בתשובה להאייל האלמוני, 14/12/07 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ממש לא ממעיט מערכה של אבודים, להפך, כבר שלוש עונות שאני דבוק למסך ונהנה מכל רגע (כמעט). אבל ליוצרים שלה יש נטיה *להתעלל* בקהל: בגלל האופי של המורכב של העלילה, הצופים (המכורים שבהם בכל אופן) שותים כל פרט ואוספים כל פיסת מידע כדי לנסות ולפתור את המסתורין שהוא בעצם הקסם של הסדרה בעיני. אני חושב שהיוצרים צריכים לקחת את העניין הזה ברצינות לפחות כמו הצופים, היוצרים לעומת זאת, מתרשלים בעבודתם בתחום הזה. אחרי שלוש עונות מספר השאלות שנשארו ללא הסבר הגיוני הוא עצום. וכמו שזה נראה לעולם לא נקבל תשובות על כל השאלות הללו. לגבי האוס אף פעם לא הצלחתי להתחבר אל הסדרה הזו. ואני קצת מתבייש להודות, אבל מעולם לא שמעתי על the wire. אבל אם אתה מהלל אותה כל כך, אני אבדוק במה מדובר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט אף אחד לא מכיר את הפנינה הזו. למעשה, זה מעין נס שהיא שרדה עד עכשיו (עונה חמישית ואחרונה מתחילה עוד כחודש), בהתחשב ברקורד הבעייתי של HBO עם סדרות טובות שלא מקבלות מספיק רייטינג (רומא, קרניבל, דדווד). אם אני לא טועה, חלק מהעונות שודרו בהוט תחת השם הממש-לא-מייצג "הסמויה". אני ממליץ להתחיל מההתחלה - זו לא סדרה שאפשר לקפוץ אליה באמצע - ואלא אם אתה בקיא בסלנג המקומי של בולטימור, עדיף גם עם כתוביות (באנגלית כמובן), לפחות עד שמתרגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את Firefly. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אחרי שלוש עונות מספר השאלות שנשארו ללא הסבר הגיוני הוא עצום. וכמו שזה נראה לעולם לא נקבל תשובות על כל השאלות הללו. אני מכנה את שיטת הכתיבה הטלוויזיונית הבזויה הזאת בתור "The X files effect". זה לא יותר מניצול ציני של המדיום ע"י הכותבים (ה-cliffhanger ומוכנותו של הצופה להמתין שבוע להמשך ההתפתחויות בעלילה). בסגנון הכתיבה הזה לא רק הצופים לא יודעים את התשובות לשאלות, אלא גם הכותבים עצמם. הם כבר יאלתרו משהו בהמשך או ינסו להסיח את דעתו של הצופה מהחור בעלילה ע"י התפתחות ממש (אבל ממש) דרמטית. בניית מתח ומיסתורין הוא כלי טוב לשאוב את הצופה/קורא לתוך הסיפור המוצלח שלך. החלק הקשה הוא גם שבאמת יהיה לך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה התחיל כבר מטווין פיקס, לא? (שם מצאו פתרון בסוף אם כי תמוה ומופרך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טווין פיקס, סידרה שהתחילה מצויין והתדרדרה לשאול תחתיות כאותה קרונית במדרון. דומני שקשור אליה אותו גאון קולנועי שעשה את מלהולנד דרייב, לא? לדעתי צריך לאסור בחוק על סרטי מתח שאין בסופם פתרון מניח את הדעת. כדי להסיר ספק ייאמר מיד שרוחות ושדים אינם פתרון מניח את הדעת, וכך גם "עבדתי עליכם, הכל היה חלום". העונש המתאים הוא, כמובן, לינץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, המרצ'נדייז שלה - דליקטס (נסה להשיג את ''יומנה של לורה פאלמר'' ויד ימין שלך לא תירגע שבוע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא. טווין פיקס היתה סדרה גאונית. התעלומה היתה שם נושא משני לחלוטין, ורק תירוץ לסדרה. אני חושב שלינץ' בכלל לא רצה לתת פתרון לתעלומה והרשת הכריחה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ומוסיף אמירה תמוהה: לינץ' מתעסק בדימויים כפולים ומכופלים, כך שמושא דימוי אחד, הוא דימוי למשהו אחר ובו בזמן לעוד משהו, שונה. וה"התחכמות" הזו היא, לטעמי, לא "חוכמה בלילה" בלבד, אלא משמשת אותו לחקור מקומות מענינים ואמיתים. (כשהוא במיטבו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך מספרים. לא ראיתי מעבר לשלושת הפרקים הראשונים, בזמנו. זה שווה צפייה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אוהב את לינץ' (יש לי הרגשה שלא תאהב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה סדרת פעולות פשוטה שתעזור לך להחליט אם להיכנס לזה או לא: 1. צפה ב"מלהולנד דרייב". 2. נסה להבין מה למען השם הולך שם. 3. כשתתייאש, גגל את הפיתרון. 4. קח את הרגשות / דחפים שיציפו אותך בנקודה זו והכפל אותם בסדרה שלמה יורדת אך לא מתכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ביצעתי בעבר את שלושת השלבים הראשונים. אני חושב שאני אוותר על השלב הרביעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 371365 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |