 |
אחרוג הפעם ממנהגי שלא להשיב לאיילים אלמונים, כי תגובתך זו מיוחדת בכך שהיא באמת עניינית ועושה אף לי בעייה באמונה המוחלטת בדרך שאני מציג. האמת היא שהרהרתי בכך בעצמי עוד לפני שראיתי את תגובתך.
ובכל זאת אני מוסיף לחשוב ששלטון הציבור הוא המרכיב הכי חשוב של הדמוקרטיה, ואם באמת, כפי שאומרים, לפוטין יש תמיכה גדולה בציבור, כל עוד זה כך אפשר לקרוא למדינה שבראשה הוא עומד, דמוקרטיה.
עם זאת אפשר בכל זאת להביא כמה הסתייגויות. קודם כל, האם אפשר להאמין בכלל בנתונים שהמשטר מפרסם בדבר תמיכת הציבור ?
הרי גם בדיקטטורות רבות כמו סוריה ומצרים עושים בחירות, והדיקטטור נבחר שם בדרך כלל ברוב של למעלה מתשעים אחוזים. אבל ידוע שזה בלוף.
לפני זמן קצר קראתי ידיעה לפיה קספרוב לא יכול בכלל להירשם כמעומד משום שישנו חוק לפיו מועמד צריך לכנס איזה כינוס באולם שבו תומכיו יציגוהו כמועמד (חוק שכשלעצמו אין בו על פניו שום פסול), אבל אין שום בעל אולם שמוכן להעמיד לרשותו את האולם שברשותו . . . ייתכן שבבחירות תיבחר מפלגתו של פוטין אבל במציאות שבה מפלגות יריבות לא יכולות להציג מועמדות בגלל איומים ופחד אפילו מחיסולים, אין לבחירות האלה שום משמעות.
ודבר שני הוא שאמרתי "כל עוד". אני חושב שגם אם זה נכון שכרגע יש לפוטין תמיכה בציבור, במציאות הקיימת התמיכה הזאת לא תוכל להחזיק מעמד זמן ממושך.
ועוד משהו על רוסיה, מספרים שבעת ההפיכה הקומוניסטית ברוסיה שבה, כידוע השתתפו גם יהודים רבים, ושררה אופטימיות, שאלו את ביאליק לדעתו על האירוע זה, והוא אמר: החזיר הרוסי שכב כמה מאות שנים על צד ימין, עכשיו הוא התנער קצת, ועומד לשכב כמה מאות שנים על צד שמאל. . .
כלומר, ייתכן שברוסיה אי אפשר בכלל לכונן דמוקרטיה . . .
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש