו באמת מוטרד מהסוקרים, אז בבקשה. אני חושב שהוט (אני מקווה שאתה יודע שהם מתחרים של בזק) נותנים את השירות הזה בחינם. בכל מקרה אתה לא יכול לקרוא ליצרני הגלידה "חוצפנים וגסי רוח" רק בגלל שאתה לא יודע שיש דבר כזה "מכונת גלידה" (ויש), בגלל שאתה לא רוצה לקנות מכונת גלידה, בגלל שאתה מתעצל להכין גלידה בעצמך, בגלל שאתה לא רוצה לשלם עבור מכונת גלידה, או בגלל שבחרת לגור בבית שבעלת הבית לא מרשה להתקין בו מכונת גלידה. אולי יום אחד ישנו את החוק, אולי יהיה אסור למכור ירקות, וכולנו נצטרך לגדל בגינות שאין לנו, אולי יהיה אסור למכור גלידה מוכנה, וכולנו נצטרך להכין גלידה לבד או לוותר, אולי יהיה אסור לערוך סקרים, וכולנו נצטרך להסתפק בקוטג' שאנחנו לא אוהבים. אולי, אני מקווה שלא, אבל אולי. עד אז, הירקנים, יצרני הגלידה והסוקרים לא "מנצלים בינתיים פירצה בחוק", אלא פשוט עושים את עבודתם, בדיוק כמוך (אני לא יודע במה אתה עוסק, אבל אני בטוח שגם נגד זה אפשר לחוקק חוק) וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה! בדיוק ביום שישי האחרון נתקלתי במכונית גלידה שעמדה וסלסלה ברמקוליה את המנגינה העליזה שלה בדציבלים המקובלים לארועים כאלה. דא עקא, שזה התרחש בשעה 14:30, ואני תמהתי איך זה שאף אחד מהשכנים לא מרוצץ לנבל את גולגלתו ושורף את המכונית על מרכולתה (אני עצמי לא נמתי באותה השעה מסיבות שאינן קשורות לגלידה). ____________ אין בסיפור הזה משום הבעת עמדה בנושא השיחה. אם שמו של בעל המכונית היה "פולוק" זה בכלל היה מצוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי כמו הסוואה של השב"כ. מה פתאום גלידה כשבכל הארץ מתפוצצים דודים מקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להבין. אחרי שנים שלא נתקלתי במכונית גלידה ואחרי חיים שלמים בהם לא שמעתי אותך מדבר על גלידה, שני הארועים קורים בהפרש של שתי יממות. זה הזכיר לי נס בסדר גודל דומה שהוזכר לאחרונה באייל. זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אז מאיזה סיבות?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסך הכל סטודנט עלוב להנדסה, עובד בשני חלקי משרה ועוזר בהתנדבות לילד בעל צרכים מיוחדים (לא אפרט). אני בדרך כלל אוהב לעזור, אבל עד כמה שנראה לי, בשביל עזרה בקשר לאקסטזה התמוהה שלך מירקנים, ועכשיו פתאום גם ממוכרי גלידה, צריך מישהו מתחום שאני לא מבין בו שום דבר ואני לא יכול לעזור, צר לי :) בקשר לירקן שבשכונה שלי - הוא באמת עושה שימוש ציני בעובדה שזאת שכונה עם הרבה זקנים שלא יכולים פיזית ללכת יותר רחוק, והוא לוקח מחירים גבוהים. אז הזקניםהאלה שרובם חיים על קיצבת ביטוח לאומי או שהם מוותרים על קישואים לגמרי או שקונים קישוא אחד יקר במקום שלושה-ארבעה במחיר קצת יותר סביר בסופר. ונסיעה לשוק בשבילם היא בכלל חלום בלתי מושג. אני, מצידי, ממליץ לכל אחד בכל גיל, גם לאלה שאין להם זמן וכוח לשוק, ללכת קצת יותר רחוק (אלה שעוד יכולים) ולקנות בסופרמרקט מאחת מרשתות השיווק המוכרות, באופן כללי שם יותר זול מאשר אצל ירקן פרטי (לא עשיתי מחקר שווקים מקצועי אבל זאת ההתרשמות שלי מנסיון עשיר). זה מה שיש לי לומר על הירקן "שלי" האמיתי, זה שבשכונה שלי. על הירקן שלך, זה שהוא מטאפורה לא מוצלחת לאיזה עניין בלתי קיים - עליו אין לי מה לומר, שלא לדבר על מוכר הגלידה שצץ פתאום. אין לי עניין, זמן וכושר ביטוי ספרותי להתעסק עם אנלוגיות גרועות שלא רק שלא תורמות כלום לא לדיון ולא להבנה הלקויה שלי, אלא אפילו לא מוסיפות דבר לכוונה הדמגוגית של מי שבורא אותם. אני בנאדם מעשי בלי נטיות ספרותיות, וכרגע, עוד לפני שנכנסתי ללינק, אני מעדיף את הגישה של תגובה 468660 - עניין פשוט של הגיון ומציאותיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, בו נדבר רגע על הירקן שלך. היית מעדיף שיהיה חוק שימנע ממנו למכור ירקות במחיר גבוה מהמחיר בסופרים הגדולים? לדורפל, אתה מצטרף ליוזמה שכל כך מנוגדת לעקרונות השוק החופשי? לאלמונית, את מצטרפת ליוזמה שעלולה לפגוע עוד יותר במוכר הקטן ולהשאיר בשוק רק את הוולמרטים, ותוך כדי כך תאלץ כל זקן לקנות רכב ולסוע לסופר כל פעם שהוא רוצה לקנות ירקות?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אלמונית? אני מצטרפת ליוזמה שקראתי עליה פעם, של ירקן, בתל אביב, ששם בסוף היום לפני החנות שלו כמה ארגזים של ירקות מאתמול או ירקות שהם לא מאוד טריים משום שעברו הרבה שעות מאז הבוקר, אבל הם עדיין טובים לאכילה. ובערב באים אנשים זקנים או עניים ולוקחים את הירקות בחינם. הוא לא מפסיד והם מרוויחים. (אולי הוא כן מפסיד איזה סכום לא גדול, אבל הוא בטח מאלה שמוכנים להפסיד קצת למען מטרה שנראית להם חשובה) אם הבת שלי היתה קוראת את הפתיל הזה והיתה מגיעה לתגובה הזאת, שבה המסקנה שאתה מסיק מהפתיל היא העסק המוזר עם חקיקה עתידית (עתידנית, יש לומר במקרה שלך), ש"תאלץ כל זקן לקנות רכב ולסוע לסופר כל פעם שהוא רוצה לקנות ירקות", היא היתה מצטרפת ליוזמה של אלה שמסובבים אצבע על יד אחד מצידי המצח כדי לומר שכותב התגובה בעל המסקנות הקיצוניות והלא ענייניות הוא "טרה-לה-לה-לה", או ש"התרופפו לו כמה ברגים במוח", סליחה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל הפרוטוקול, תגובה 468472 זה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, בפתיל הזה רק תגובה 468677 היא שלי. שאלתי איזה אלמונית מתוך סקרנות ומשום שהתרשמתי שהיו פה בעיקר אלמונים גברים, אבל כנראה שטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי בגלל שהסגנון שלכם דומה עד כדי בחילה (אם אני הייתי כותב ככה, כבר מזמן היה קופץ עלי מישהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תגובתי השניה והאחרונה (אני מקווה שאעמוד בהחלטה הזאת ולא אתפתה להגיב יותר): אני לא מתכוונת להיכנס לויכוחים אינסופיים ומתישים מהסוג שאתה מפורסם בו, וסליחה שפגעתי בך. אבל בכל אופן, מי שאומר על המוני בית ישראל שאינו מכיר אישית (אני מתארת לי) - שהם עצלנים וקמצנים ולכן זה לא דבר שלילי אלא דבר חיובי לנסות להרוויח על גבם כסף - שידאג קודם לסגנון של עצמו. שלום ותודה על תשומת הלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, זאת היתה התגובה השלישית ולא השניה שלי כאן, ועכשיו *זאת* באמת האחרונה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההם, אני חושב שכזה מורה עוד לא היה לי. גם לא קרא את מה שכתבתי, גם קרא לי ''טרה-לה-לה-לה'', ומקנח בהטפת מוסר. האמת, לא תחסר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לחשוב שזה מנוגד אפילו במעט לעקרונות השוק החופשי, אני גם מצטרף ליוזמה של a nationwide do-not-spank database, שאתה נמצא בו כברירת מחדל, ורק אם אתה טורח לדרוש במפורש להיות מוצא ממנו, מותר להפליק לך ברחוב. את הרלוונטיות של עיסוקך בירקן הכחשתי לאורך כל הדיון, ועתה - ביתר שאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שלא צריך לדבר עם 5 אלמונים שונים על מנת לתקל באי עקביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא שמחה מאד לקנות ירקות אצל הירקן הקצת-יקרן שבשכונה שלי ומשתדלת לא לקנות ירקות בסופר. לא רק כי הירקות אצלו יותר יפים, אלא גם כי, כאידיאל, אני מעדיפה לא לקנות ברשתות.* *אז למה לא בשוק? כי בשביל השוק אני צריכה לקחת אוטובוס, וכבד לי אז אני קונה קצת, ואז בשביל הקצת שאני קונה ההבדל בין לקנות אצל הירקן לבין לקנות בשוק יוצא בערך שנשנקלים ושעתיים מהחיים שלי שבהן יכלתי להמשיך להתבטל ולא לעשות שום דבר חיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו כמה שנים שגרתי ליד השוק, וחוצמזה שזו הייתה סביבה כיפית ביותר ברור הייתי קונה הכל בשוק ונהנית מכל רגע. אשר על כן, השוק מבחינתי היום (כשאני גרה די רחוק ממנו) הוא יותר עניין של נוסטלגיה מאשר של חסכון: אני לא אסע אליו במיוחד, אבל כשיש לי עיסוקים במרכז העיר אני משתדלת להמשיך לשוק אפילו לאיזו קנייה קטנה ולא משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ברור. אבל בשורה התחתונה, כשאני רוצה אוכל במקרר ולא סתם לשוטט בשביל הכיף שלי, מחנה-יהודה לא כל כך רלוונטי עבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על נטייתו המעצבנת של מחנה-יהודה טרם גדר-האפרטהייד-הגזענית להתפוצץ על קוניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שבאותה תקופת-טרם השוק היה קצת מדכא בדכאונו הרב, אבל אני הגעתי אליו באותה קביעות כבעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא גרתי באותה תקופה בירושלים (לא שבתל אביב המצב היה אז טוב יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים. גם בתל אביב לא הייתה אולי אידיליה, אבל כמות הפיגועים הייתה קטנה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אני באמת לא זוכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני גר בשכירות ואני רק רוצה להעיר על המשפט שלך ''או בגלל שבחרת לגור בבית שבעלת הבית לא מרשה להתקין בו מכונת גלידה''. אתה מדבר על עולם שאין לך מושג מה הולך בו וזה עולמם של הרבה מאוד אנשים. זה לא שיש לאנשים מאה אפשרויות בחירה, יש להם מספר מצומצם של אפשרויות ואם הם לא רוצים לגור ברחוב הם גם מוגבלים בזמן, והם בדרך כלל נאלצים לשכור דירה מאיזה זקן אנטיפטי שיש לו כל מיני שגעונות מוזרים, יותר גרועים ממכונת גלידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני גר בשכירות (ועושה את זה כבר מספיק זמן על מנת להכיר את השוק הזה באיזורים שונים בארץ). מה לעשות, בחיים צריך לעשות פשרות, אתה יכול להתפשר על המחיר, אתה יכול להתפשר על בעל הבית, אתה יכול להתפשר על הגודל, תה יכול להתפשר על האיכות. אתה מכיר את הצרכים שלך, אתה מכיר את הרצונות שלך, אתה מכיר את היכולת שלך, סדר העדיפויות הוא שלך, ורק שלך. אף אחד לא מכריח אותך לקבל את ההחלטות שקיבלת, ואני לא מבין למה אתה בא בטענות אלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבהוט יש איזה קאטש, לא זכור לי איפה כתבו על זה. שיחה מזוהה היא בחינם וגם עוד כמה שירותים, אבל זה הולך בחבילה עם שירותים יקרים או משהו דומה, ובצורה שהיא מעורפלת עבור הלקוח, שבדרך כלל לא מבין את החישובים המסובכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברו על זה גם ברדיו לפני כמה זמן. הוט רמאים וכל החברות האלה רמאיות. סמיילי, או שהוא תמים יותר מתינוק בן יומו או שהוא רק עושה את עצמו לצורך הדיון. נו באמת, להביא פרסומת של הוט בתור הוכחה ליושר שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הבאתי פרסומת של הוט בתור הוכחה ליושר שלה? איפה בכלל טענתי שהם ישרים? אין לי אינטרס להגן על הוט, אני לא בעל מניות שלהם, לא עובד שלהם ואפילו לא מנוי שלהם. אני לא מכיר את המוצרים שלהם ולא את השירות שלהם. אם הם משקרים, תתבע אותם. חוק נגד שקר בפרסומת כבר קיים, לא צריך להמציא בשביל זה חוק חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדהים אותי איך שלמרות שנאמר לך ששיחה מזוהה לא פותרת את הבעיה, לא הפסקת לנופף בה כפתרון, שמי שלא מאמץ אותו, כנראה לא באמת מוטרד מהבעיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |