|
||||
|
||||
התכוונתי לשאול למה זה מזכיר לך. |
|
||||
|
||||
היה נראה לי שמי שמזהה איכות אבל מעדיף לא לצרוך1 אותה דומה למי שמעדיף להתלבש בחוסר טעם למרות שהוא יודע להתלבש טוב. 1 ביטוי מעצבן. |
|
||||
|
||||
אולי כן, אבל אני לא חושב שהשאלה ''למה'' (אנשים לא צורכים איכות או מתלבשים בטעם) שייכת לדיון על השאלה ''האם'' (אנשים לא צורכים איכות או מתלבשים בטעם) ולשאלה ''מה התוצאה'' (של אי צריכת איכות או חוסר בטעם בלבוש). |
|
||||
|
||||
אין דבר, לי בכלל כבר אין מושג על מה הדיון. סתם הופתעתי מכך שאתה לא חושב שאיכות היא תכונה שבני אדם מסוגלים לזהות. |
|
||||
|
||||
מי שהבגדים הם לא הדבר הכי חשוב לו בעולם ולכן הוא משתדל להתלבש בטעם טוב, אבל משתדל רק קצת, לא הרבה - רק עד גבול מסויים ותו לא. מי שיודע שאלה המעריכים אותו, מעריכים אותו בזכות האינטליגנציה והאישיות שלו, ואלה שאינם מעריכים אותו - ממילא אין טעם להשקיע למענם שעות משעממות בתאי המדידה שבחנויות. מי שאינו סובל מעודפי זמן פנוי, ואת הזמן הפנוי המועט והיקר שיש לו - הוא מעדיף להקדיש לשיפור טעמו המוסיקלי באמצעות האזנה לסימפוניות של ברוקנר ולאו דווקא ללימוד תורת התאמת הצבעים האופטימלית בין החולצה לנעליים (?). |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת, "מעדיף להקדיש לשיפור טעמו המוסיקלי"? נשמע כמו "להתקנפרם בתחום ש'חשוב באמת"'. |
|
||||
|
||||
אוקיי, ניחשתי שהתגובה הזו תגיע די מהר וכבר התכוננתי: בוא נגיד לצורך העניין שמר X אינו פועל לשיפור טעמו המוסיקלי אלא מנסה להבין מה יש בהן, בסימפוניות הארוכות-עד-מאוד של אנטון ברוקנר, שגורם למספר אנשים לשבת בסבלנות, להקשיב להן עד סופן וגם ליהנות מהן. בוא נוסיף עוד, לצורך העניין ולמטרת הבהרת טוהר הכוונות, שגיבורנו עושה את הדבר בפרטיות ביתו המלאה, משתמש באוזניות ע"מ להסתיר את פעולותיו החתרניות מן השכנים, דואג לעשות את מעשיו בשעות שבהן הוא יודע שידידיו וחבריו לא יפתיעו אותו בביקורים בלתי רצויים, שומר על סודיות מוחלטת ואינו מתכוון לספר לאיש, אי פעם, על נסיונות הבנת-ברוקנר שהוא עורך לעצמו בלבד, בעצמו בלבד, עם עצמו בלבד, מסיבותיו שלו. דיל? |
|
||||
|
||||
מה דיל? הוא לא צריך לבקש ממני רשות. אני רק אומר שמהניסוח הראשון שלך - "לשיפור טעמו המוסיקלי" - עולה הרושם (שאתה כמובן רשאי לתקן) שאתה מחזיק בתפיסת עולם מסויימת, שלפיה יש דברים מסויימים שראוי להנות מהם, ומי שזה לא בא לו בטבעיות, צריך לנסות קשה יותר. זו תפיסה שונה מהותית מזאת הגורסת שאם חבר'ה מעניינים כמו הפרופסור ההוא נהנים מהמוסיקה של ברוקנר, שווה אולי לתת לה עוד הזדמנות או שתיים, כי לא לגמרי בלתי סביר להניח שפספסנו משהו בהאזנה הראשונה. אם אתה מחזיק בעמדה השניה, הייתי במקומך אומר "להנאה ממוסיקה שהוא כבר אוהב, ולהיחשפות למוסיקה נוספת, שהוא עשוי לאהוב." |
|
||||
|
||||
נניח שהוא רוצה "להתקנפרם בתחום ש'חשוב באמת"', אז מה הבעיה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |