בתשובה לאשר הכפתור, 21/12/07 17:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפריים-טיים של ארבעת(?) הרשתות הלאומיות בארה"ב הוא כמו מדף המומלצים בסטימצקי, גם מבחינת המבחר, גם מבחינת החשיפה וגם מבחינת האיכות. אם אתה לא רוצה לקרוא רק את רם אורן ועמוס עוז, אתה צריך לשוטט קצת יותר עמוק, ואפשרויות כאלה יש לך היום גם בטלוויזיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אפשרויות? חוץ מארבעת הרשתות יש את רשתות הכבלים והלווין. ברשתות הכבלים אמנם יש מאות ערוצים, אבל מעט מהם נועדו לסדרות חדשות. ערוצי הכבלים הינם ערוצים ייעודיים, בעיקרם לספורט, שפות זרות (בעיקר ספרדית) וערוצי קונסיגנציה אז יש את HBO ואולי עוד שלושה ארבעה ערוצי כבלים שיכולים לשדר סדרות - אתה משווה את המצב לכמות הספרים שאפשר למכור בחנות ספרים של בארנס אנד נובל? המצב לא שונה בהרבה מהמצב בארץ - מאות ערוצים בכבלים אבל בסופו של דבר חמישה וחצי ערוצים שבהם אפשר לשדר סדרות מקור. בסטימצקי נמכרים עשרות ספרים חדשים מדי חודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה ערוצים שהם לא ערוצי ספורט, ערוצים בשפות זרות או ערוצי קונסיגנציה יש? העניין הוא שאני לא חושב שזה מה שמהווה חסם לאיכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |