בתשובה לשוקי שמאל, 28/11/07 14:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמרת שמדובר בעדות אישית: האם היית באיזור מוכה אש? האם היה שם מקלט סביר? האם נשארת שם כל/רוב הזמן? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכן (תלוי מה זה איזור מוכה אש), לא היה מקלט סביר ונשארתי כל הזמן. (קודם מישהו חקר אותי על הרקורד הצבאי שלי ונוכחותי האישית ברצועה). אפשר לדעת למה זה חשוב? מי שכותב תגובות באייל, אינו מגיש מועמדותו למשרה ממשלתית בכירה או מגיש דיסרטציה אקדמאית ששכרה בצידה. אני לא מבין למה צריך להעיק עם כל חקירות הקרדיט הללו. אני מניח שמי שיש לו את הקרדיטים המתאימים יכול למסור/למכור את דעתו לגורמים המתאימים ומי שאין לו יכול בין השאר להביע דעתו כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להתנות את זכותך להתבטא בהתמחות מקצועית, אלא שאלתי מתוך סקרנות. יש רבים שבמיסגרת שירותם הצבאי רוכשים ידע על זירה בה שירתו, וברור שלדעתו של סא"ל יש משקל גבוה יותר מדעתו של טוראי (בענייני צבא). כמי שכל המידע האוביקטיבי שלו על רצועת עזה מגיע מgoogle earth, קיוויתי לשמוע עדות אישית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מצד אחד אפשר להניח שסא"ל ראוי לדרגתו לא יפיץ את המידע שהוא קבל במסגרת שרותו באינטרנט. מצד שני האם אתה סבור שלמישהו שהשתתף בפינוי או שפינו אותו יש בהכרח איזשהם תובנות מיוחדות לגבי המצב שהביא לפינוי? לא כל מי ששוחה בים הוא אוקיאנוגרף. ב. לגבי משקל היתר שיש ליחס לעדויות מכלי ראשון, תוכל לחשוב על סיפורי האלף לילה ולילה של מתישבי הרצועה לגבי מפעל ההתישבות המפואר שם. המציאות גלתה לנו כי משקלה הכלכלי של ההתישבות שם היה משקל נוצה ונראה שההוצאות על אבטחת ההתישבות שם עלו אלף מונים על כל מה שההתישבות ההיא יכלה להפיק. כמי שמאמין באמירה, "Its the economy, dummy" אני מניח שהמשקל הכלכלי הוא אינדיקטור מסויים למשקלה הכמותי של ההתישבות שם. ג. בכלל, כדאי להתיחס יותר לדברים הנכתבים ופחות למי שכותב אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ירון (דמיון חד פעמי, נראה לי) שאלתי מתוך סקרנות. היו לי חברים בצפון בזמן המלחמה אבל בתנאים יחסית טובים - בתים פרטיים עם מקלטים משלהם - ותהיתי מה הייתה התחושה במקרים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רציתם עדויות אישיות: א. מהתרשמות אישית, רוב ה"בתים פרטיים עם מקלטים משלהם" - היו ריקים. בעלי הבית פינו את משפחותיהם למרכז הארץ. צריך לזכור שעצמת וצפיפות הרקטות לא היתה אחידה. קרית שמונה ונהריה היו שונות מעכו וכרמיאל ואלו היו שונות מחיפה. רוב המגיבים ממרכז הארץ אינם מודעים לכך שבמקומות כמו קרית שמונה ונהריה נפלו מאות אם לא אלפי רקטות. גם במקומות דרומיים שם נפלו ראקטות (מסוג אחר) בדלילות יחסית, הכיסוי הרחב של האזעקות והרשת הסלולרית "הכפילה" כל נפילה פי עשר. כאשר צריך כל יום לרדת 5-10 פעמים למקלט, אי אפשר לדבר על מצב נסבל. ב. נכחתי בארוע בו טיל קטיושה חדר דרך קיר מקלט של בית משותף ונחת על רצפתו בשלום (נפל). למרבה המזל המקלט היה ריק והדיירים שיצאו מבתיהם יכלו לראות דרך החור בקיר שמישהו בנה להם קירות מקלט מלבנים במקום בטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. חבריי עם ה''בתים פרטיים וגו''' נשארו דווקא בבתיהם, אם כי די השתגעו מהמצב גם כך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |